נתוני השימוש בתח"צ: מי משחק בנתונים?

שלשה סוגי מחקרים מציגים תוצאות שונות על מספר הנסיעות שמבצעים אזרחי ישראל • מאין נובע הפער המטריד, ומה מעלות בדיקות הGPS? • בתווך, האזרחים רק רוצים: הבו לנו תחבורה ציבורית יעילה • האם סמוטריץ' יביא פתרון?

בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

האם משרד התחבורה מפרסם נתונים על שימוש בתחבורה ציבורית – הגבוהים פי 2 מהמציאות? אסנת ניר מ-ynet מפנה אצבע מאשימה נגד משרד התחבורה. 

נזכיר, כי בסקר שפרמנו אתמול מטעם 'אור ירוק' מופיעים נתונים שונים לגבי שיעור השימוש בתחבורה ציבורית בערי ישראל. אולם מסתבר כי קיימים עוד לפחות שלושה מחקרים בנושא המציגים כל אחד תמונה שונה.

Box

לפני כשלושה שבועות התפרסם דו"ח הפיריון של בנק ישראל שעסק, בין היתר, בכשלי התחבורה הציבורית בישראל, כאשר הדו"ח התבסס על סקרים של משרד התחבורה עצמו.

על פי בנק ישראל, רק מעט יותר מ-10% מכלל הנסיעות היומיומיות (ללימודים או לעבודה וחזרה) בתל אביב וכ-15% מהנסיעות בחיפה נערכות בתחבורה ציבורית. בירושלים התמונה מעט חיובית יותר בזכות הרכבת הקלה – 20% מכלל הנסיעות, והממוצע הארצי עומד על 13%.

לטענת ניר, "גופי המחקר השונים תמימי דעים כי המצב רחוק מלהיות משביע רצון. אולם הנתונים שהוצגו בדו"ח של בנק ישראל עגומים בהרבה מכל מה שהוצג עד כה. כך למשל, בחוק ההסדרים האחרון נטען כי 24% מהנסיעות בתל אביב ובחיפה ו-23% מהנסיעות בירושלים נערכות בתחבורה ציבורית. הנתון הרשמי שמשרד התחבורה מציג בשנים האחרונות מדבר על ממוצע ארצי של 23% בערים הגדולות, מתוכם 18% באוטובוסים. כיצד ניתן להסביר את הפער העצום בנתונים?"

בכתבה היא מסבירה כי הפער המטריד בהשוואה לפרסומים ממשלתיים קודמים מוסבר בבנק ישראל בכך שהנתונים הממשלתיים שהוצגו עד כה התבססו על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס. מסקנת מחברי הדו"ח היא כי בסקרי הלמ"ס אנשים לא דיווחו על הרבה מהנסיעות הקצרות. הנתונים המשלימים שנאספו בעזרת GPS מגלים שהמספר האמיתי של כלל הנסיעות גבוה בכ-30%. לכן החלק של הנסיעות בתחבורה הציבורית (שעליהן יש נתונים מדויקים) מהווה שיעור נמוך יותר מכלל הנסיעות.

Inner – Calcala

 

ואם לא די בכך, ממשרד התחבורה נמסר כי "מסקרים שביצע המשרד בשנים האחרונות עולה כי הנסיעות בתחבורה ציבורית הן 23%–29% מכלל הנסיעות הממונעות ביום חול בערים הגדולות. הסקר הסתיים בחודשים האחרונים, ועדיין לא התבצע ניתוח מלא של הנתונים". 

אין לדעת מהו הנתון הנכון כאשר כל אחד בודק את הנושא מכיוון אחר, אולם דבר אחד ברור וניר ממצה זאת במשפט אחד מסכם "עידוד השימוש בתחבורה הציבורית אמור להיות יעד מרכזי של הממשלה לאור הצפיפות בכבישים, והתחזיות העגומות שלפיהן זמני הנסיעה לעבודה ובחזרה צפויים להתארך משמעותי".

צאו לשטח והסיקו מסקנות

במקביל, מסקנה אחת עולה מתוך מאמר ארוך ומנומק היטיב בנושא התחבורה הציבורית שמפרסמים דניאל קומיסר ממייסדי ארגון הנוסעים "תחבורה בדרך שלנו" ומקס מורוגובסקי חבר ועד מנהל בארגון: "אין חכם כבעל ניסיון בשטח".

לדבריהם, התחבורה הציבורית בישראל התפתחה בשני העשורים האחרונים בצעדי ענק, אולם עדיין חסרה ההכרה בתרומתם של ארגוני תחבורה ליצירת מציאות טובה יותר. שיתוף פעולה טוב יותר בין המגזר הממשלתי לארגוני החברה האזרחית יקדם את התחבורה הציבורית הרבה יותר מהפניית כתף קרה.

במאמרם, הם מצביעים על קו ברור העובר בין הרפורמה הכושלת בתחבורה הציבורית של 2006, הרפורמה המעט יותר מוצלחת של 2011 והרפורמה המוצלחת למדי של 2019 שתוכננה על ידי אותו גוף תכנון (נתיבי איילון). לא מדובר רק הפקת הלקחים המתבקשת. לדבריהם "בטווח בין שלוש הנקודות הללו נוצר שחקן חדש בזירה התחבורתית: ארגוני התחבורה הציבורית".

משרד התחבורה חייב להפנים זאת, "מי שנוסע באופן יומיומי בתחבורה הציבורית יכול לזהות בשטח דברים שהמתכנן או הרגולטור מתקשה לאבחן". לאחרונה פורסמו בתקשורת החרדית שני מקרים של חרדים עם רצון טוב ששלחו את דעתם בנושא עומסי התחבורה ביציאה מבני ברק ושחררו פקקים של שנים רבות.

"תחום התחבורה הוא לא רק עניין של הנדסה, נוסחאות, GIS (מערכות מידע גאוגרפיות), מכרזים וטבלאות אקסל אינסופיות של מספרי קווים, תחנות ולוחות זמנים. כל זה חשוב ונחוץ. אבל חשוב תמיד לזכור שהנוסחאות האלה משפיעות על אנשים בשר ודם, ואלה לא תמיד פועלים עם השכל אלא עם הרגש. במלים אחרות, תחבורה זו חוויה ממש כמו הקניות בקניון. ספירות נוסעים, סקרים וניתוחי שטח הם כלים מצוינים אך מציגים תמונה רציונלית לא שלמה ולא מתמקדים בדברים פסיכולוגיים ואי רציונליים קטנים, שיכולים לעשות הבדל של שמים וארץ בין הצלחה מסחררת לכישלון מהדהד".

בדבריהם, הם לא מבקשים להוציא את המומחים מהמשרדים אל השטח המאובק אלא רק להקשיב לאנשים שנוסעים כל יום ורואים את הבעיות או הפתרונות מול עיניהם. "התפקיד של ארגונים שמורכבים מאנשים שמכירים את השטח ויודעים לסייע בניואנסים הקטנים אך הקריטיים. הם לא יחליפו את אנשי ההנדסה, מתכנני התחבורה ופקידים האחראים על כתיבת המכרזים, אך הם בהחלט יכולים להיות הגורם שיכוון אותם לניואנסים הקטנים שעושים הבדל גדול".

קומיסר טוען כי שר התחבורה החדש והזמני בצלאל סמוטריץ' בהחלט מראה ניצנים של מדיניות נכונה בכיוון, ובסיום המאמר הוא מביע את התקווה שסמוטריץ' או מי שיחליף אותו אחרי הבחירות, "ימשיך ויעמיק את מגמת שיתוף הפעולה עם המגזר השלישי" הלא הוא האזרח הפשוט.

Inner

כתיבת תגובה