מועמד דתי הציג מועמדותו לראשות לשכת עורכי הדין • הוא דורש שקיפות בניהול כספי הלשכה הנאמדים במיליונים, הבעת עמדות בנושאים משפטיים וציבוריים שעל הפרק והחידוש הגדול: הפיכת עורכי הדין לסיווגיים על פי תחום התמחותם • הכירו את עו"ד אביחי ורדי, המועמד הדתי לראשות לשכת עוה"ד
חיליק ברקוביץ 12.03.2019
עו"ד אביחי ורדי בהרצאה במרכז האקדמי אונו | צילום: יח"צ הוא בן 56, מחזיק משרד של עשרה עו"ד ומתמחים, חובש כיפה סרוגה ולומד דף היומי בכל בוקר. מבחינתו, הוא מביא עימו למקצוע את הערכים שינק מבית אבא. ואכן, את הערכים שהוא מביא עימו, עו"ד אביחי ורדי מיישם היטב. את האנושיות, החמלה, ובמקביל – את אי משוא הפנים שהתורה מצווה עליו, את ניקיון הכפיים ועוד. אך מבחינתו, אלה הן דרישות מוסריות מינימליות שכל עו"ד זקוק להן ביומיום.
בראיון ראשון לכלי תקשורת חרדי, פותח עו"ד אביחי ורדי צוהר למשנתו ולתפיסת עולמו אודות לשכת עורכי הדין, שחוותה כזכור טלטלה בהתפטרותו של אפי נוה מראשותה.
מבחינתו, המטרה המרכזית היא לשנות את הלשכה מבפנים, ולהפוך אותה למגדלור של ערכים שכה חסרים בה כיום. בראיון ראשון מסוגו ל'ביזנעס' הוא מסביר, כי "לשכת עורכי הדין לא נוכחת בכל הסוגיות המשפטיות והערכיות שעומדות הן בציבוריות הישראלית והן בעולם המשפט. לשכת עוה"ד, מבחינתי, אמורה להוביל סדר יום ברור, גם באמצעות חקיקה, ולהביע התייחסות באופן ערכי לסוגיות שעומדות על סדר היום הציבורי והמשפטי בישראל".
עו"ד ורדי מציין למשל את העובדה שלשכת עוה"ד לא מצאה לנכון להתייחס למה שהוא מכנה "התקיפה האישית נגד שומרי הסף כגון הפרקליטות או היועהמ"ש, ולא לתת גיבוי מלא לאנשי שלטון החוק והמשפט", לדבריו, "בסופו של יום, זה עומד לנו לרועץ".
כשאנו שואלים אותו האם הוא מקבל את החלטות הפרקליטות או היועהמ"ש כפשוטן, הוא משיב: "יש זכות להעביר ביקורת על פסקי דין אבל לא על האדם שעומד מאחורי ההחלטה – אלא אם כן הביקורת על היותו מוטה מבוססת. אך להפוך את האדם לשלילי או את הפרקליטות לגוף שלילי, למשל, פוגע באמון הציבור. לדעתי זה בסיס קריטי למערכת המשפט, שיש לה גיבוי מלשכת עוה"ד, ויש אמון הציבור במערכת המשפט על גווניה".
לצאת מהמחשכים
הנושא השני שאותו מריץ ורדי כחלק מהסלוגן שעימו הוא רץ "כי חייבים שינוי", הוא השקיפות. "הכל נעשה עד היום במחשכים, אין פרוטוקולים של הועדה למינוי שופטים, אין פרוטוקולים מוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, או אפילו דו"ח שנתי למצער של הלשכה. מדוע רשות בתי המשפט ונציב תלונות השופטים יכול להגיש דו"ח על תלונות הציבור שנבדקו על ידו ואילו הלשכה, אפילו דו"ח סטטיסטי אינה מפרסמת?
"אפעל לכך שהלשכה בראשותי תפרסם מקרים חמורים שאירעו ונבדקו ע"י ועדות האתיקה של הלשכה, במטרה שהציבור יהיה מודע לחבר שסרח. זה כלי חיוני בהחלטה של הלקוח לאיזה עו"ד ללכת ולמי לא. קבלת החלטה כזו צריכה להיות מושכלת, והלשכה אמורה לתת את הכלים לכך".
לורדי איכפתיות גבוהה ומודעות לצרכים הבסיסיים של עורכי הדין. כיום, הוא טוען, ברמת הפרט, אין דאגה לעורכי הדין. "אין מספיק פעילות לטובתם, אין תמורה הולמת לדמי החבר, אין אפילו מועדון צרכנות ראוי לשמו – יש לנו 75,000 עורכי דין החברים, ואם תוסיף בני או בנות זוג וילדיהם, זהו כוח קנייה צרכני בן מאות אלפי בני אדם. מגיע לנו להתאגד ולצבור הטבות וזכויות צרכניות ככוח קנייה".
תורת הסיווגים
חתנו של עו"ד אביחי ורדי סיים זה עתה לימודי רפואה. ולמה הוא מספר לנו את זה, משום שאף שסיים את הלימודים וביצע כנדרש את תקופת הסטאז', הוא נכנס עתה לחמש שנות התמחות. "עריכת דין בעיני הוא מקצוע לא פחות חשוב מרפואה. עורכי דין יכולים לשלול מאדם חירות, הון או קניין, ומלווים אותו כמעט מרגע הלידה ועד יום מותו בטיפול בצוואתו או בעיזבונו. לכן, אני סבור, שמעתה ואילך, במטרה להשיב את האמון הציבורי במערכת עריכת הדין, יסווג כל עורך דין על פי תחום התמחותו".
לדבריו, לעורך הדין יהיה קל הרבה יותר לקבל עבודה אחרי שיוגדר ויסווג. אינו דומה עו"ד שלא התעסק מעולם בתאונות דרכים המתעסק לפתע בתביעות תעבורה, לעו"ד שזהו תחום עיסוקו המרכזי ואליו הוא הוכשר והתמחה. "זו רפורמה שתהיה טובה גם ללקוחות וגם לעורכי הדין, וכרגע המצב הוא שיש פגיעה ברמת האמון הציבורי כל עוד אין התייחסות לסוגיית מומחיות עורכי הדין.
"אם כל אחד יכול ללכת לכל עורך דין,ואין סיווג התמחותי, אמון הציבור יורד. הלשכה בראשותי תפעל לרפורמה בסוגיית התמחות עורכי הדין, ולא רק של המתמחים".
החידוש של ורדי הוא שהסיווג יחול גם על עורכי דין שכבר פעילים עתה. "ההנהלה צריכה להוביל את הלשכה למקום של אמון הציבור, וכאמור, זה יהיה לתועלת החברים".
איך התגובות לריצה שלך לראשות הלשכה, לאג'נדה שאתה מציג?
"מאז שחשפתי את החלטתי, אני מקבל פניות רבות מלקוחות שאומרים לי, הלשכה לא נתנה ביטוי לטענות שלנו כלפי עורכי דין, פנינו לעורך דין שלא דיווח כי זהו לא תחום התמחותו ויצאנו נפסדים. אין ספק שצריך פתרונות: המדינה מתקדמת בהיי טק וברפואה, ואין סיבה שהקדמה לא תפתיע גם בעולם עריכת הדין".
סוגיה נוספת שאותה מציג ורדי היא ניהול הכספים: "הלשכה מנהלת 75 מיליון שקלים בשנה ועוד עשרות מיליונים בחברות הבת. מי יודע מה נעשה בכספים? מדוע אין שקיפות? זה כסף ציבורי, לא פרטי. וכסף ציבורי צריך להתנהל כמו כסף ציבורי", מצהיר ורדי. הוא מציין, כי בעולם התורה וההלכה ידוע ששניים בלבד יכולים להיות גבאי צדקה. יחיד אינו מורשה לעסוק בכספים אלה כדי שלא ימעל בהם חלילה. אפילו שני אחים כמו משה ואהרן לא יכלו להתעסק יחד בכספים, כי הם אחים – רק שניים זרים. בהקשר לכך אני סבור שיש לנהל את הכספים בשקיפות מלאה ולתועלת חברי לשכת עורכי הדין בלבד".
ורדי אכן מציג משנה שלמה, אך לדבריו אפשר וראוי ליישם אותה. לטעמו, "אפשר להוביל איתה את הלשכה, זהו גוף עוצמתי, שאפשר להשתמש בו לטובה ולתועלת, הן במישור של עריכת הדין, הן במישור הציבורי והן ביחס של עורכי הדין לעולם המשפט".
מצד החברים בלשכה ששמעו על החלטתך, יש התייחסות לעובדת היותך חובש כיפה?
"שיהיה ברור. עריכת דין זו גילדה מקצועית. ובגילדה מקצועית אין התייחסות לדעות, לא של דת, ולא של אמונה. ולכן, עו"ד חרדים ודתיים או ערבים ויהודים, נשים או גברים, כולם שווים. כל אחד מהם, שווה ערך לכל אחד אחר. הלשכה מאגדת תחתיה את כולם, והתפקיד שלי הוא לייצג את כולם ולדאוג שכל אחד ירגיש את עצמו בבית, באמצעות המשנה הסדורה שאני מוביל.
"לא קיבלתי כל התייחסות לכיפה או להיעדרה, משום שגם אני לא מייחס לכך חשיבות בפן המקצועי. הדגל שחרטתי בכותרת שלי הוא המוטו שאני מוביל: 'כי חייבים שינוי'. ושינוי כזה – ייעשה רק מבפנים".



