לא רק הקורונה: כך מזיקה המדינה לנותני שירותים פיננסים

מעל מאה עסקים בענף השירותים פיננסיים נסגרו כתוצאה מהשימוש ב’חוזר יושר ויושרה’ בשנתיים האחרונות, שמאפשר, הלכה למעשה, לסגור כל חנות למתן שירותים פיננסיים בשל “מידע מודיעיני” • הקרב קשה, אך לא אבוד: לאחרונה נשמעה מפי בית המשפט (המחוזי והעליון) פסיקה המצמצמת את סמכויותיו המוגזמות של המפקח

פריטת כספים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תארו לעצמכם מצב בו אתם עובדים שנים רבות באותו מקצוע עם רישיון ממפקח אשר נתן לכם את הרישיון וחידש לכם אותו כל שנה. יום אחד- המפקח שהיה אחראי על הרישיונות שלכם מתחלף ובמקומו מגיע מפקח מתחום אחר (תחום הביטוח) שרוצה להסדיר גם את התחום שלכם על אף שהוא כבר מתנהל שנים רבות. אותו מפקח מפרסם נהלים וחוזרים ומי שרוצה רישיון צריך לעמוד בכל אותם נהלים.

בשביל להשלים את התמונה – המפקח הינו המפקח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ואילו הרישיון “הנכסף” הינו רישיון נותן שירותים פיננסים מוסדרים, לפי חוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסים מוסדרים (להלן” החוק”). אלא מאי? מן המפורסמות כי חופש העיסוק הינה זכות יסוד ועל כן על מנת שניתן יהיה לפגוע באותה זכות יסוד, הרי שכל החוזרים והנהלים אמורים להיות על פי סמכות שניתנת לאותו מפקח בחוק.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בין יתר החוזרים, יצר המפקח חוזר שנקרא “חוזר יושר ויושרה” המהווה את “נשק יום הדין”, של המפקח שיכול להשתמש בו מבלי שלמבקשי הרישיון יש אפשרות להתגונן מפניו. נשמע בעייתי? נשמע כפוגע בחופש העיסוק? נכון, אך מה שיותר בעייתי הוא שהמפקח יצר את הנשק האמור בעצמו, עבור עצמו באמצעות “חוזר” שהוא עצמו כתב המתבסס על פרשנות שלא הייתה קיימת מלכתחילה בחוק. החוזר האמור מאפשר למפקח להשתמש במונח העמום “מידע מודיעיני” כדי לסגור נותן השירותים פיננסים.

נשק זה פוגע במבקשי הרישיון בצורה כמעט בלתי ניתנת לבלימה כך שלמעשה אין כמעט דרך להתגונן מפניו באופן שכל שימוש בו מביא לסגירה כמעט ודאית של מי שהופעל כלפיו.

החוק קובע, כי המפקח רשאי לתת רישיון למבקש רישיון שלא הורשע בעבירות חמורות וכן לא הוגש נגדו כתב אישום (דבר השונה כאמור מתפקידים אחרים שמאפשרים להמשיך לעבוד עד שאין הרשעה חלוטה). אלא שהחוק גם מאפשר למפקח לא לתת רישיון למי שלדעתו מתקיימות נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי החוק.

מכיוון שהחוק עצמו דורש הרשעה או מינימום הגשת כתב אישום חמור, החליט המפקח על דעת עצמו, כי מבחינתו הוא יכול לקחת או לא לתת רישיון למי שנחקר חקירה תחת אזהרה או אפילו למי שהמשטרה “ממליצה” שלא לתת לו רישיון. כך למעשה מתאפשר למשטרה, מבלי להתאמץ בהשגת ראיות, חקירות פליליות סבוכות ו”בזבוז משאבים”, פשוט לתת המלצה שלילית ולסגור את אותם גופים.

נכון, מבקש הרישיון יכול לפנות לבית המשפט בעתירה מינהלית נגד ההחלטה , אך בתי המשפט (ובמיוחד בתי המשפט המחוזיים בתל אביב, אליהם “מנותבים” התיקים. די לחכימא ברמיזה) נוטים שלא להחליף את שיקול דעתו של המפקח בשיקול דעתם שלהם, אלא במקרים חריגים שבהם חרג המפקח מסמכותו. והכיצד יוכיחו אותם מבקשי רישיון שהמפקח חרג מסמכותו? הם לא יכולים להוכיח זאת, כי המידע הוא חסוי ומבקש הרישיון בעצם לא רואה אותו ואינו יודע בפני מה להתגונן. כך שהקרב “במידע המודיעיני” כמעט אבוד מראש.

מצא לו המפקח גם שיטה יעילה לפיה הוא מצליח לנתב את התיקים לשופטי המחוזי בתל אביב שנציין בעדינות ולשם שמירה על כבודם, שעמדותיהם שונות מאד משופטי המחוזי בירושלים – שם למעשה נמצא משרד המפקח שנגד החלטתו עותרים. קיים גם קושי בקבלת צו מניעה, כך שפעמים רבות העסק נסגר עוד לפני שדנים בעתירה שלו עצמה, או שפשוט מחליטים בעתירה תוך מספר ימים ואז אין צורך בצו.

Inner article

אם נקביל את התחום של המידע המודיעיני לתחום הפלילי – הרי שמדובר למעשה במעצר עד תום ההליכים עם חומר חסוי (דבר שאינו קיים!) , לעתים אפילו בלי שאותו אדם נחקר, סתם על בסיס המלצת משטרה. האם זה הגיוני? לא. האם זה פייר? לא. אז איך זה עובד? כי בתי המשפט לא נוטים להתערב בשיקול דעתו של המפקח שכאמור קבע את שיקול דעתו לעצמו וכאמור לא הפעיל שיקול דעת אלא הסתמך על “המלצת משטרה”.

עו”ד אורי גולדמן | צילום: עמית שעל

מעל מאה עסקים נסגרו מהשימוש בנשק האמור בשנתיים האחרונות. אלא שלאחרונה נשמעו מפי בית המשפט המחוזי בירושלים ואף בית המשפט העליון פסיקה המצמצמת את סמכויותיו של המפקח מלהסתמך בצורה עיוורת על המלצות המשטרה ומאזנים את שיקול דעתו של המפקח בדרך שפוגעת פחות בחופש העיסוק.

לכן לטעמנו הקרב הינו קרב קשה, אך לא אבוד. בתקווה שבתיקים הבאים תצמצם הפסיקה עוד יותר את סמכויותיו המוגזמות ממילא של המפקח ואת הפגיעה האנושה בחופש העיסוק. ימים יגידו…

 

הכותב הוא יו”ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון ועבירות כלכליות בלשכת עורכי הדין

Inner 620/130

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "לא רק הקורונה: כך מזיקה המדינה לנותני שירותים פיננסים"

  1. יפה מאד. סוף סוף מישהו מעז לומר את האמת… המעז מנצח

כתיבת תגובה