ככה החלטנו: השופטים מציגים את פסקי הדין המשמעותיים

פסילת עוצמה יהודית, היתר לקבורת מחבלים, הסעות ילדי חינוך מיוחד בבני ברק, שלטי צניעות בבית שמש, מי נחשב 'ארגון פשיעה' ועוד • 56 פסקי דין וערעורים שנדונו בבית משפט העליון בשנת תשע"ט סוכמו בידי השופטים והשופטות כמי שהיו משמעותיים ביותר עבורם בשנה החולפת • יריעה מרתקת

בית המשפט העליון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

השנה החולפת, שנת תשע"ט, התאפיינה ככל השנים האחרונות בפסקי דין חדים שניתנו בבתי המשפט השונים ובפרט בבית משפט העליון. הציבור החרדי מעולם לא הסכים עם דרך השפיטה בישראל שבוחרת פעמים רבות לרוץ לקבל סעד מפסיקות דומות ברחבי העולם, במקום להביט אל מעבר לגדר לפסיקה היהודית השורשית לאורך הדורות.

גם בשנה החולפת ניתנו כמה וכמה פסקי דין שלא נעמו לאוזן חרדית ממוצעת. בכתבה הנוכחית לא נתמקד בפסקים אלו, אלא רק בפסקי הדין שנבחרו בערב ראש השנה התש"ף על ידי שופטי ושופטות בית המשפט העליון שהתבקשו לבחור את פסקי הדין המרכזיים שניתנו בשנה החולפת, מערב ראש השנה התשע"ט עד לערב ראש השנה התש"ף. 

הרשימה מכילה 56 פסקי דין וערעורים שנדונו בבית משפט העליון בלבד ואינם כוללים את בתי המשפט השלום או המחוזי. הרשימה מחולקת למשפט ציבורי, משפט פלילי ומשפט אזרחי.

בחלק הציבורי ניתן למצוא את הפסקים – המקוממים יש לומר – הפוסלים את מועמד 'עוצמה יהודית' ד"ר מיכאל בן ארי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה- 21 כמו גם את המועמדים של 'עוצמה יהודית' בן ציון גופשטיין וברוך מרזל וקבע מלהשתתף בבחירות לכנסת ה- 22.

בפסקי דין אחרים שניתנו נכתב בין היתר: "רשאי המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן". "סעיף 57 א לחוק הבחירות לא נועד לחול על מצב דברים שבו סיעה שלמה (כולנו של כחלון) מחליטה לחדול מלהתקיים ולהתמזג לקראת הבחירות אל תוך סיעה אחרת (הליכוד)". "לא ניתן 'להעניש' פעילי עבר שניתקו זה מכבר את זיקתם לארגוני חרם ולפעילותם, כך שביקורם בישראל אינו יוצר כל איום". 

בנוסף בפסק דין נגד עיריית בני ברק ומשרד החינוך נאמר כי "הסדר הביניים שמשרד החינוך התחייב אליו בנוגע לסוגיית זכאותם להסעה של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך 'רגילים' יוצר אי-שוויון בין תלמידים הלומדים במסגרות חינוך רגילות לבין תלמידים הלומדים במסגרות 'משלבות', אף שהם סובלים ממוגבלויות דומות וללא תלות ביכולתם הכלכלית של הוריהם".

במישור הפלילי מצאנו את הפסיקה כי פקח עירוני יכול לעכב 'אדם חשוד' אך מחויב להזדהות כמו איש חוק. "בפסק הדין עמדה שאלת סמכותם של פקחים מטעם העירייה לעכב אדם שעורר את חשדם. מדובר היה באדם שתאם לתיאור של 'בחור חשוד' שהתקבל במוקד העירוני, ועוכב על ידי פקחי עירייה לאחר שסירב להזדהות בפניהם. הפקחים מצאו בכיסו של המבקש סכין, ושוטרים שהגיעו למקום לאחר מכן מצאו בחזקתו טלפון סלולרי החשוד כגנוב". בג"צ לא הכיר בהאשמת הסכין מכיוון שהפקחים לא הזדהו אך העמיס עליו את שאר האשמות.

עוד עסק בית משפט העליון במישור הפלילי. פרשנות העבירה של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; האם מהנדס הוועדה המקומית שהוא גם מהנדס הרשות המקומית רשאי להאציל את סמכותו לחתום על צווים בהיותו מהנדס הוועדה המקומית?; מהם התנאים להגדרתו של 'ארגון פשיעה'? והאם לצורך פסיקת פיצויים יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין העבירות שבהן הורשע הנאשם ובין הנזק שנגרם לאדם שנפגע ממנה, ומה היא רמת ההוכחה?

בנושא שלטי הצניעות שנתלו בעיר בית שמש קבע בית המשפט לטעמו כי "'שלטי צניעות' הם חלק מהתופעה הקשה והפסולה של הדרת נשים מן המרחב הציבורי. השלטים, אשר מוצגים במרחב הציבורי, מורים לנשים להתלבש בהתאם לכללי לבוש מסוימים, וכן לא להימצא במקומות מסוימים". 

Inner

 

על פי דעתם ואמונתם של השופטים "בשלטים אלה יש משום הפקעת רשות הרבים מן המגזר הנשי והפיכתה לרשות הפרט, תוך הפעלת לחץ חברתי ופגיעה באוטונומיה ובביטחון של הנשים. לפיכך, במקרים כאלה, מוטלת חובה על הרשות המקומית ליתן משקל לפגיעה האמורה, לפעול בנחישות להסרת השלטים ואף לפעול בהתאם לדין הקיים נגד מי שאחראים על הצבתם".

במישור האזרחי עסקו בבית המשפט העליון בשאלות: מהו המסלול שבו נדרשות רשויות המס לפסוע בבואן להטיל מס אמת על עסקה ולשום אותה בהתאם למהות הכלכלית האמיתית שלה?; שאלת אופן המיסוי של עסקת מכר במסגרתה מכרה חברת פליינג קרגו בע"מ, הן מניות של חברת בת שלה והן מוניטין של קבוצת פליינג קרגו, השייך לחברת האם; נקבע כי הנוסחה הקבועה בתקנות לחישוב שווי ההטבה לעובד בגין שימוש ברכב שהועמד לרשותו על ידי מעסיקו היא נוסחה חד משמעית ואין בילתה.

השופטים עסקו השנה גם בשאלת הגבלת גיל הנוהגים ברכב לגבי הביטוח; זכות החזקה של טיוטות מגילת העצמאות; חובת הגילוי המוטלת על רופאים כוללת מידע רפואי בלבד, והיא אינה כוללת מידע דתי הנוגע למגבלות ולציווים שבאמונה דתית; האם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, חל גם על מכר דירות?; האם פרסומת מסחרית שבליבה פרודיה על פרסומת של מתחרה מפרה את זכות היוצרים של הפרסומת המקורית? והאם כספים שקיבלו פרופסורים ממוסדות מחקר אקדמיים בארצות הברית נחשבים הכנסה בעלת מקור, או שמדובר בתקבולים שאינם חייבים במס הכנסה?

הבה נקווה שתש"ף תהיה טובה יותר, רכה וסובלנית עוד יותר.

כתיבת תגובה