בנאום בכנס החשב הכללי, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום קרא לבחינה מחודשת של תקציב הביטחון, ש"הכפיל את עצמו" מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" | לדבריו, יש צורך בהתייעלות ובקרה על ההוצאות הביטחוניות כדי לאפשר צמיחה כלכלית ולשמור על חוסן המדינה לטווח הארוך
שי קליין 15.09.2025
מנכ"ל משרד האוצר אילן רום | צילום: תדמית בנאום בכנס החשב הכללי, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום קרא לבחינה מחודשת של תקציב הביטחון, ש"הכפיל את עצמו" מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". לדבריו, יש צורך בהתייעלות ובקרה על ההוצאות הביטחוניות כדי לאפשר צמיחה כלכלית ולשמור על חוסן המדינה לטווח הארוך.
בנאומו, הדגיש רום כי כלכלה וביטחון "נשענים זה על זה". הוא ציין שכלכלה חזקה מאפשרת ביטחון איתן, בעוד שביטחון מייצר את התנאים לצמיחה כלכלית. עם זאת, רום הזהיר כי תקציב הביטחון בשנתיים הקרובות ישפיע על כלכלת ישראל לשנים ארוכות, לחיוב או לשלילה.
רום התייחס למצב הביטחוני המתייצב, וטען כי האיומים המרכזיים הולכים ונחלשים. הוא הזכיר שהאיום מול איראן הושמד או עוכב משמעותית, חיזבאללה נחלש, וחמאס "חלש ומפורק מאי פעם". לנוכח שינויים אלה, קרא רום לעדכן גם את תפיסת הביטחון ואת ניהול הסיכונים הכלכליים.
לדברי המנכ"ל, "תקציב הביטחון התרחב מאוד" בשנים 2023-2025 ואף "הכפיל את עצמו תוך שנתיים". רום ציין כי מדובר ב"הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה". הוא הדגיש כי הגדלת תקציב הביטחון היא צעד מתבקש בשעת חירום, אך כעת, כשהמדינה לקראת התייצבות, יש "מקום לעצור ולחשב מסלול מחדש".
רום מתח ביקורת על היעדר התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות בשנתיים האחרונות. הוא טען כי ניהול כלכלת ימי המילואים, לדוגמה, נעשה "בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המנהל התקין". לטענתו, פיזור ימי המילואים "לכל דורש" משפיע על המשק כולו, פוגע במעגלי העבודה ומגביר את חוסר התעסוקה האפקטיבי.
המנכ"ל סיכם את דבריו בקריאה להתייעלות, וציין כי היא "איננה ויתור על ביטחון – אלא היא תנאי לביטחון בר-קיימא". הוא הדגיש כי קריאת הכיוון הזו תחזק את המשרתים ואת ביטחונה וחוסנה של ישראל לדורות. משרד האוצר, לדבריו, ממשיך לתמוך במערכת הביטחון, אך ישנה חשיבות לאחריות תקציבית כדי לאפשר למדינה לשגשג גם בתחומי החינוך והבינה המלאכותית.


