סוף עידן "אפרופים": החוק שיעניק ודאות למיליארדים

חוזה | אילוסטרציה: שאטרסטוק

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את יוזמתו של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין לתיקון חוק החוזים (חלק כללי), במהלך שמטרתו למחוק את המורשת המשפטית שהנהיג נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. התיקון החדש נועד להחליף את "הלכת אפרופים" המפורסמת, שאיפשרה לבתי המשפט לפרש חוזים לפי "נסיבות חיצוניות" ו"אומד דעת", ולהחזיר את הבכורה ללשון החוזה הכתובה. מטרתו המרכזית של התיקון היא להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט, כאשר 18 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 4 מתנגדים ו-2 נמנעים.

התיקון ההיסטורי קובע כלל יסוד חדש שלפיו מעתה יפורשו חוזים "ככל אשר הסכימו הצדדים". עבור המגזר העסקי מדובר בשינוי דרמטי: חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות, יפורש בהתאם ללשונו בלבד. זאת, למעט במקרים חריגים שבהם מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או אם קיימת סתירה פנימית בין הוראותיו. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי: "מטרתו של התיקון המוצע היא לקבוע כללי פרשנות מותאמים לחוזים עסקיים אל מול חוזים אחרים, בהתאם למגמה בפסיקה שהבחינה בין סוגי החוזים השונים, וזאת כדי להביא לוודאות רבה יותר בעולם העסקי ולסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט". התיקון מבחין בין עולם העסקים לחוזים פרטיים, חוזים אחידים או חוזי עבודה, עליהם ימשיך לחול הכלל הנוהג של פירוש לפי נסיבות העניין, תוך עיגון כללי הפסיקה הנוהגים כיום.

שר המשפטים יריב לוין בירך על האישור וציין כי המהלך נועד להגביר את הוודאות העסקית ולתת משקל מכריע ללשון החוזה שנחתם בין הצדדים, כחלק מחיזוק חופש החוזים. מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, הוסיף כי: "תיקון חוק החוזים החשוב שאושר היום בכנסת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה לשר המשפטים שיזם וקידם את תיקון החוק, ליו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן על עבודת משותפת ומשמעותית לקידום החוק ולמשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש התיקון".

התיקון החדש קובע גם הגנות חשובות: צדדים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין לא ייחשבו כמי שהסכימו על אופן הפרשנות העסקי הדווקני, וכן לא יהיה תוקף להסכמה שנוגדת את הכלל של "פרשנות נגד המנסח". שר המשפטים הדגיש כי מטרתו של התיקון היא: "להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט". בכך, המשק הישראלי צועד לעידן חדש שבו המילה הכתובה בחוזה היא המילה האחרונה, מה שצפוי לחסוך הליכים משפטיים יקרים וארוכים שנבעו עד היום מהצורך לחקור את "נסיבות" ההסכם מעבר לכתוב בו.