כמעט עו"ד לכל אזרח: מספר המשפטנים גדל בהתמדה

עורכי דין חרדים, בבית המשפט העליון | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

מספר המוסדות המעניקים תואר ראשון במשפטים גדל באופן ניכר, מ-3 מוסדות בשנת תש"ן (1989/90) ל-14 מוסדות בשנת תשע"ז.

משנות ה-80 עד סוף שנות ה-2000, מספר מקבלי תואר ראשון במשפטים גדל באופן ניכר, מ-305 בתשמ"ג (1982/83) ועד לשיא של 4,026 בשנת תשס"ט (2008/09). מאז ירד מעט מספרם, ובשנת תשע"ז הוא עמד על 3,547.

79% מכלל מקבלי תואר ראשון במשפטים בשנת תשע"ז, למדו במכללות האקדמיות, רובן אינן מתוקצבות.

אחוז המסיימים לימודי תואר ראשון במשפטים בישראל ב-2015 (7.0%) היה גבוה באופן ניכר ממדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD (4.1% בממוצע),  למעט בלטבייה, במקסיקו, בצרפת ובלוקסמבורג. 

במקביל לגידול במספר הסטודנטים למשפטים במכללות האקדמיות, חלה בהן ירידה באחוז הנבחנים בפסיכומטרי, מ-81.5% בתשנ"ז (1996/97) ל-49.5% בתשע"ז.

בשנת תשע"ז הציון הפסיכומטרי הממוצע בקרב הסטודנטים לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטאות (667) היה גבוה באופן ניכר מאשר בקרב הסטודנטים במכללות האקדמיות (536).

נמצאו פערים ניכרים בציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים במכללות השונות, והוא נע בין 456 ל-617.

בתשע"ז, אחוז בוגרי תואר ראשון במשפטים הגרים ביישובים פריפריאליים (9.4%) נמוך מהאחוז בקרב כלל מקבלי תואר ראשון (16.8%) ומאחוז הגרים ביישובים אלה בכלל האוכלוסייה בישראל (17.7%).

בתשע"ז, רובם המוחלט של המוסדות שבהם נלמד תואר ראשון במשפטים היו ממוקמים ביישובים מרכזיים ביותר (גוש דן), ו-83% מהבוגרים למדו במוסדות אלו.

אחוז המוסלמים בקרב מקבלי תואר ראשון במשפטים, בשנים 2017-2000 (4.8%-3.7%), גבוה יותר מאשר בשנות ה-80 וה-90 (2.7%-1.6%). עם זאת, הוא עדיין נמוך באופן ניכר ביחס לייצוגם באוכלוסייה (17.7% ב-2017).

אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר ראשון במשפטים נמצא במגמת עלייה הדרגתית, מ-37.4% בשנת תשמ"ג (1982/83) ל-53.5% בשנת תשע"ז, אך הוא עדין נמוך מהאחוז בקרב כלל מקבלי תואר ראשון (57.1%).

בשנת 2016 השכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטאות עם שנתיים ותק היה 11,626 ש"ח, לעומת 8,447 ש"ח בממוצע בקרב בוגרי המכללות.