הדוח החדש של ה- OECD– Health at a Glance 2019 – קובע: ב-15 השנים הקרובות, ההוצאה לבריאות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג ברוב מדינות ה-OECD • ובעוד המבוגרים יורדים במשקל או לפחות עומדים על מתחת לממוצע ההשמנה העולמי – הילדים עדיין במגמת השמנה מסוכנת • כל הפרטים
דוד שלומוביץ 12.11.2019
השמנת יתר, אילוסטרציה | צילום: Suzanne Tucker, שאטרסטוק ב-15 השנים הקרובות, ההוצאה לבריאות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג ברוב מדינות ה-OECD, כך על פי תחזית הארגון המופיעה בדוח החדש של ה- OECD– Health at a Glance 2019. ההוצאה לבריאות לנפש צפויה לגדול ב-2.7% בממוצע בשנה ולהגיע ל-10.2% מהתמ"ג עד שנת 2030, לעומת 8.8% בשנת 2018 בממוצע מדינות ה-OECD. לפי תחזית הארגון, הגידול הצפוי בישראל הוא מ-7.4% ב-2015 ל-8.8% ב-2030.
את דו"ח הבריאות של ה- OECD המחמיא לישראל, סקרנו השבוע בכתבה ארוכה המרכזת את מרבית האינדיקטורים ליעילות מערכת הבריאות. בלמ"ס רואים את הדו"ח מהצד הכספי שלו. לפי הדוח ההוצאה הגבוהה ביותר לבריאות בשנת 2018 הייתה בארצות הברית – 16.9% מהתמ"ג, ואחריה בשווייץ – 12.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בגרמניה, בצרפת, בשוודיה וביפן הייתה קרובה ל-11% מהתמ"ג.
בכמה מדינות הייתה ההוצאה נמוכה מ-6% מהתמ"ג, ביניהן מקסיקו, לטבייה, לוקסמבורג וטורקייה אצלה ההוצאה הנמוכה ביותר – 4.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בישראל הייתה 7.5% מהתמ"ג, נמוכה מ-8.8% בממוצע ה-OECD. מרבית מדינות ה-OECD מוציאות כ-9% מהתמ"ג על בריאות, כ-4,000 דולר בשנה לנפש. ההוצאה לבריאות לנפש בישראל נמוכה מההוצאה ב-OECD, 2,780 דולר בשנה.
כדי לאפשר קיימות פיננסית למערכת הבריאות בטווח הארוך נדרשות רפורמות, והדוח מצביע על התחומים שבהם ההוצאה יכולה להיות יעילה יותר: עלייה בשימוש בתרופות גנריות מביאה לחיסכון בעלויות; העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות; צמצום האירועים החריגים הוא קריטי לבטיחות המטופל ויכול לחסוך בעלויות. (קרוב ל-5% מהחולים המאושפזים סבלו מזיהום במהלך הטיפול הרפואי בשנים 2017-2015 בממוצע מדינות ה-OECD). בנוסף הקמת מערך מדדי איכות ומדדי תוצאה חשובה לבחינת איכות הטיפול.
בישראל קיימים כמה מהמדדים הללו וישנם כאלה עם ציון טוב מאוד ביחס ל-OECD. כך למשל אחוז התמותה של בני 45 ומעלה שנפטרו בתוך 30 ימים מהקבלה לאשפוז עקב התקף לב היה 7.5 ל-100,000 נפש בהשוואה ל-9.1 בממוצע ב-OECD.
הדוח מצביע גם על כמה מצבי בריאות מדאיגים ואורח חיים לא בריא. אדם שנולד בשנת 2017 במדינות ה-OECD, צפוי לחיות 80.7 שנים בממוצע. תוחלת החיים עלתה במידה ניכרת מ-1970 בכל מדינות הארגון, אך בשנים האחרונות קצב העלייה בתוחלת חיים הואט ברוב המדינות, ובמיוחד בארצות הברית, בצרפת ובהולנד.
תוחלת החיים בישראל, 82.6 שנים, גבוהה יותר מממוצע ה-OECD. גם בישראל נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים, אך היא נמוכה יותר. הסיבות להאטה בעלייה בתוחלת החיים כוללות עלייה ברמת ההשמנה ועלייה בתחלואה של סוכרת שגרמו לירידה בצמצום המתמשך בתמותה ממחלות לב ומשבץ מוחי, צמצום שהחל בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
בנוסף על כך, מחלות במערכת הנשימה, כמו שפעת ודלקת ריאות גרמו לתמותה בשנים האחרונות יותר מאשר קודם, במיוחד בקרב קשישים.
בחלק מהמדינות, משבר האופיאטים גרם ליותר אנשים בגילי העבודה למות מהרעלת תרופות. מאז 2011 התמותה מאופיאטים עלתה ביותר מ-20% בממוצע במדינות הארגון, ואחראית למותם של כ-400,000 אנשים בארה"ב בלבד. תמותה מאופיאטים גבוהה יחסית גם בקנדה, באסטוניה ובשוודיה. בישראל נרשמה עלייה מדאיגה בשימוש באופיאטים בשנים האחרונות, אך עדיין אין לכך ביטוי משמעותי בתמותה.
סיבות נוספות לתמותה מוקדמת ולפגיעה באיכות החיים: אורח חיים לא בריא ובעיקר עישון, שתייה מופרזת של אלכוהול והשמנה.
על פי הדוח למרות הירידה בשיעורי העישון, עדיין 18% מהמבוגרים בממוצע מדינות הOECD- מעשנים מדי יום. בישראל, 17% מבני 15 ומעלה מעשנים מדי יום, 21.3% מהגברים לעומת 12.8% מהנשים.
הדוח מצא ובדק כי צריכת האלכוהול הממוצעת לאדם במדינות הארגון היא 9 ליטרים אלכוהול נקי בשנה – כ-100 בקבוקי יין. קרוב ל-4% מהמבוגרים מכורים לאלכוהול. צריכת האלכוהול השנתית לנפש בישראל הייתה 2.6 ליטר לנפש ב-2017, נמוכה לעומת ממוצע ה-OECD.
גם שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות במרבית מדינות ה-OECD. בישראל לעומת זאת, שיעור המבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר (51%) נמוך מעט מממוצע ה-OECD – 56%, מאידך, שיעור הילדים בגיל 9-5 עם עודף משקל או השמנת יתר (38%) גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD (33%).
זיהום אוויר גרם לכ-40 פטירות ל-100,000 אנשים במדינות ה-OECD. שיעורי התמותה גבוהים יותר במדינות כמו הודו או סין – בסביבות 140 פטירות ל-100,000 אנשים, ואילו בישראל זיהום האוויר גרם לפטירתם של 23 אנשים ל-100,000 נפש.
לפי הדוח, הטיפול הרפואי אומנם משתפר, אך נדרשת יותר התייחסות לדיווח עצמי של המטופל על התוצאות והחוויות שלו מהטיפול. כיום רק מעט מערכות בריאות בודקות באופן שיטתי את חווית המטופל ואת ההתייחסות שלו לתוצאות הטיפול. ישראל החלה גם בבדיקת מדדים אלו כמו מדינות נוספות ב-OECD.
