מאז פרוץ המלחמה, המשק הישראלי נמצא באחד המבחנים המורכבים בתולדותיו, אבל בתוך הכאוס הזה, מסתתר שיעור כלכלי עמוק שאנו חייבים לאמץ | היועץ האסטרטגי מושיקו מוסקוביץ' על האסטרטגיה העסקית שתנצח את (היום שאחרי) המלחמה
מושיקו מוסקוביץ' 18.01.2026
זירת נפילת הטיל האיראני בבני ברק. צילום: אריק מרמור/פלאש 90 מאז פרוץ המלחמה, המשק הישראלי נמצא באחד המבחנים המורכבים בתולדותיו.
כיועץ עסקי, אני פוגש מדי יום בעלי עסקים, שעבורם ה"חזית" היא לא רק בגבול הצפון או בעזה, אלא בתזרים המזומנים, במצבת כוח האדם החסרה ובלוחות הזמנים שמשתבשים ללא הרף. אך בתוך הכאוס הזה, מסתתר שיעור כלכלי עמוק שאנו חייבים לאמץ. כדי שלא רק נשרוד את התקופה אלא שנצא ממנה חזקים יותר, עלינו לשנות את הדינמיקה מניהול מגננתי לניהול אסטרטגי.
טעות נפוצה שאני פוגש אצל מנהלים היא ההמתנה ליום שבו "הכל יחזור לקדמותו". האמת היא, שהשוק של ערב המלחמה כבר אינו קיים. הרגלי הצריכה השתנו, סדרי העדיפויות של הלקוחות התעדכנו, ושרשראות האספקה עברו טלטלה. העסק שינסה לחזור בדיוק לאותה נקודה בה עצר, ימצא את עצמו רץ במקום, בזמן שהעולם כבר התקדם מזמן.
המפתח כעת הוא "גמישות תפעולית", כלומר היכולת לתכנן ב"דופק גבוה", רבעונים ואפילו חודשים קדימה, תוך התאמה מתמדת למציאות המשתנה.
מעל לכל האסטרטגיות, עומד המלך הבלתי מעורער של תקופות אי-ודאות: תזרים המזומנים. בתקופת מלחמה, הניהול התזרימי הופך מפעולה טכנית למשימת הישרדות קריטית.
המפתח הוא מעבר ל"ניהול שמרני אקטיבי": בצעו מיפוי מחדש של נקודת האיזון, הגדילו את רזרבות המזומנים גם במחיר של דחיית השקעות שאינן ליבתיות, ואל תהססו לפתוח בשיח מול ספקים ובנקים עוד לפני שהבעיה נוצרת. שקיפות מול גופי המימון בזמן אמת, בונה אמון ששווה זהב ברגעים של מחנק. זכרו: עסקים רבים לא קרסו בגלל חוסר ברווחיות, אלא בגלל פער תזרימי שלא טופל בזמן.
זהו גם הזמן לבחון את מבנה ההוצאות ולחתוך "שומנים" מיותרים שהצטברו בשנות השפע. לצד זאת, כאחד שעשה בעצמו מעל 500 ימי מילואים מאז השבעה לאוקטובר בדרום ובצפון, אני סבור כי עלינו להסתכל על המילואימניקים שחוזרים לעסק לא כנטל תפעולי, אלא כנכס אסטרטגי המביא איתו כישורי מנהיגות ועמידה בלחץ. בנוסף, המלחמה הוכיחה כי הדיגיטציה היא כבר לא פריבילגיה. עסקים שהשקיעו בתשתיות טכנולוגיות, הצליחו לשמור על רציפות עסקית גם תחת אש.
כוחה של הקהילה הוא כח עצום. הערבות ההדדית שראינו בחברה הישראלית חייבת להיות מתורגמת גם לכלכלה. למשל: רכישה מעסקים של משרתי מילואים, שיתופי פעולה בין קולגות ותמיכה בייצור מקומי. אלו לא רק סיסמאות, אלו מנועי צמיחה שישאיר את הכסף בתוך הבית ויחזקו את החוסן הלאומי.
המלחמה היא טרגדיה, אך עבור הכלכלה הישראלית היא יכולה להיות גם הזדמנות ל"חישוב מסלול מחדש". המנצחים של המחר הם אלו שמנצלים את התקופה הזו כדי לבנות מודל עסקי רזה, חכם ודינמי יותר. כיועצים וכבעלי עסקים, התפקיד שלנו הוא להוציא את הראש מהממ"ד העסקי ולהתחיל לתכנן את ״הקומה השנייה של העסק״, זו שתיבנה על יסודות של חוסן ולא רק של רווח מהיר, כי בסופו של יום, הניצחון האמיתי יתבטא בכלכלה משגשגת שמעניקה גב איתן לחזית.
מושיקו מוסקוביץ, מנכ״ל ובעלים של חברת טקטיקה נבונה – יעוץ עסקי אסטרטגי



