מחיר המלחמה: זינוק של 39% במובטלים החדשים בתוך שבוע

לשכת תעסוקה | צילום: באדיבות רשות התעסוקה

הכלכלה הישראלית מתמודדת עם טלטלה משמעותית בשבוע הראשון למבצע 'שאגת הארי', כאשר נתונים חדשים של שירות התעסוקה חושפים עלייה חדה של 39% במספר דורשי העבודה החדשים. במהלך השבוע החולף נרשמו 7,936 דורשים חדשים, לעומת 5,727 בשבוע שקדם לו. עם זאת, בראייה השוואתית, שוק העבודה מפגין עמידות גבוהה יותר מאשר בסבבים קודמים; מספר הנרשמים הנוכחי נמוך ב-37% מזה שנרשם בשבוע הראשון למבצע 'עם כלביא' (12,610 נרשמים).

בשירות התעסוקה מציינים בסיפוק כי "ניכר ששוק העבודה הישראלי שיפר משמעותית את יכולתו לקיים רציפות תעסוקתית ותפקודית גם בצל מצבי חירום – כניסה למלחמה עצימה לצד פגיעה משקית יחסית מצומצמת". ראוי לציין כי העיתוי בתחילת החודש, המאופיין תדיר ברישום גבוה, מחזק את ההערכה כי אלמלא התאריך, מספר הנרשמים היה נמוך אף יותר.

ניתוח עומק של הנתונים מגלה כי כ-91.7% מהנרשמים החדשים הם תובעי אבטלה. מתוכם, למעלה ממחצית (50.2%) הם מפוטרים, בעוד שרק 16.5% (כ-1,312 בני אדם) הוצאו לחל"ת. אולם, תמונה זו צפויה להשתנות דרמטית בעקבות חשיפת מתווה החל"ת של משרד האוצר, המאפשר להורים לילדים מתחת לגיל 14 לצאת לחופשה ללא תשלום כל זמן שמערכת החינוך סגורה. בשירות מעריכים כי "עם פרסום המתווה, עלול מספר המוצאים לחל"ת לעלות משמעותית" , וכי מודל זה ימשיך להוות ערוץ תגובה מרכזי של המשק, במיוחד עבור אימהות.

הפגיעה התעסוקתית אינה ניטרלית מבחינה מגדרית: נשים מהוות 55.4% מכלל הנרשמים החדשים בשבוע הראשון למבצע. הנתונים מצביעים על כך שאימהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) הן הקבוצה הפגיעה ביותר, כאשר הן מהוות 54.6% מכלל הנרשמות החדשות, לעומת 48.7% בלבד בקרב הגברים. המגמה הזו מעוררת דאגה בשירות התעסוקה לגבי הפגיעה ברצף התעסוקתי של נשים בטווח הארוך.

עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, התייחסה למצב והדגישה את הצורך בפתרונות גמישים: "שוק העבודה הישראלי מפגין יכולת עמידה מרשימה, אולם המבחן האמיתי שלנו הוא גם בשמירה על הרצף התעסוקתי של הציבור – ובעיקר של הנשים והאימהות הנושאות בנטל הכפול. ההיסטוריה מציגה כי עידוד הורים ליציאה לחל"ת ישפיע בעיקר על אימהות לילדים תלויים; נתוני השנים האחרונות מראים בבירור כי לנשים יש יתרון מבני ויכולת גבוהה לעבוד מרחוק.

עידוד כלי משלים של עבודה מרחוק, ככל האפשר כפתרון משלים, לצד הוצאה לחל"ת יכול לצמצם במידת מה את ההשפעות העתידיות. שילוב הסדרים אלו יכולים לסייע טוב יותר לשימור האיזון העדין בין המצב הייחודי לבין הצורך להמשיך לסייע למשק הישראלי לתפקד באופן מטיבי בתקופה הזו – הם מבטיחים שהעובדות יישארו במעגל העבודה וישמרו על רצף תעסוקתי".

לאור העובדה שלנשים הסתברות גבוהה יותר לעבוד מהבית, בשירות קוראים לאמץ "מסלול רציפות" המעדיף עבודה מרחוק (WFH) בכל מקום אפשרי, ובפרט במקצועות עתירי ידע. פתרון זה נתפס ככלי חיוני למניעת שחיקה ושימור תפוקה גם כאשר מערכות החינוך מושבתות חלקית. היעד המרכזי כרגע הוא להבטיח שהעבודה מהבית תתורגם לשימור תעסוקה אמיתי ולא תהפוך לנטל נוסף שיגרום לנשים לצאת ממעגל העבודה.