“כ-20% מהבורסה חובשי כיפה; העליהום על ב”ב היה מיותר”

בראיון חג מיוחד מספר נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים, יורם דבש על קהילת העילית של העסקים בישראל שנקלעה, יחד עם עולם היהלומים כולו, לשביתת מסחר כפויה • למה ירדה ישראל מהמקום הראשון בייצוא יהלומים, מה דעתו על החרדים בבורסה, כיצד הפכו החגים היהודיים למשביתי המסחר העולמיים ואיך תתקבלו לחברים בבורסה • מרגש: הסוחרים שמתקשרים לקולגות המבוגרים והחברים שמסייעים למקביליהם לעבור את המשבר • וגם: כך תומכת הנהלת הבורסה בחבריה בעת המשבר

יורם דבש, נשיא הבורסה, על רקע אולם המסחר הריק | צילום: הבורסה הישראלית ליהלומים

אולם המסחר בבורסה ההומה אדם תדיר, ריק ברובו. השניים שפרשו הצידה לשיחה עסקית היו חריגים בנוף. אחרי שניהלו את המשא ומתן הקלאסי ומשחקי המחיר, הושטה היד וכבר נשמעו מילות הקסם שהפכו עולמיות ‘מזל וברכה’ (בדיוק בהגייה הזו: מַזְל וִבְרוּכֶה). 

אך לפתע, נשארה היד תלויה באוויר. אפילו בבורסת היהלומים – מקום בו נסגרות עסקאות בלחיצת יד – לא לוחצים ידיים בימים אלה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

איש לא חשב שהמסחר באולם הבורסה ברמת גן יושבת לזמן רב כל כך. בטח לא נשיא הבורסה, יורם דבש, שנכנס לתפקידו בדצמבר 15′ ומצא את עצמו מנהל את המשבר בקהיליית העילית העסקית הכי מרתקת ונחשבת שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה ופעילותה הושבתה בשל הקורונה.

“בענף יוקרתי כמו יהלומים, אנו נכנסים למשבר ראשונים ויוצאים אחרונים”, אומר נשיא הבורסה, יורם דבש בראיון חג ל’ביזנעס’. “בתקופה כזו, אנשים קונים אוכל ומוצרים בסיסיים. לא יהלומים. אין מצב רוח לזה. גם מי שידו משגת לקנות יהלומים, אין לו מצב רוח וחשק לקנות אותם, זה לא קשור לכסף”.

כשאנו פוגשים אותו השבוע לשיחה טלפונית – לראיון שלא יכולנו לקיים בלשכתו כפי שתכננו – הוא נשמע נינוח. אך הדאגה לחברי הבורסה, בראש מעייניו. כ-3,200 חברים נתונים תחת שרביט ניהולו והחשש המרכזי בקהילה שלו הוא מנפילה של החברים חלילה.

עזרה הדדית פרטנית

“מיד בתחילת משבר הקורונה, בתחילת מרץ, ראינו לאן זה הולך והורדנו את דמי החבר ב-50% ואת דמי האחזקה ב-30%, זאת על מנת לתת לחברי הבורסה להחזיק את הראש מעל המים”, אומר דבש. האפשרות להוריד את העלויות לחברי הבורסה, באה בעקבות הוצאה לחל”ת של עובדי הבורסה הקבועים. “הורדנו את דמי האחזקה, צמצמנו צוותים שלנו כדי לחסוך בהוצאות. מתוך למעלה מ-7,000 עובדים הוצאנו לחל”ת כמעט 90%. נותרו רק כ-400 עובדים המגיעים עדיין לעבודה בבורסה”, אומר נשיא הבורסה.

פתגם עתיק אומר שחברים הם כמו יהלומים יקרים. בבורסת היהלומים הישראלית הממוקמת במקום השני בעולם ביצוא יהלומים, הדאגה לחברי הקהילה, דומה ממש לטיפול ביהלומים. דבש מספר על מבצע שנעשה בבורסה וספג תהודה ומחמאות בכל הארץ: “כמה עשרות חברים עם עוד כעשרה מתנדבים, התקשרו אחד אחד לבני 65-70 פלוס מתוך חברי הבורסה לשאול בשלומם, להתעניין במעשיהם ולברך בחג שמח. הם שואלים כל אחד: האם אתה צריך משהו מהבורסה, האם הבורסה יכולה לעזור במשהו? האם יש קושי מסוים? התשובות היו מגוונות ובאמת אלה שהיה להם קושי שלחנו להם הביתה סלסלה יפה וגם 500 שקל בתלושים לחג. עם הזמן המשכנו את המבצע גם לבני 40 עד 65, רוב חברי הבורסה. התגובות ממש מחממות את הלב. המבצע נותן הרגשה טובה בקהילה”.

כך, למרות שמדובר בענף נוצץ, תרתי משמע, בסופו של יום מדובר באנשי ייצור או תיווך העמלים לפרנסתם בדומה לענפים אחרים במשק. כאשר העבודה נעצרת ומקור הפרנסה נגדע, גם סוחרי או יצרני יהלומים זקוקים לעזרה. דבש מספר ל’ביזנעס’ כי מדי שבוע הוא מפרסם סרטון חיזוק לחברי הבורסה. “בשבוע שעבר יצאתי בסרטון בו הזמנתי את החברים, שכל מי שקשה לו לקנות מוצרים לחג, יקבל מהבורסה תמיכה ועזרה. 400 חברים נענו לקריאה. העברנו לכל אחד מהם 1,250 שקל מקופת הבורסה. אנחנו כאן על מנת לתמוך ולעזור עד כמה שאפשר”.

צו השעה: תמיכה בעסקים

שלחתם לחל”ת עובדי בורסה, אבל למעשה החברים עצמם מנהלים את הייצור והמסחר. כיצד מתנהל המסחר בבורסה בימים אלה?

הבורסה ליהלומים ברמת גן | צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90

“בגדול אין מסחר”, עונה דבש ואת הדאגה הכנה מחליפה לרגע קט אנחה עמוקה. “בתחילה הוצאנו הנחיות ברורות, מיקמנו עמדות חיטוי בכניסות לבורסה, במעליות ובכל הקומות והעסק התנהל איכשהו. כעת, הכל מושבת, הכל סגור. כמעט תשעים וחמישה אחוז מהמסחר שוּתק. פה ושם יש עסקאות בודדות. אנחנו רואים גם שגופי המסחר הפנימיים ירדו בכ-75 אחוזים. הקפאנו חלק מהפרויקטים העתידיים שלנו. גם המסחר הבינלאומי ירד מאוד”. 

חשוב לציין שהבורסה היא למעשה גוף תחזוקתי, ששולט הן על תחזוק כ-90 אלף מטר (!) והן כגוף המספק תמיכה לחברים בתחומים רבים במהלך כל ימות השנה.

עתה, אלפי החברים בבורסת היהלומים ברמת גן, ספונים בבתיהם ברחבי הארץ. תושבי ישראל וגם אזרחי העולם, מתמקדים כעת במוצרים הבסיסיים, לא במותרות ולא בתכשיטים, כאמור. הבעלים עומדים בתורים הארוכים ברשתות השיווק, על מנת לרכוש מעט ביצים לנשותיהם העמלות במטבח. 

וכשהמסחר שובת, אין סיבה לבוא אל מתחם הבורסה. “החברים מגיעים קצת לארגן את המשרד, לטפל בדברים קטנים או בעניינים כספיים דחופים”. 

במקום בו נסגרות עסקאות ענק בלחיצת יד ובפתק קטן – צֶעטַאלֶע, ישנה חשיבות רבה לנושא הכספי. “אני יכול לומר שבענף שלנו עדיין לא חזר צ’ק אחד. אנשים מתוך בנק ישראל אמרו לנו, שהענף שלנו מתנהל להפליא. זה בגלל הקודים של הכבוד שיש לנו והעזרה ההדדית”.

הנהלת הבורסה מעורבת בנושאים הפיננסיים של החברים? יש עזרה מצדכם בקשיים הפיננסיים?

“כן. כאשר ישנה בעיה, כשיש חבר בורסה שהבנק מתנהג אליו בצורה כוחנית, אנחנו פונים בשם החבר שנתקל בבעיה ומנסים לעזור ולפתור. חבר הכנסת מיקי זוהר למשל, נרתם לבקשה שלנו לפנות לבנקים”.

דבש חוזר ומדגיש כי העובדה שחלק מהבנקים לא מתחשבים ומדברים עם החברים כאילו יש כאן עסק, זאת בעיה. “עכשיו זה לא זמן של עסק; עכשיו הוא זמן של סיוע תמיכה. בדיוק כמו שהצוותים הרפואיים – הרופאים והאחיות נלחמים בבתי החולים על חיי האזרחים, כך הבנקאים צריכים להילחם על החיים הכלכליים והעסקיים של האזרחים. צו השעה הוא לעזור ולתמוך בעסקים”. 

בהמשך יתקן דבש וידגיש, כי רק חלק קטן מהבנקים מערימים קשיים וכי שאר הבנקים באים לקראת החברים ומתחשבים בהם.

870/135 ליינר ארטקל

יוחדה עבור הבורסה עזרה מיוחדת, בין התוכניות הכלכליות של הממשלה?

“כרגע אין לבורסה סיוע מיוחד, אבל אנחנו בהחלט שמחים על ההלוואות הממשלתיות ואני מעודד את החברים לקחת אותן. אלו הלוואות טובות שיכולות לעזור ואני מקווה שהם גם יגיעו מהר, כי הן משמעותיות מאוד”.

אופטימיות נוצצת

בשנת 2015 נבחר יורם דבש לנשיא ה-10 של בורסת היהלומים הישראלית. במקביל, מכהן דבש כסגן נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB). לתפקיד זה, נבחר דבש בשנת 2016.

יורם, נשוי ואב לשלושה, הוא בעל עבר צבאי פיקודי ודור ראשון ליהלומנים במשפחתו, הקים את חברת היהלומים ‘דבש יהלומים בע”מ’ בשנת 1991. כיום מחזיקה החברה בחמישה סניפים בעולם. כיצרן יהלומים בכל רמ”ח אבריו, דבש הוא גם חבר התאחדות תעשייני היהלומים הישראלית (IsDMA) משנת 2000 ומכהן בדירקטוריון ההתאחדות משנת 2011. בנוסף להתאחדות, כיהן דבש בעבר גם כחבר במועצת המנהלים של מכון היהלומים הישראלי.

 

ההיכרות שלו עם ענף היהלומים קרוב לשלושים שנה, גורמת לו לדבר באופן אופטימי על המצב בענף הנוצץ. “עברנו הרבה משברים. אנחנו ענף שאמון על משברים. עברנו את 2008, עברו את ‘ספטמבר אילבן’ (פיגועי 11 בספטמבר 2001. ד”ש) ונעבור גם את המשבר הזה. אפילו נצא מחוזקים. רק עוד קצת אורך רוח סבלנות וגם תמיכה של הממשלה”. 

עשרות שיעורי תורה

ההסתה המשתוללת ברחוב ובתקשורת נגד המגזר החרדי צפה ועולה בשיחתנו. סוחרים ויצרנים רבים בבורסה הם חרדים ודתיים, ואנחנו שואלים את דבש על העבודה היומיומית עם המגזר החרדי במתחם הבורסה.

“אנחנו קהילה מאוד מגובשת והמגזר החרדי הוא חלק חשוב מאוד מקהילת היהלומנים”, אומר דבש. “בכל פעם שמבקרים אצלנו חברי כנסת, שרים אנשי ציבור, אנשים שלא מעורים ולא מכירים את המצב בבורסה, אני מספר להם שקרוב ל-20% מחברי הבורסה הם חרדים ודתיים חובשי כיפות. אנחנו חיים ביחד זה לצד זה, ואין שום מחלוקות. יש לנו בית כנסת ובית מדרש שמתקיימים בהם עשרות שיעורי תורה בכל יום”.

דבש מתייחס ספציפית לגל ההסתה נגד העיר החרדית הצפופה. “אני שומע מה קורה כעת בבני ברק ורוצה לנצל את ההזדמנות של שיחתנו לחזק את קהילת תושבי בני ברק. אני יודע שזאת קהילה מצוינת. אולי בסיטואציה הזאת יכול להיות שהיא הייתה פחות מקושרת ופחות הפנימה, אבל בגלל שאלה משפחות גדולות – תהליך ההחדרה והמודעות, היה קשה הרבה יותר ממגזרים אחרים. אני מקווה מאוד, שבעזרת השם כולם יעברו את זה בשלום וניפגש יחד חזרה בבורסה ובחיים בכלל”.

איך מתנהלים המסחר בארץ ובעולם, מול הסוחרים החרדים והדתיים?

“החרדים והדתיים מאוד דומיננטיים במסחר ביהלומים כבר עשרות שנים. בעקבות כך בחגים היהודיים, אין מסחר ביהלומים בשום מקום בעולם”, מפתיע דבש עם נתון מעניין במיוחד. “גם בסין, ואפילו בהודו, אין כמעט מסחר ביהלומים בחגים היהודיים – שמשתקים את המסחר העולמי. כיום, בלגיה, ניו יורק וישראל הן שלוש הערים המרכזיות של סחר היהלומים. הסוחרים היהודיים מאוד אחראיים ורציניים, דיסקרטיים, חרוצים מאוד ומבינים ביהלומים. כך שלמעט קצת מסחר בשוליים כולם מיישרים קו עם המסורת היהודית”.

מאות שנות קשר 

במאתיים השנים האחרונות היו היהודים מעורבים עמוקות בסחר ביהלומים כשהם מעבירים את העיסוק ביהלומים לדורות הבאים. על פי מקורות שונים, בראשית המאה ה-18 קנו היהודים כ-80% מכל היהלומים שהביאה חברת הודו המזרחית. בנוסף, רוב סוחרי היהלומים בלונדון בתחילת המאה ה-20 היו יהודים. ואם ללכת רחוק יותר, כבר במאה ה-16 מתועדים יהודים אנוסים שגורשו מספרד ופורטוגל המגיעים לבלגיה ומביאים לפיתוח תעשיית היהלומים בעיר אנטוורפן. עד היום עוסקים יהודים רבים מבלגיה במסחר ובליטוש יהלומים.

זאת ועוד, חברת דה בירס (De Beers), התאגיד לכרייה וסחר ביהלומים השולט על רוב שוק היהלומים בעולם, נוסדה במרץ 1888 על ידי ססיל רודז וצ’ארלס ראד במימון בנקאי יהודי של משפחת רוטשילד. בהמשך, בשנות השלושים של המאה ה-21 השתלט על החברה ארנסט אופנהיימר, מהגר יהודי-גרמני שהקים את ענקית הכרייה אנגלו אמריקן. כך הפכה משפחת אופנהיימר לבעלת השליטה העיקרית בחברה.

“ענף היהלומים הוא מקצוע של יהודים”, אומר דבש ל’ביזנעס’. “אם אני מביט בפדרציה, אז 70-80 אחוזים מנשיאי בורסות העולם – יהודים. נשיא הבורסה ההולנדית – יהודי, כך גם נשיא הבורסות בניו יורק, בלוס אנג’לס, וגם בבלגיה יש כמה בורסות וחלק מנשיאיהן יהודים. לפני מלחמת העולם השנייה היה מרכז היהלומים באמסטרדם, ובשנים שלפני המלחמה יהודים רבים עסקו בתחום. מספרים ששלוש פעמים ביום, בעת התפילות, כל בתי העסק היו נסגרים וכולם היו הולכים לבתי הכנסת. במלחמת העולם השנייה המרכז עבר לבלגיה ולאחר מכן לארץ ישראל”.

המתכון להצלחה

הבורסה הישראלית היא מהמובילות בעולם. אולי תגלה לגולשי ‘ביזנעס’ מהו סוד ההצלחה של הבורסה הישראלית?

“אני תמיד אומר שההצלחה של הבורסה הישראלית היא חוכמה יהודית וחוצפה ישראלית. כדי להצליח צריך המון חוכמה והמון רצון. ככלל, כדי להיות יהלומן אין צורך בתואר אוניברסיטאי. הציוד לפתיחת מפעל יהלומים לא יקר וקל להתפתח. ובדיוק כאן נכנסת החוצפה הישראלית. בשנים של קום המדינה, גילו היהודים שהענף לא מפותח דיו בעולם. אל הוואקום הזה נכנסו היהודים עם חריצות והמון פעולות אסרטיביות. כך הצלחנו לכבוש את התחום הזה”.

מה קורה כיום, הרי ישראל כבר לא ממוקמת במקום הראשון בעולם?

“לצערי, בשנים האחרונות גילו את הענף הזה כל מיני מדינות כמו הודו ודובאי. יש להם כוח עבודה זול פלוס תמיכה מאסיבית של הממשלות והבנקים. כאן כוח העבודה לא זול בכלל, ואנחנו גם לא מקבלים תמיכה מיוחדת מהממשלה. בעקבות כך, מאוד קשה כיום להתחרות. בסחר הבינלאומי, הודו היא ראשונה בלי ספק, ואילו ישראל ובלגיה חולקות יחד את המקומות  השני והשלישי”.

בונקר היהלומים

מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן הוא ללא ספק אחד המקומות המאובטחים במדינה. המקום מתועד במצלמות פנימיות וחיצוניות 24 שעות ביממה, לפחות כמו מתקנים צבאיים סודיים. איש זר אינו יכול להיכנס למתחם ללא הזמנה מראש של חבר בורסה מאושר. כדאי לדעת שרמת האימון האישי היא נקודת המפתח בסחר ביהלומים. במקום בו נסגרות עסקאות ענק של מאות אלפי דולרים בלחיצת יד בלבד ועם פתק מהוה, מופעלת מסננת צפופה ביותר למניעת כניסת נוכלים.

על פי רוב, קל להתקבל לאיגודים מקצועיים בארץ כמו אגודת האדריכלים, התאחדות השרברבים או אפילו ללשכת עורכי הדין. הבורסה לעומת זאת היא מועדון סלקטיבי מאוד. כדי להיות חבר בה, יש צורך לעבוד כשכיר או כעצמאי במשך כמה שנים; להציג חמישה ממליצים; חמישה חותמי ערבות בסדר גודל של 200 אלף דולר; רישיון ממשלתי לעיסוק ביהלומים; בדיקת פוליגרף; קניית מניה של הבורסה וועדת קבלה. גם כאשר עבר העוסק ביהלומים את כל המשוכות, הוא מתקבל כחבר בורסה באופן זמני. רק לאחר חמש שנים עם תיק נקי ללא תלונות, נהפכים לחברי קבע. בגלל תנאי הכניסה הנוקשים, רוב חברי הבורסה הם דור שני ושלישי לעיסוק ביהלומים.

לסיום, אם ארצה יום אחד לעשות הסבת מקצוע מעיתונאי לסוחר ביהלומים, יש לי סיכוי – אם במשפחה שלי לא עסקו מעולם ביהלומים?

“כן”, עונה דבש בפשטות. “מתחילים מלימוד גמולוגיה – תורת אבני החן. לומדים לזהות ולסווג את האבנים. מתחילים בליטוש, נכנסים לעניינים כשבעצם מתחילים מלמטה – כמו כל דבר בחיים. כעיקרון, צריך לעסוק ביהלומים ארבע שנים לפני קבלת חברות בבורסה. קודם לכן, כדי לעסוק ביהלומים יש צורך ברישיון מהממשלה”. הוי אומר: להבדיל מתחומים אחרים, תהליך הכניסה לתחום הנוצץ של היהלומים קשה לא פחות מהכניסה ל’מתחם הבורסה’ המאובטח…

תודה רבה, וחג שמח.

“אני מברך את חברי הבורסה ואת כל בית ישראל בחג כשר, בריא ושמח”.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "“כ-20% מהבורסה חובשי כיפה; העליהום על ב”ב היה מיותר”"

  1. מתעניין כל עוד שזה יעניין

כתיבת תגובה