ממונה התקציבים באוצר: עלות הלחימה – כ-190 מיליארד ש'

קודם לכן, בפתח דיון ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, הציגה נציגת הכלכלן הראשי, טטיאנה סלובודנציקי, כי תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2023 עמדה לפני המלחמה על 3 אחוז, בעוד התחזית לישראל עמדה על 3.1 אחוז, וכי צמיחת התוצר בשלושת הרבעונים של השנה הייתה איתנה יחסית, כאשר גם קצב האינפלציה עמד במסלול של התכנסות לטווח היעד, ושוק העבודה היה הדוק, עם שיעור אבטלה של 3.2%.

באגף הכלכלן הראשי הציגו כי גם ללא המלחמה תחזית ההכנסות היית יורדת ב-10 מיליארד ₪, ההכנסות ממיסים היו במגמות התמתנות ונמוכות מהתחזיות, ההשקעות בהייטק היו במגמת האטה, וגם בענף הדיור נרשמו ירידות חדות על רק העלאת הריבית והאינפלציה.

הוצג כי באירועי לחימה קצרים ההתאוששות מהירה מאוד, אך בהשוואה למלחמה הנוכחית ציינו כי "אין ספק שאין זה אותו סדר גודל של האירוע, לכן ההסתמכות על אירועי העבר מוגבלת", וכי אין ספק שההשלכות הכלכליות יהיו משמעותיות יותר.

כמו כן, ניתן היה לראות את ההשפעה על רכישות בכרטיסי אשראי, כאשר הרכישות כיום נמוכות בכ-8% לעומת התקופה שטרום המלחמה, והתיירות הנכנסת סופגת פגיעה קשה.

לעניין המועסקים הנעדרים בחודש אוקטובר, הוצג במסגרת סקר של הלמ"ס כי בשל סיבות הקשורות ללחימה, נעדרו כ-750 אלף יותר מועסקים לעומת חודש ספטמבר. בעוד בחודש ספטמבר נעדרו כ-16 אלף איש בלבד, באוקטובר נעדרו 763 אלף – 18% מכוח העבודה. הסיבות שנמנו הינן סיבות כלכליות, מילואים (140 אלף) וסיבות אחרות.

מנתוני רשות התעסוקה הוצג כי מה-8 לאוקטובר נרשמו כ-190 אלף נרשמים חדשים בשירות התעסוקה, כאשר יש בלימה בשבועות האחרונים, מתוך מספר זה כ-120 אלף איש בחל"ת, באוצר ציינו כי בימים האחרונים כמעט ואין עובדים המוצאים לחל"ת, וישנה החזרה של חלקם לעבודה.

לעניין פרימת הסיכון של ישראל, הנוגעת לסיכוני אשראי, צוין כי זו עלתה מאז תחילת המלחמה. כן ציינו באגף החשב הכללי כי אמון הגופים הבינלאומיים והשקיעים תלוי בניהול פיסקלי אחראי, כולל הקצאה מחדש של מקורות.

לשאלת חברי הכנסת להמלצת האגף, ציינה הנציגה כי "ההמלצות שלנו היו שכל מה שאפשר לעשות בתוך התקציב, להסיט מתוך התקציב".

נציגת הכלכלן הציגה אומדן השפעה של המלחמה על התוצר והכנסות המדינה, כתרחיש מרכזי הוצג תרחיש התאוששות מהיר של סיום מלחמה ברבעון הראשון של 2024, קרי חמישה חודשי לחימה בדרום ומעורבות גוברת בצפון.

לעניין תרחישי הצמיחה לשנת 2023, הוצג כי לעומת תחזית טרום המלחמה לצמיחה של 3.4%, עומדת תחזית הצמיחה בתרחיש המוצג של 5 חודשי לחימה כאמור, על 2%, קרי אובדן של 1.4%.

לעניין תחזית ההכנסות לשנת 2023 הוצג במסגרת התרחיש המרכזי, כי התחזית היא לאובדן הכנסות של כ-25 מיליארד ₪: 10 מיליארד ₪ אובדן הוצאות שנחזה עוד ערב המלחמה, בנוסף בעקבות המלחמה נרשם אובדן של 12.6 מיליארד ₪, ועקב דחיית תשלומי מיסים אובדן בגובה של כ-2.6 מיליארד ₪.

לעניין שנת 2024 הוצג כי התחזית הינה ל-1.6% קצב צמיחה בתרחיש זה לעומת 2.7% קודם למלחמה. בהתאוששות מהירה התחזית היא ל-2.2% צמיחה בשנת 2024, ובתרחיש של לחימה ממושכת 0.2%.