ישראל הופכת לירוקה: בצעד היסטורי לקידום אנרגיה נקייה ועצמאות אנרגטית, שר הפנים חתם על תקנות חדשות המחייבות התקנת מתקנים סולאריים על גגות בבניינים חדשים ובצמודי קרקע | המהלך יחסוך שטחי קרקע, יפחית זיהום ויחזק את חוסן משק האנרגיה הישראלי, בדומה למהפכת דודי השמש
חיים שיף 26.06.2025
גגות סולאריים | צילום: באדיבות מבנה במסגרת יוזמה משותפת של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון, חתם היום שר הפנים, משה ארבל, על תקנות חדשות ופורצות דרך שיחייבו הקמת מתקנים לייצור אנרגיה סולארית על גגות במבנים חדשים. התקנות, שגובשו בשיתוף פעולה הדוק בין הגופים, נועדו לתת מענה כפול: התמודדות עם המחסור בקרקע וצפיפות הערים בישראל, לצד קידום המעבר לאנרגיה נקייה והתמודדות עם משבר האקלים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הגדיר את התקנות כ"צעד היסטורי" שיסייע לממשלה לעמוד ביעדיה להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לדברי כהן, המהלך לא רק יתרום להפחתת זיהום אוויר, אלא גם יחסוך כסף לתושבים, יאפשר צריכת חשמל בשעות חירום ויגדיל את העצמאות האנרגטית של ישראל. הוא הודה למינהל התכנון והצהיר כי בכוונתו לפעול להרחבת התקנות בעתיד, כך שמערכות לייצור ואגירת חשמל מאנרגיות מתחדשות יוקמו בכל בניין משותף למגורים ובכל מבנה שבו הדבר אפשרי.
שר הפנים, משה ארבל, הדגיש כי חתימתו על התקנות היא "צעד משמעותי במעבר לאנרגיה ירוקה, תוך ניצול נכון של משאבי הקרקע המוגבלים במדינה". לדבריו, התקנות "יאפשרו לכל גג להפוך לחזית של חדשנות, עצמאות אנרגטית וביטחון סביבתי – למען אזרחי ישראל היום ובעתיד".
רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ציין את הייחודיות של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת, הנשענת כמעט לחלוטין על אנרגיה סולארית. "על ישראל להיות מובילה בעולם במדיניות ובחדשנות המעודדות את המשק לקחת חלק פעיל במהפכת האנרגיה המתחדשת ולהפוך מצרכני חשמל ליצרני חשמל נקי ומבוזר", אמר אייפר, והגדיר את אישור התקנות כ"יום היסטורי למשק האנרגיה".
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, השווה את המהלך למהפכת דודי השמש מלפני 50 שנה: "לראשונה מזה 50 שנה, מאז חויב בתקנה השימוש בדודי שמש, גגות מדינת ישראל עוברים לשימוש מודרני בר קיימא ב'דודי שמש דור 5.0'". אלמליח הבהיר כי החל מדצמבר 2025, כל גגות המבנים הציבוריים, התעשייתיים ומגורים צמודי קרקע, יחויבו בהתקנת מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת.
התקנות, המיישמות החלטות ממשלה קודמות, מחייבות התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים: בבניינים חדשים שאינם למגורים: כשתח הגג שלהם עולה על 250 מ"ר. ביחידות דיור צמודות קרקע: בהספק של 5 קילוואט, כאשר שטח הגג שלהן עולה על 100 מ"ר. בבנייני מגורים חדשים: כשתח הגג שלהם עולה על 250 מ"ר, התקנות מחייבות ביצוע הכנות להתקנת מתקנים פוטו-וולטאיים.
בנוסף, בחודש מאי השנה, אישרו משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף המועצה הארצית לתכנון ובנייה חובה להוסיף פאנלים פוטו-וולטאיים גם על קירויים מעל מתקני תשתית, במטרה לעודד הקמת מתקנים גדולים יותר מהמינימום המחויב.
ישראל, כמדינה קטנה עם משאבי קרקע מוגבלים וקצב גידול אוכלוסייה מהגבוהים ב-OECD, מתמודדת עם עומס גובר על המרחב העירוני. ניצול יעיל של גגות, "החזית החמישית" של הבניין, הפך לקריטי.
במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי התקנות החדשות צפויות להביא להקמה של עשרות אלפי מתקנים פוטו-וולטאיים נוספים, בהספק מותקן כולל של כ-3,500 מגה וואט עד שנת 2040. מדובר בהספק חסר תקדים, השווה לאספקת חשמל שנתית עבור 550,000 משקי בית. בנוסף, המהלך יביא לחיסכון של כ-35,000 דונם בשטחים קרקעיים ויחסוך מיליארדי שקלים בהקמת תשתיות רשת החשמל.
הייצור המבוזר בקרבת הצריכה יחזק את חוסנו של משק האנרגיה, כאשר אירועי המלחמה האחרונים מול איראן הדגישו שוב את חשיבותן של תקנות אלו לרציפות התפקודית של משק אנרגיה מבוזר המבוסס על אנרגיה מתחדשת.




