מועצת שמאי המקרקעין אישרה את תקן 9.1, שיחליף את התקן הוותיק ויקבע כללים אחידים למדידת שטח דירה, קירות, עליות גג ושטחים משויכים | המהלך נועד לצמצם פערים בין מדידות, להפחית מחלוקות והליכים משפטיים ולהגביר את הוודאות והשקיפות בעסקאות נדל"ן.
חיים שיף 16.09.2026
צילום אילוסטרציה: צפריר אביוב/פלאש 90 מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים אישרה את תקן 9.1, שיקבע הגדרה אחידה ומחייבת למונח "שטח דירה" בשומות מקרקעין. התקן החדש מחליף את תקן 9.0 שאושר ב־2006, ומבקש לסגור את הפערים והפרשנויות שנותרו לאורך השנים סביב אופן מדידת דירות בישראל.
המשמעות הכלכלית של המהלך אינה שולית: שטח הדירה הוא אחד הנתונים המרכזיים בעסקאות מגורים, בשומות, ברישום הזכויות וביכולת להשוות בין נכסים. לפי משרד המשפטים, ריבוי שיטות המדידה בעבר יצר פערים בין נתונים שהוצגו על ידי גורמים שונים, והוביל לחיכוכים בין רוכשים, יזמים, שמאים ורשויות ואף להליכים משפטיים וביורוקרטיים.
תקן 9.1 מרחיב ומחדד את ההוראות שנקבעו בתקן הקודם. במסמך הרשמי של משרד המשפטים מצוין כי ההגדרה המעודכנת אינה משנה את השטח שנמדד לדירות, אלא אמורה להניב תוצאה מספרית זהה לזו שהתקבלה לפי תקן 9.0. השינוי המרכזי הוא בהבהרת אופן המדידה ובקביעת כללים מפורשים במקומות שבהם נותר עד היום פתח לפרשנות.
אחת הסוגיות שמקבלת מענה מפורש היא מדידת קירות משותפים, לרבות קירות המפרידים בין הדירה לבין שטח משותף כמו חדר מדרגות. לפי התקן החדש, מחצית מהשטח שמחוץ לקיר המשותף תיכלל בשטח הדירה, ואילו המחצית השנייה, הרחוקה יותר מהדירה, תיכלל בשטח המשותף. בכך מבקש התקן למנוע מצב שבו אותה דירה תקבל תוצאה שונה בהתאם לפרשנות של השמאי או המודד.
גם דירות מדרון ועליות גג זוכות להתייחסות מפורטת יותר. התקן מסדיר את אופן המדידה של שטחים הנמצאים מחוץ לקירות החוץ של דירות מדרון כאשר חלק מהקירות נמצאים מתחת לפני הקרקע, וכן מוסיף הגדרה לאופן חישוב שטח של עליות גג שבהן קיימת תקרה משופעת. בנוסף, הוא מחדד את הדיווח על מרפסות שמש, מחסנים, חצרות ושטחים משויכים.
התקן החדש משנה גם את ניסוח ההגדרה של "שטח דירה", כך שתתאים להגדרה הקבועה בצו מכר דירות. במשרד המשפטים מציינים כי ההגדרה החדשה נועדה להיות ברורה וטכנית יותר, ובמקביל להתאים טוב יותר למערכות מדידה ממוחשבות.
העבודה על הסדרת הנושא החלה למעשה לפני שני עשורים. בשנת 2006 הוקמה ועדה מקצועית במסגרת הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים, במטרה לגבש שיטת מדידה אחידה. עבודתה הובילה לתקן 9.0, שאומץ בהמשך גם על ידי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, ובאמצעות חוק המכר דירות הפך לבסיס שעל פיו נדרשים יזמים לדווח בחוזי מכר על שטח הדירה.
אלא שגם לאחר כניסת התקן לתוקף נותרו סוגיות שלא קיבלו מענה מלא. במשרד המשפטים מציינים כי בין הנושאים שהמשיכו לעורר שאלות היו מדידת קירות משותפים, עליות גג וקירות תומכים בדירות מדרון. במקרים כאלה יכלו להיווצר הבדלים קטנים בין מדידות של אותה דירה, למרות השימוש בתקן אחיד.
לצורך גיבוש התקן החדש פעלה בשנה האחרונה ועדה מקצועית שכללה נציגים ממשרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים לתחום, בהם משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון, המרכז למיפוי ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הפנים. בנוסף השתתפו בוועדה נציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ.
המהלך זכה להתייחסות גם בפרסומים בענף הנדל"ן, שבהם הודגש כי התקן צפוי ליצור שפה משותפת בין שמאים, מודדים, יזמים ורוכשים. בדיווחים שפורסמו בעת הצגת טיוטת התקן באפריל 2026 צוין כי אחת המטרות המרכזיות הייתה לצמצם את הפערים בין הנתונים המופיעים במסמכי מכירה לבין אופן המדידה בפועל.
מבחינת שוק הדיור, המשמעות היא ניסיון לייצר בסיס אחיד יותר להשוואת נכסים ולדיווח על שטחים. כאשר מחיר הדירה נקבע בין היתר לפי מספר המטרים שלה, גם פערים קטנים באופן המדידה יכולים להשפיע על האופן שבו רוכשים משווים בין דירות ועל הנתונים שעליהם נשענות שומות ועסקאות. התקן החדש מבקש לצמצם את אי הוודאות הזו באמצעות כללים מפורטים יותר, בלי לשנות את התוצאה המספרית שנקבעה לפי תקן 9.0.



