מול ניסיון ברקת להוזלת מוצרי יסוד: האוצר – "חסר בסיס"

ניר ברקתהעת תוכנית סימון המוצרים היקרים | צילום (ארכיון): דוברות משרד הכלכלה

אגף התקציבים במשרד האוצר תקף בחריפות חסרת תקדים את תוכנית "צו החירום" של שר הכלכלה ניר ברקת. התוכנית, שהוצגה לפני כשבועיים, נועדה למנוע מה שברקת הגדיר כ"התייקרויות בלתי סבירות" במוצרי יסוד, בהשוואה למחיריהם בשלושת החודשים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל".

הצו שיזם ברקת כלל רשימה של 14 מוצרים שהיו אמורים להיכנס לפיקוח למשך 45 ימים: מים מינרליים, אורז, פסטה, שמן קנולה, שימורי טונה ותירס, ממרח שוקולד, מזון לתינוקות, קמח חיטה לבן, קמח ללא גלוטן, סוכר, משחות שיניים, תחבושות היגייניות, סבוני רחצה ונייר טואלט. על פי התוכנית, חברות שהיו מבקשות להעלות את מחירי המוצרים הללו היו נדרשות להוכיח למשרד הכלכלה כי ההתייקרות מוצדקת, למשל בשל עליית מחירי חומרי הגלם.

בתגובה מפורטת, טען אגף התקציבים כי התוכנית לוקה בחסר בכמה מישורים מרכזיים. ראשית, לא הוצג כל בסיס מתודולוגי לבחירת המוצרים שייכנסו לפיקוח. שנית, לא הוגדרו קריטריונים ברורים למה נחשב "התייקרות בלתי סבירה". בנוסף, לא פורט באילו חנויות ובאילו אזורים גיאוגרפיים נבדקו המחירים.

האוצר אף הרחיק לכת וטען כי בניגוד לתפיסה הרווחת, לא נרשמה התייקרות חריגה. לפי נתוני האוצר, משנת 2020 עלה מדד המחירים לצרכן ב-15% ומדד מחירי המזון ב-17%. בתקופת המלחמה עצמה עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% ומדד מחירי המזון ב-4.2%. "ברוב הקטגוריות עליית המחירים אינה עולה על 6% ובחלקן אף נרשמה ירידת מחירים", נכתב במסמך התגובה.

בהתייחסות לטענות על רווחיות יתר של חברות המזון, ציין האוצר כי נדרשת "בחינה מעמיקה יותר" של הקשר בין שיפור הרווחיות להעלאת המחירים. "עלייה ברווחיות אינה בהכרח תוצאה של העלאת מחירים", נכתב בתגובה, תוך הסבר כי שיפור ברווחיות יכול לנבוע גם מהתייעלות, גידול בנפח המכירות או כניסה לשווקים חדשים.

זהו כישלון נוסף בשורת ניסיונות של ברקת להילחם ביוקר המחיה מאז פרוץ המלחמה. קדמו לו ניסיון להקים "רשימת שיימינג" של חברות שהעלו מחירים, יוזמה לקידום חוק להקפאת מחירים בזמן מלחמה, ואף ניסיון לארגן התאגדות של רשתות השיווק נגד העלאות מחירים של ספקים – יוזמה שנחסמה על ידי הממונה על התחרות. כל המהלכים הללו לא הצליחו לבלום את עליית המחירים במשק.