כלכלנים: “פערי התשואות בין ארה”ב לבין ישראל הצטמצמו”

הזינוק המפתיע בהכנסות ממסים יאפשר לממשלה לסיים את השנה עם גירעון סביר של 7% מהתוצר • מומחי ‘הפועלים’ מעריכים כי התכנסות של הגירעון התקציבי לרמה שמייצבת את יחס החוב תוצר צפויה לקחת מספר שנים • למרות שביטול הזכאות לדמי אבטלה צפוי להחזיר עשרות אלפי עובדים לעבודה, הם מעריכים שנראה ירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה • עוד העריכו: יתכן שצמצום הפער בתשואות בין ארה”ב לבין ישראל משקף הערכה של המשקיעים שהטולרנטיות של בנק ישראל לעלייה באינפלציה היא פחותה ביחס לזו של הפד האמריקני

ארה"ב | צילום: גילי יערי, פלאש 90

אחת המשימות הראשונות של הממשלה החדשה תהיה לאשר תקציב מדינה דו-שנתי לשנים 2021-2022. “במצב המוצא, הגירעון התקציבי המבני הוא גבוה, אבל בנסיבות העולמיות הנוכחיות לא יהיה לחץ להפחיתו בשנה הקרובה. אם האמריקנים מתכננים גירעון של 5% מהתוצר למשך עשור, אז האוצר כנראה לא יכוון לגירעון נמוך מזה לשנה הבאה”, אומרים מומחי ‘הפועלים’.

לגבי מה שנשאר מהשנה הנוכחית, אומרים הכלכלנים, “זו תהיה בעיקר תקופת התארגנות, והזינוק המפתיע בהכנסות ממסים יאפשר לממשלה להמשיך באותו התוואי, ולסיים את השנה עם גירעון סביר של 7% מהתוצר”. גם האתגר לשנה הבאה לא קל לאור הגירעון המבני בנקודת הפתיחה, התחייבויות קואליציוניות ותכניות להרחבת פרויקטים של תשתיות. “להערכתנו ההתכנסות של הגירעון התקציבי לרמה שמייצבת את יחס החוב תוצר צפויה לקחת מספר שנים. אנו נמצאים בתקופה בה השווקים הפיננסיים אינם קונסים ממשלות על עלייה בחוב, והעלייה באינפלציה מסייעת לשחוק את שיעור החוב מהתוצר”.

250/200 סייד בר + קובייה

שאלה כלכלית נוספת שמשרד האוצר יצטרך לפתור בטווח המידי היא עתיד תכנית החל”ת – העלות התקציבית החודשית היא גבוהה – יותר מ- 2 מיליארד שקל. “מעבר לזה הקושי לגייס עובדים מקשה על חזרת העסקים לשגרה. מספר המשרות הפנויות חצה את רמת ה- 130 אלף איש, וזה יוצר לחצים לעליות שכר. הפתרון המסתמן הוא אי-הארכת הזכאות לדמי אבטלה לעובדים צעירים, כשרף הגיל טרם ברור. שיעור האבטלה הרחב במשק אמנם ירד בשבועיים הראשונים של מאי לרמה של 9.6%, אולם זה נתון גבוה מאוד ביחס לתקופה של לפני הקורונה”, אומרים הכלכלנים. מלבד ענפי התעופה והטיולים שתלויים בתיירות מחו”ל, שאר ענפי המשק שבו לפעילות סדירה, כלומר לא ניתן עתה לתלות את שיעור האבטלה הגבוה בקורונה. “ביטול הזכאות לדמי אבטלה צפוי להחזיר עשרות אלפי עובדים לעבודה. יחד עם זאת, אנו מעריכים שנראה ירידה בשיעור ההשתתפות, כלומר חלק מהעובדים ששהו תקופה ארוכה בחל”ת, יעדיפו לא לשוב לשוק העבודה”.

ההכנסות ממסים גדלות בקצב מהיר, וזאת לא רק בשל ההשוואה לבסיס הנמוך ב- 2020. כלכלני הפועלים מציינים, “בחמשת החודשים הראשונים של השנה ההכנסות גבוהות ב-13% לעומת החודשים המקבילים ב- 2019, כלומר עלייה ניכרת בגבייה ביחס לגידול בפעילות הכלכלית. חלק מהגידול בהכנסות נובע מהמדיניות המרחיבה של האוצר ובנק ישראל – תשלומי העברה הגדילו את הצריכה, וחלק מזה חזר לאוצר במסים. העלייה במחירי הנכסים הפיננסיים, ובפרט מחירי הנדל”ן, תרמה אף היא לגביית המסים. ריבוי המכירות וההנפקות של חברות היי-טק הביא אף הוא לעלייה בגביית מס הכנסה. אנו מעריכים שחלק מהגורמים לזינוק החד בגביית המסים הוא זמני, ומאפיין תקופות של שינוי חד בפעילות הכלכלית”.

אינפלציה מול אינפלציה

בנק ישראל מצמצם את רכישות האג”ח הממשלתיות – בחודש מאי נרכשו אג”ח בהיקף של 3 מיליארד שקל, ומתחילת התכנית 65.3 מיליארד מתוך 85 מיליארד שהוקצו לתכנית. האטת הרכישות תאפשר לבנק ישראל להמשיך לרכוש אג”ח לפחות עד סוף השנה ואולי אף יותר. “אנו מעריכים”, אומרים מומחי ‘הפועלים’, “כי לאור עליית האינפלציה לרמה שנתית של כ-2% השנה, בנק ישראל לא יגדיל את היקף הרכישות מעבר לסכום עליו התחייב. בנק ישראל מקדים למעשה את הפד האמריקני וה- ECB שעדיין רוכשים אג”ח בקצב קבוע”.

Inner article

האם אפשר להסיק משהו מנתוני האינפלציה בארה”ב לגבי ישראל?

“בארה”ב האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים הגיעה לרמה של 5%, בעוד שבישראל הקצב בחודש מאי צפוי לעמוד על כ- 1.5%. האינפלציה בארה”ב הושפעה במידה גדולה יותר מזו שבישראל מעליית מחירי האנרגיה לדוגמה (משקל הסעיף גדול יותר בארה”ב ובישראל המחיר מושפע ממס בלו קבוע). השפעת העלייה במחירי הסחורות על האינפלציה מתונה יותר בישראל ביחס לארה”ב בשל ייסוף חד של כ- 7% בשער השקל מול הדולר בשנה האחרונה. בארה”ב חלה עלייה חדה במחירי המכוניות המשומשות. בישראל מחירי המכוניות המשומשות יציבות יותר ביחס לארה”ב, וגם הייסוף מיתן את עליית המחירים. בארה”ב ראינו זינוק במחירי הטיסות זאת בשל ההשוואה למחירים הנמוכים בשנה שעברה. בישראל הלמ”ס לא שקללה מחירי טיסות בתקופה הזו, ולכן התנודתיות הזו נחסכה מאתנו. כלומר הזינוק באינפלציה בארה”ב משקף אוסף של גורמים שהשפעתם על האינפלציה בישראל פחותה בהרבה”.  

עוד הוסיפו הכלכלנים, “התשואות בישראל עלו, זאת בניגוד למגמה בארה”ב. התשואה לעשר שנים הגיעה בישראל לרמה של כ- 1.35%, בעוד שבארה”ב היא ירדה ל- 1.45%. ההפתעה היא בשני הכיוונים: בישראל התפרסמו נתוני תקציב טובים, וגם הסיכון לעוד מערכת בחירות ירד. בארה”ב האינפלציה דווקא הפתיעה כלפי מעלה, ובכל זאת התשואות ירדו שם. יתכן שצמצום הפער בתשואות בין ארה”ב לבין ישראל משקף הערכה של המשקיעים שהטולרנטיות של בנק ישראל לעלייה באינפלציה היא פחותה ביחס לזו של הפד האמריקני לדוגמה, ולכן תגובות הבנקים המרכזיים תהיינה בסמיכות יחסית. יתכן גם שצמצום רכישות האג”ח על ידי בנק ישראל השפיע טכנית על התשואות”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה