כמה מקפידים על תעודת כשרות, והאם יש הקפדה על תעודה 'למהדרין'? | ומי מסתפק בתעודה חילופית? | נתונים חדשים של המכון הישראלי לדמוקרטיה על נושאי דת ומדינה | נתון עגום בסקר: כ-20% מכוח העבודה במשק שמעל גיל 18, עבד בשנה האחרונה בשבת | 6% מהעובדים בשבת ציינו כי מקום העבודה דורש זאת, ו23% נוספים ציינו כי זו הציפייה מהם מצד המעסיק | ואלה מוסדות דת הם המתוקצבים ביותר בישראל?
לאה אפרתי 16.04.2023
תעודת כשרות | צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש 90 19.8% מציבור העובדים בישראל מעל גיל 18 עבדו בשנה האחרונה בשבת: 18.8% מהיהודים ו-24.9% מהערבים. מתוך השכירים היהודים שעבדו בשבת מהבית, 6% ציינו כי זו דרישה של מקום העבודה ועוד 23% ציינו כי יש ציפייה ברורה לכך מצד מקום העבודה. את הנתונים מפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה. בניתוח של התוצאות עולה כי חלק מהמועסקים בשבת הינם אנשי הייטק וטכנולוגיה אך חלק ניכר הינו המועסק בתחום האירוח – נתון שמשמעותו מלצרות באירועים או אנשי צוות במלון וכדומה.
מהדוח עלה עוד כי המקומות הקדושים המתוקצבים ביותר על ידי המדינה בשנת 2021, הם הכותל המערבי (54 מיליון שקלים) וקבר רבי שמעון בר יוחאי (13 מיליון שקלים) וכן צוין כי 77% מהתקציב הכולל לשירותי דת עובד למשרד לשירותי דת, למועצות הדתיות ולחברה קדישא.
לפי הדו"ח, שיעור גבוה של 69% מהיהודים מקפידים ברמה מסוימת על אכילת מזון כשר: 46% טוענים כי הם מקפידים תמיד ועוד 23% מקפידים באופן חלקי. 35% מהיהודים השיבו כי הם אוכלים רק בבית עסק שיש לו תעודת כשרות שהם סומכים עליה, ועוד 22% שומרים על כשרות לפי הבנתם או לפי הצהרה של בעל בית העסק, גם אם אין לו תעודת כשרות. 43% היהודים הנותרים אינם בודקים כלל את מידת שמירת הכשרות של בית העסק.
כצפוי, בקרב הציבור החרדי, הדתי-לאומי והמסורתי הדתי יש רוב ברור למי שאוכלים רק בבית עסק שיש לו תעודת כשרות, ואילו בקרב הציבור החילוני לרוב המובהק (86%) אין עניין בתעודת כשרות או בהצהרה של בית העסק. הציבור המסורתי הלא-דתי נמצא בתווך, כך שלצד 28% המקפידים על תעודת כשרות, 50% שומרים על כשרות לפי הבנתם או לפי הצהרה של בית העסק, גם אם אין לבית העסק תעודת כשרות.
48% מהיהודים המקפידים על תעודת כשרות מדווחים כי הם סומכים על כל תעודת כשרות של הרבנות, 19% סומכים על רבנות מהדרין או על רבנויות ספציפיות, והשליש הנותר סומך רק על תעודות כשרות של בד"צים, מתוכו 22% סומך רק על בד"צים ספציפיים. בקרב הציבור החרדי רק 12% השיבו כי הם סומכים על תעודות כשרות ספציפיות של הרבנות ורק 1% סומכים על כלל התעודות של הרבנות.
מקרב היהודים המקפידים לאכול רק במקום שיש לו תעודת כשרות, 37% השיבו כי הם סומכים על תעודת הכשרות של צֹהר, 11% פחות משיעור הסומכים על כל תעודת כשרות של הרבנות. בהשוואה בין הקבוצות הדתיות ניתן לראות שהציבור החרדי שולל את תעודת הכשרות של צֹהר לחלוטין; בציבור המסורתי פחות ממחצית מהמקפידים על תעודת כשרות סומכים על תעודת כשרות של צֹהר (39%); ואילו בציבור הדתי-לאומי והמסורתי הלא-דתי רוב המקפידים על תעודת כשרות סומכים על תעודת כשרות של צֹהר (52% ו-62%, בהתאמה).
הפער הקטן ביותר בין שיעור הסומכים על כל תעודת כשרות של הרבנות ובין שיעור הסומכים על תעודת כשרות של צֹהר הוא בציבור הדתי-לאומי: 60% מהציבור הדתי-לאומי סומכים על כל תעודת כשרות של הרבנות, לעומת 52% מציבור זה הסומכים על תעודת הכשרות של צֹהר.
מהמסמך עולה עוד כי 43% מהעסקים הכשרים הינם במרכז הארץ, 26% פועלים במחוז מרכז ו-16% במחוז תל אביב. במחוז ירושלים ויהודה ושומרון פועלים 18% מהעסקים הכשרים, ובכל אחד מהמחוזות הבאים – דרום, צפון וחיפה – בין 11% ל-16% מעסקים הינם כשרים. לפי הדו"ח עולה עוד, כי 90% מהמסעדות בירושלים כשרות, לעומת 49% מהמסעדות בתל אביב.