ממעלית שבת ועד 'הגבהת' בני ברק || תכניות הדיור החרדי נחשפות

יצחק גולדקנופף עם יד ימינו מוטי בבצ'יק | צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90

קצת פחות מחודשיים נותרו לקיום הסעיף הבא מההסכם הקואליציוני שעליו חתמו הליכוד ויהדות התורה: "בהמשך להחלטת הממשלה היוצאת, ולאור העובדה שממשלות ישראל הכירו לאורך השנים בצורך להקים עיר חרדית חדשה, משרדי השיכון והפנים, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון, יגישו לממשלה בתוך 90 יום הצעה למיקומו של היישוב העירוני בעל הצביון החרדי". מיקום היישוב החדש, יהיה "בשים לב לנגישות למוקדי תעסוקה והזדמנויות להתפתחות כלכלית של היישוב החדש, לרבות בהיבט של זמינות תשתיות נדרשות לשם כך".

ההתחייבות להקים עיר חרדית חדשה, מעוגנת אפוא בהסכמים הקואליציוניים, ועתה נותרו עוד 60 יום לשר השיכון הנכנס, יצחק גולדקנופף וצוות משרדו, בראשות המנכ"ל החדש, יהודה מורגנשטרן, להוכיח את עצמם. יהיה עליהם לאתר שטח חדש, או קיים, ולהוביל עליו הקמת עיר חדשה. קבינט דיור אומנם הוקם, ויסייע בקיצור ההליכים, אבל הגוף החשוב יותר הוא הותמ"ל. רק השבוע התבשרנו על אישור תכנית בשטח של כ-1,700 דונם שקידמה רשות מקרקעי ישראל להרחבה של קריית גת מצפון ל'כרמי גת' בשכונה בת כ-6,000 יח"ד, שתיועד לציבור הכללי בלבד (בדומה ל'כרמי גת' השכנה). השכונה תקום עם רצועת תעסוקה של כ-100,000 מ"ר, תחנת רכבת ופארק. השכונה תקום מדרום לכביש 353, ממזרח לכביש 40 וממערב למסילת הרכבת תל אביב באר שבע.

במילים אחרות, כשהוועדה למתחמים מועדפים רוצה, גם ההתנגדויות הרבות מתקבלות או מוסרות, ופרויקטים יוצאים לדרך. אך מה קורה מעבר לכביש, במערב קריית גת? האם שם נמצא הפתרון לאותו יישוב חרדי נעלם, שעליו מדובר בהסכם הקואליציוני?

דבר אחד כבר ברור לכל מי שעסק בקידום העיר כסיף בשנים האחרונות (ולא היו אלה הח"כים החרדיים). זו – נכון לעכשיו, אי אפשר לדעת מה יֵלד יום – כמעט ירדה מהפרק. ומה עם התכנית ל-25 אלף יח"ד למגזר החרדי, בעיר הגנוזה? תשאלו את דרעי וגולדקנופף. נדייק: לא שהדיונים על כסיף שקטו לגמרי, זו האופציה המהירה ביותר האפשרית לביצוע – אך בכל זאת סבים הדיונים כעת סביב השאלה: מה האופציות האחרות, הקרובות יותר – יחסית – למרכז?

מעיף מבט לגובה

לפני שניגע בחלופות לכסיף, ניגע באופציה נוספת שעלתה במשרד השיכון. למה שלא נבנה לגובה עבור המגזר החרדי? למה שלא נראה בערים החרדיות בניינים של 11-12 קומות, שאל מי ששאל.

ראשית נקדים, כי בנייה לגובה (של 20-30 קומות) עבור הציבור החרדי נפסלת מכמה וכמה טעמים. מלבד נושא מעלית השבת שניגע בו מזווית מעט חדשה בהמשך.

הראשון שבהם הוא העובדה שכיום נדרשת הקצאה ביחס של 50/50 בין שטחי המגורים אל מול שטחי הציבור, גנים, הקצאת מוסדות ציבור ובתי כנסת, גינות, פארקים ועוד. זאת בשונה מבעבר, שתכנית תמ"א 35 הארצית, העניקה 70% מהשטח לשטחים שאינם מגורים (כולל כבישים, פארקים, מבני ציבור ועוד), הרי שכיום הציפוף התכנוני העדכני למד מלקחי העבר. במקביל, תכנון שכזה לחרדים, יוביל לכאוס במקרה של מגורים במגדלים, משום שקשה להעניק מבני ציבור בבנייה צפופה כל כך למגזר החרדי שצרכיהם כידוע שונים ורבים יותר. זו הסיבה שבנייה לגובה למגזר החרדי נפסלה כמה פעמים על ידי אדריכלי מינהל התכנון ומתכנני הערים שעובדים עבור משרד השיכון.

גם הצעה להעביר חלק ממבני הציבור אל שטחי רבי-הקומות, כגון: בתי כנסת בקומות ביניים, גני ילדים בקומות התחתונות, לא הפכה למעשית, בינתיים.

הוסיפו לכך את עניין נוהל המגדלים בעת חירום, ותדמיינו פינוי מהיר בחירום של 500 דיירים (300 מתוכם ילדים) במקרה של שריפה והשבתת 3 המעליות. וזה עוד לפני חוסר האפשרות לתחזק בניין עם עלויות ועד-בית גבוהות כל כך.

סיבה נוספת, היא כאמור, מעלית השבת. גם אם יימצא הפוסק שיתיר, או מספר פוסקים – הציבור אינו בשל עדיין לכך (אם כי, יש מגמה כלשהי של שינוי; כך בירושלים וכך בערים נוספות, והכוונה היא למיינסטרים החרדי. אך זו מגמה איטית ביותר).

מה נותר? הגבהה של הבניינים עד 12 קומות. פתיחה של אפשרות בנייה לגובה עד 12 קומות, פותחת לפני גולדקנופף עולם עשיר מאוד של פינוי בינוי בבני ברק, למשל, ותוכל להביא לו הישג של עוד עשרות אלפי יחידות דיור חדשות למגזר החרדי. שוב, ההיתכנות הכלכלית של 12 קומות פחותה עבור היזמים (שתמיד רוצים כמה שיותר קומות לגובה על גבי פיסת הקרקע שרכשו), וקשה גם להגיע להסדרים עם בעלי דירות שהורחבו ללא הרף, אבל נניח שבתגמול טוב ותמרוץ ממשלתי מהרשות להתחדשות עירונית, תימצא הנוסחה של בנייה לגובה-בינוני במגזר החרדי.

עד כמה המגמה הזו נבחנת בלשכת שר השיכון? מסתבר שהרעיון עלה בפורום מצומצם לדיון, בעיקר משום שתכניות בניין הערים בישראל מדברות כיום על מגדלים רבי קומות, בני 20 ו-30 קומות.

ל'ביזנעס' נודע כי השר גולדקנופף קיים בתקופה האחרונה התייעצות עם פוסקי הלכה לגבי החידושים האחרונים במעלית שבת. האם תצא מכך בשורה של בנייה לגובה לחרדים, כאשר ידוע שיש היום לפחות תו-ייצור הלכתי אחד שמקובל על מרבית הפוסקים – (כמובן, בהינתן ומעלית שבת לא הייתה אומר הבא מן החדש שאין להתירו משום מראית עין של זילות השבת)? לכאורה לא. עם זאת, החידוש היה בעצם ההתעניינות מצד השר בנושא, כאשר השבת שאותה ייצג בשליחות מורו ורבו, האדמו"ר מגור, הייתה המוטו שלו מבחינה ציבורית.

אם רצינו הוכחה לאמיתות הנתון שהבאנו עתה – והחסרנו בו פרטים רבים שידועים לנו, ואין כאן המקום לפרטם, אך המבין יבין – הרי שבאה התגובה הקצרצרה מסביבת השר כששאלנו האם המידע שהגיע אלינו ואומת על ידינו, נכון. "להד"ם", הייתה התשובה. פירוש רש"י למה שמסתתר בין השורות: היה גם היה. אך משום שבכל מקרה לא עומד לצאת לפועל דבר מעצם הרעיון, הרי שבלשכה סבורים שאין כל תועלת מכך שיאשרו כי המחשבה על האופציה של מעלית שבת ובנייה לגובה לחרדים, עלתה כלל על השולחן.

אם מגדלים לא באים בחשבון, וכסיף כמעט שירדה מהפרק (עדיין לא ברור מדוע. מה היה מזיק אם היא הייתה מקודמת במקביל ליישוב חרדי חדש נוסף? הצורך עדיין קיים, והוא מתעצם ככל שהשנים חולפות באין מענה) – לאן מבקשים הקברניטים לשלוח את החרדים להתגורר? מתברר שעתה נידונות מספר אופציות כתחליף לכסיף, בעיקר קרוב יותר למרכז.

חלופות לכסיף

האופציה הראשונה היא כאמור לעיל, בקריית גת מערב. שם, סמוך לשפיר, יש אפשרות לבנות 30 אלף יח"ד, עשרת אלפים מתוכן, ב'מכה אחת'. הדבר קוסם לגולדקנופף, משום שהוא ייתפס כמי שהציל את תכנית דרעי וליצמם מאבדון.

לצד זאת, נבחנת הקמת עיר חדשה ליד קריית מלאכי, או ביישוב העירוני החדש שהוכרז על ידי שקד, 'טליה' ליד להבים שמתוכנן לכ-15 אלף יח"ד. כולם במרחק של שעה ורבע-שעה וחצי מבני ברק ומירושלים ולא קשה להבין מדוע הפוקוס ניתן על השטחים הללו כקרובים למרכזי תעסוקה פי כמה מכסיף. זאת למרות שבתכנונה הושקעה מחשבה רבה על פתרונות תעסוקה סמוכים.

גורם המעורה בתוכניות ציין באזני 'ביזנעס' כי האופציה של קריית גת מערב, סמוך לשפיר, היא לא רק 'בייבי' של דרעי, אלא המוצר התכנוני הקל ביותר לשליפה, כיוון שהמתכננים כבר חשבו בו על כל האופציות – עד שבאו שקד ואלקין וטרפו את הקלפים. מה גם, שמדובר על 10 אלפים יחידות דיור עם פוטנציאל צמיחה של עד 30 אלף יח"ד.

90 הימים שהוקצבו להכרזה על יישוב חרדי חדש חולפים במהירות. מרתק יהיה לראות איזו החלטת ממשלה תעבור עכשיו ועל איזה יישוב יוכרז הפעם, אך בעיקר ייבחנו ההכרזות וההחלטות הממשלתיות במעשים. האם השר גולדקנופף (ולא מעט גם ייזקף לזכותו של איש הצללים שלו, מוטי בבצ'יק) יהפוך לבולדוזר שיביא קבלות במקום שקודמיו כשלו; האם קבינט הדיור שהקים יחתוך את לוח הזמנים ויאפשר הבאה של היישוב החרדי הבא לשלבי אל חזור? ימים יגידו.