מכבסת מילים

משרד הבריאות | צילום נתי שוחט, פלאש 90

בשנת 2021 עמדתי מול המצלמה ופרסמתי סרטון שנגע ללבם של אלפים. זו הייתה נויה, ילדה בת שבע על הרצף האוטיסטי, שנלחמה על הזכות הבסיסית ביותר של כל אדם: להישמע ולהשתלב. הבטחתי אז שאהיה הקול שלה ושל אלפי ילדים כמותה.

היום, כמעט חמש שנים אחרי, אני מסתכלת על המציאות וקובעת בכאב: שום דבר לא השתנה. אותן רשימות המתנה, אותו מחסור בכוח אדם, ואותו מאבק יומיומי סיזיפי של הורים מול מערכת אטומה. אלא שהיום המצב חמור שבעתיים, הממשלה לא רק שלא פתרה את הבעיות, היא החליטה להטיל עלינו "מס מוגבלות" חדש בדמות הרפורמה לביטול ההחזרים.

בואו נניח את המספרים והעובדות על השולחן. עבור ילד עם מוגבלות, טיפולים פרא-רפואיים הם לא מותרות. קלינאות תקשורת היא הגשר ליכולת לדבר ברור ולהיות מובן לסביבה; ריפוי בעיסוק הוא הכלי שמאפשר לילד להחזיק עיפרון, להתלבש לבד או להצליח לווסת את עצמו בתוך כיתה רועשת; פיזיותרפיה היא המפתח לעצמאות תנועתית.

כאמא לשני ילדים חירשים, אני חיה את החשבון הזה מדי שבוע. טיפול פרטי אצל מטפלת מוסמכת עולה כ-400 שקלים. כשמדובר בשני ילדים הזקוקים למערך טיפולי רציף, אנחנו מגיעים להוצאה של 3,200 שקלים בחודש. זה קרוב ל-40,000 שקלים בשנה נטו מהכיס. זהו כסף שמשפחות מוכנות לשלם רק כדי להעניק לילדיהן סיכוי הוגן לתפקד ולהשתלב בחברה.

עד היום, מסלול ההחזרים היה גלגל ההצלה היחיד שלנו. הוא איפשר למשפחות לא לחכות שנה לתור בקופת החולים – זמן שבו הילד פשוט דורך במקום ומאבד את חלון ההזדמנויות ההתפתחותי שלו. ביטול ההחזרים בטענה של "חיזוק המערכת הציבורית" הוא זריית חול בעיני ההורים.

אי אפשר לבטל את המענה הקיים לפני שבניתם תשתית אמיתית, לפני שהעליתם את שכר המטפלים ולפני שקיצרתם את התורים.
כמי שחיה את עולם החירשות ומתמודדת עם אתגרי הנגישות בכל רגע, אני יודעת שדיבור ברור ותפקוד עצמאי הם לא רק עניין רפואי – הם עניין של זכויות אדם. כשממשלת ישראל חוסמת את הגישה לטיפולים האלו, היא גוזרת על דור שלם של ילדים תלות ובידוד חברתי.

נויה מהסרטון כבר לא בת שבע, והזמן שלה לא עצר, והזמן של הילדים של כולנו גם לא יעצור מלכת. אני קוראת למשרד הבריאות ולמשרד האוצר: אל תהפכו את העתיד התפקודי של הילדים שלנו לכלי במשחק תקציבי.

אל תבטלו את ההחזרים כל עוד אין לכם מטפל זמין ואיכותי בתוך הקופות לכל ילד וילדה. הזכות לתקשר, לנוע ולהשתלב בבהירות ובכבוד היא לא פריבילגיה לעשירים, היא החובה שלכם כלפינו!

הכותבת הינה חברת כנסת לשעבר