בנק ישראל חושף: התשלום הנפוץ ביותר באמצעות יישומונים הוא לחברים, המהווה כ-30% מכלל העסקאות | כ-80% מהעסקאות הן בסכומים של עד 300 ש"ח, כ-9% מהעסקאות הן בסכומים שבין 300 ל-500 ש"ח
שי קליין 04.05.2025בעולם שבו הכסף המזומן הולך ונעלם, ישראל מצטרפת למגמה העולמית עם אימוץ נרחב של יישומוני תשלום דיגיטליים.
סקירה מקיפה שפרסם בנק ישראל בתחילת 2024, הבוחנת את העדפות השימוש באמצעי תשלום בשנים 2022-2024, מציגה תמונה מעניינת של הרגלי התשלום המשתנים של הישראלים.
הסקירה, שבוצעה על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, מגלה כי תמהיל השימושים נשאר עקבי לאורך השנים האחרונות. התשלום הנפוץ ביותר באמצעות יישומונים הוא לחברים, המהווה כ-30% מכלל העסקאות.
"ההעברות הבנקאיות הפכו למטבע עובר לסוחר בין חברים," מסביר מומחה לכלכלה דיגיטלית. "אם פעם היינו שולפים שטרות מהארנק לפצל חשבון במסעדה או להחזיר כסף שלווינו, היום זה נעשה בלחיצת כפתור."
במקום השני עומדים תשלומים לבני משפחה, המהווים כ-18% מהעסקאות, ואחריהם תשלומים לנותני שירות בסכומים נמוכים כמו עוזרות בית, גננים ומורים פרטיים (כ-11%). כאשר בוחנים את הערך הכספי של העסקאות, התמונה משתנה. תשלומי שכירות דירות מהווים כ-20% מסך כל הערך המועבר באמצעות יישומונים, על אף שהם מהווים אחוז קטן יותר ממספר העסקאות הכולל.
אחריהם נמצאים תשלומים לחברים (כ-16%-18%) ולבני משפחה (כ-12%-15%). תשלומים לנותני שירותים מקצועיים כמו אינסטלטורים, עורכי דין וטכנאים מהווים כ-10% מערך העסקאות. ממצא מעניין נוסף הוא שכ-40% מסכומי התשלומים וכמות העסקאות מיועדים לעסקים – נתון שנשאר יציב לאורך השנים 2022-2024.
בנוסף, הסקירה חושפת כי הישראלים מעדיפים להשתמש ביישומוני תשלום לסכומים נמוכים יחסית: כ-80% מהעסקאות הן בסכומים של עד 300 ש"ח, כ-9% מהעסקאות הן בסכומים שבין 300 ל-500 ש"ח, רק כ-3%-4% מהעסקאות הן בסכומים שבין 500 ל-800 ש"ח וכ-7% מהתשלומים הם בסכומים שמעל 800 ש"ח, כשרובם משמשים לתשלומי שכירות.
הסקר, שבוצע באופן עקבי במשך שלוש שנים רצופות, התבסס על מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (גילאי 18-64) דוברת העברית. בשנת 2022 השתתפו בסקר כ-6,000 נדגמים שביצעו כ-3,900 העברות, ובשנים 2023 ו-2024 השתתפו 4,500 נדגמים שביצעו כ-2,800 העברות בכל שנה.
המדגם כלל ייצוג של שבעת המחוזות בישראל (צפון, חיפה, השרון, תל אביב, המרכז, הדרום ויהודה ושומרון) והקפיד על ייצוג הולם של קבוצות אוכלוסייה שונות, כולל חרדים, יוצאי ברית המועצות לשעבר והאוכלוסייה הערבית.
המעבר המתמשך לתשלומים דיגיטליים משקף מגמה עולמית של התרחקות ממזומן לטובת אמצעי תשלום נוחים ומהירים יותר. עם זאת, העובדה שרוב השימושים עדיין מוגבלים לסכומים נמוכים מרמזת על כך שלמזומן ולאמצעי תשלום מסורתיים אחרים עדיין יש מקום בכלכלה הישראלית.