מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את תקציב 2026 והגדלת תקרת הגירעון ל-3.9% | שורת רפורמות ענק בבנקאות, בנדל"ן ובמגזר הציבורי עברו את המשוכה הראשונה במטרה להוזיל את יוקר המחיה
שי קליין 29.01.2026
צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2026, ברוב של 59 תומכים מול 54 מתנגדים.
התקציב כולל שורה ארוכה של תיקונים משמעותיים הנוגעים לייעול הליכי התכנון והבנייה, האצת מיזמי תשתית לאומיים, הגדלת הכנסות הרשויות המקומיות, וקידום התחרות בשוק הבנקאות ובמשק הדלק. התוכנית הממשלתית חולשת על תחומים נרחבים וכוללת רפורמה מבנית במשק החלב, שיפור שירותים דיגיטליים לאזרח, ושמירה על זכויות מבוטחים בסיעוד.
בסעיף מטרת החוק הוגדרו היעדים המרכזיים של המדיניות הכלכלית החדשה: "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להעלות את רמת החיים בישראל, לחזק את הצמיחה במשק ובכלל זה את הצמיחה לנפש, להגדיל את התעסוקה, את הפריון במשק ואת רמת התחרות בו, להוזיל את יוקר המחיה, להגדיל את היקף התשתיות במשק, לייעל את המגזר הציבורי ובכלל זה את מתן השירותים שמעניקים גופים ציבוריים, לצמצם את הנטל הרגולטורי ולצמצם את אי השוויון הכלכלי, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2026".
קודם לכן אושרה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, ברוב של 62 חברי כנסת שתמכו בהצעה מול 55 מתנגדים. המהלך הדרמטי נועד לעדכן את המסגרות הפיסקליות הקבועות בחוק, נוכח הגידול המבני בהוצאות המדינה שנוצר בעקבות מצב החירום והלחימה מאז אוקטובר 2023.
במסגרת זו, אושר להגדיל את תקרת הגירעון המותרת לשנת 2026 כך שתעמוד על 3.9% מהתוצר, כאשר מוצע לקבוע כי תקרת הגירעון תפחת ב-0.5 נקודות אחוז בכל שנה משנות התוכנית התלת שנתית לשנים 2027 עד 2029 ביחס לשנה שקדמה לה.
בדברי ההסבר להצעה הובהר הרקע הכלכלי המורכב שחייב את הגדלת הגירעון: "הלחימה הממושכת והעצימה הביאה לגידול מבני בהוצאות הממשלה בטווח הבינוני והארוך. עיקר הגידול הוא בהוצאות ביטחון וריבית, אך גם ההוצאה האזרחית גדלה, בין השאר עקב גידולים בהוצאות רווחה בשל קצבאות לנפגעי פעולות איבה, בהוצאות שיקום לאזורים גאוגרפיים שנפגעו בלחימה, בהוצאות מערך בריאות הנפש ועוד".
יצוין כי המפלגות החרדיות נחלקו בדבר ההצבעה על התקציב, זאת ברקע המאבק על חוק הגיוס. בש"ס ובדגל התורה תמכו בהצבעה, תוך שהם מצהירים כי ימנעו מתמיכה סופית אם לא יועבר החוק, מנגד, באגודת ישראל הצביעו נגד התקציב, אולם למרות זאת הוא אושר כאמור.
כעת, עם אישורו של תקציב המדינה לשנת 2026 בקריאה ראשונה, יועברו הצעות החוק לדיונים בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת לצורך הכנתן לקריאה שנייה ושלישית.



