המקרה של דרום קוריאה, בה נמנעה ארה"ב מהתערבות בהפיכה הצבאית האחרונה למרות נוכחות צבאית משמעותית, מלמד שארה"ב פועלת קודם כל למען האינטרסים שלה | כמו בחלום פרעה, שנות השובע עלולות להתחלף במהירות בשנות רעב
עופר נחשון 09.12.2024בשבוע שעבר הכריז נשיא דרום קוריאה, יון סוק יאול, על שלטון צבאי במדינתו – מהלך משמעותי לכינון שלטון טוטליטרי בפועל, תוך שלילת זכויות אזרח העלולות לסכן את השלטון. שלטון טוטליטרי אינו זר לדרום קוריאה, שהפכה לדמוקרטיה רק ב-1987 בעקבות התקוממות עממית. לאחר מלחמת העולם השנייה השתחררה קוריאה מעול יפן והתחלקה בין רוסיה לארצות הברית. ב-1948 הוקמו שתי ממשלות עצמאיות: בצפון קם משטר קומוניסטי-עריץ בחסות רוסיה, ובדרום קם משטר אזרחי ששרד עד ההפיכה הצבאית ב-1960.
למרות נוכחות עשרות אלפי חיילים אמריקנים והקרבת אלפי חיילים במלחמת קוריאה (1950-1953), קם המשטר הטוטליטרי ללא הפרעה מצד ארצות הברית. גם דיכוי התקוממות הסטודנטים ב-1980 נגד המשטר הדיקטטורי של הגנרל צ'ון דוהוואן לא הביא להתערבות אמריקנית. כיום, למרות נוכחות כ-30,000 חיילים אמריקנים ותלות ביטחונית בארצות הברית, גם בשש השעות הגורליות של ניסיון ההפיכה בשבוע שעבר (3.12.2024), לא התערב חיל המצב האמריקני. ארצות הברית הסתפקה בהודעה על "מעקב מקרוב בדאגה". כעת, משתמה המלחמה הקרה, ורוסיה אינה מאיימת כבעבר, הממשל האמריקני חש בנוח להימנע מהתערבות בענייני בת בריתו החשובה באזור.
בניגוד לתפיסה הרומנטית של ארצות הברית כשוטר העולם המקדם דמוקרטיה וזכויות אדם, בפועל היא דואגת לאינטרסים שלה ומנצלת את בעלות בריתה. כך היה בנטישת אפגניסטן והפקרת משתפי הפעולה לטאליבן, בכאוס שהותירה בעיראק, בתמיכה במשטר העריץ של נו דין דיים בדרום ויאטנאם, ולצערנו – גם במלחמתנו הנוכחית, בה הוטל עלינו אמברגו חלקי ונמנעה מאיתנו הכרעה מוחלטת.
בחירת טראמפ לנשיאות מעוררת תקוות לתמיכה בלתי מסויגת בישראל. אולם עלינו לזכור שכנשיא ארצות הברית, הוא יעדיף את האינטרסים האמריקניים. יתרה מזאת, גם בהנחה שטראמפ וסביבתו הם אוהדי ישראל, שלטונו מוגבל לארבע שנים. קיים חשש ממשי שיורשו יהיה פחות אוהד, ואולי אף יראה בישראל נטל. או-אז, כבחלום פרעה, תיעלמנה שנות השובע ללא זכר.
עלינו להתבונן במצב בפיכחון ולפעול, אולי בסיוע הממשל האוהד הנוכחי, להפחתת תלותנו המוחלטת בארצות הברית. יש לפתח תעשיית נשק מקומית, לחזק קשרים עם סין העולה, ולבנות קשרים אסטרטגיים עצמאיים שישרתו אותנו אם וכאשר נינטש.
"הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים, וקמו שבע שני רעב אחריהן, ונשכח כל השובע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ" (בראשית, מא)
הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת, יזום ואסטרטגיה", מחבר הספר "להבקיע מאה שערים", ומחבר שותף של הספר "Striking Kosher Gold"