ועדת המנכ״לים לעובדים זרים ממליצה להפחית אגרות: בקשה אחידה של 370 שקל והפחתה של עד 83% באגרה השנתית לעסקים קטנים ובינוניים | החיוב יותאם לתקופת ההעסקה בפועל, במטרה להוזיל עלויות ולצמצם בירוקרטיה, לאחר ביקורת בכנסת על פערי האגרות נטל למעסיקים.
שי קליין 16.09.2026
עובדים זרים באתרי בנייה בדרום | צילום באדיבות: ארגון הקבלנים בנגב. ועדת המנכ"לים לעובדים זרים, בראשות משרד ראש הממשלה, התכנסה היום, 16 בספטמבר 2026, והמליצה על שינוי משמעותי במבנה האגרות שמשלמים מעסיקים עבור העסקת עובדים זרים. במרכז ההמלצות עומדת הפחתה חדה בעלויות, לצד יצירת מנגנון אחיד ופשוט יותר שיותאם גם למשך העסקתו בפועל של העובד.
המהלך עשוי להיות משמעותי במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. לפי המלצת הוועדה, עסקים המעסיקים עד 100 עובדים ייהנו מהפחתה של כ־83% באגרה השנתית עבור העסקת עד עשרה עובדים זרים. האגרה תעמוד על 1,420 שקל לעובד, לעומת 8,490 שקל שנגבים כיום במרבית הענפים.
במקביל, הוועדה ממליצה להפוך את אגרת הבקשה לאחידה בכל הענפים ולהעמידה על 370 שקל בלבד. מדובר בהפחתה משמעותית בענפים שבהם האגרה גבוהה כיום: 1,420 שקל בענף המלונאות, 1,060 שקל בענפי הבניין והתעשייה ו־710 שקל בחקלאות.
המלצה נוספת נוגעת לאופן שבו מחושבת האגרה השנתית. לפי המנגנון המוצע, החיוב ייקבע בהתאם למועד כניסתו של העובד לישראל ולמשך העסקתו בפועל אצל המעסיק. בכך מבקשת הוועדה לתקן מצב שבו מעסיק משלם אגרה שנתית מלאה גם כאשר העובד נכנס לישראל במהלך השנה או מסיים את עבודתו במהלכה, ללא התאמה מלאה של התשלום לתקופת ההעסקה.
הנושא של אגרות העובדים הזרים כבר עמד בחודשים האחרונים במרכז דיונים בכנסת. בדיון שנערך בוועדת העובדים הזרים ביוני עלה כי קיימים פערים של מאות אחוזים בין העלויות בענפים השונים. באותו דיון הוצגו גם נתונים שלפיהם אגרת הבקשה עמדה על 370 שקל בסיעוד, לעומת 1,420 שקל במגזר העסקי, 1,060 שקל בבניין ו־710 שקל בחקלאות.
גם ועדת הכספים עסקה בנושא, וביוני דרשה מהאוצר להפחית את האגרות בענף המלונאות ולהשוות אותן לנהוג בענפים אחרים. בדיון צוין כי הכנסות המדינה מאגרות בגין העסקת עובדים זרים עמדו על יותר ממיליארד שקל בשנת 2024, וכי לפי הנתונים שהוצגו לוועדה ההכנסות בשנת 2025 כבר הגיעו לכ־1.5 מיליארד שקל.
הרקע למהלך הוא המחסור המתמשך בכוח אדם בענפים שונים במשק וההתרחבות של העסקת עובדים זרים כחלופה לעובדים ישראלים או פלסטינים. משרד הכלכלה, למשל, פרסם ביולי הקצאה של עד 5,000 היתרים להעסקת עובדים זרים בענפי המסחר והשירותים, על רקע המחסור בכוח אדם בענפים אלה.
גם בענף הבנייה העלויות זוכות לתשומת לב מיוחדת. בדיון בכנסת נטען כי עלות העסקת עובדים זרים בענף מייקרת דירה ממוצעת בתוכנית מחיר למשתכן בכ־130 אלף שקל, שהם כ־5.7% מערך הדירה.
המלצת ועדת המנכ"לים אינה עומדת בפני עצמה, שכן שינוי בפועל של מנגנון האגרות מחייב את השלמת ההליכים הממשלתיים והרגולטוריים הנדרשים. עם זאת, אם ההמלצות יאושרו וייושמו, מדובר בהפחתת עלויות משמעותית עבור חלק מהמעסיקים, במיוחד עסקים קטנים ובינוניים, לצד שינוי באופן חישוב האגרה כך שיהיה צמוד יותר לתקופת ההעסקה בפועל.
המהלך מגיע לאחר תקופה ממושכת שבה סוגיית האגרות נותרה במחלוקת בין משרדי הממשלה ובין המעסיקים. מבקר המדינה ציין בדוח שפורסם באפריל 2026 כי ועדת המנכ"לים המליצה בעבר על הפחתת האגרות, אך יישום ההמלצה התעכב על רקע התנגדות משרד האוצר.
