שטרות כסף ישראלי | צילום: נתי שוחט, פלאש 90 בחודש מאי 2023 השכר הנומינלי הממוצע בכלל המשק עמד על כ-12,440 ₪ (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים שוטפים), כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר בנתון המשקף ירידה של כ-0.5% בהשוואה לחודש הקודם, ולעומת זאת, עלייה של כ-6.2% בהשוואה למאי 2022. השכר הריאלי (במחירים קבועים), שמתחשב בשיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן, ירד גם כן לעומת החודש הקודם בשיעור של כ-0.6%, ועלה בשיעור של 1.8% לעומת החודש המקביל ב-2022.
קצב הגידול השנתי של השכר הנומינלי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחי שיעור השינוי של הממוצע הרבעוני, בהשוואה לרבעון המקביל) בישראל ובקרב כלכלות גדולות בעולם מצוי במגמת עלייה מראשית שנת 2022. מדובר בקצב הגבוה משמעותית מזה שנרשם בשנים שקדמו לפרוץ הקורונה. הרמה הגבוהה יחסית של קצב הגידול של השכר נובעת, בין השאר, מן האינפלציה הגבוהה יחסית לעבר, ומציפיות האינפלציה הגבוהות, המובילות לדרישות שכר גבוהות ביחס לעבר.
על מנת שהאינפלציה תוכל להתמתן, נדרש כי קצב הגידול של השכר הנומינלי ישוב לרמות שנרשמו בתקופת טרום הקורונה לפני שהאינפלציה זינקה אל מחוץ לגבולות יעד יציבות המחירים. בפרט, נדרשת התאמה בין שיעור עליית השכר לבין השיפור בפריון העבודה בשילוב עם אינפלציה התואמת ליעד היציבות.
בישראל התרחשה בשנת 2022 האצה בעלות העבודה ליחידת תפוקה, המהווה "אינדיקטור מוביל" ללחצי אינפלציה ולכן רלוונטי לאינפלציה ב-2023. בהקשר זה נציין שההאצה שחלה לאחרונה בקצב הגידול של השכר הנומינלי בישראל עשויה להצביע על עוצמת "דביקות המחירים" בשוק המקומי. מצב זה אף מחדד את הקושי בו עשוי להיתקל בנק ישראל בבואו לרסן את האינפלציה, ולהשיבה אל יעד יציבות המחירים (1%-3%), מה שיכול להביא לשיהוי המצב של הבשלת התנאים אשר יאפשרו הפחתה של הריבית.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של לאומי שוקי הון
