עמלת ניהול תיק ני"ע: הלקוחות משלמים קרוב למיליארד שקל בשנה

יו"ר ועדת הכלכלה ביטן בדיון על עמלת ניהול תיק ני"ע: צריך פתרון שלא יפגע בלקוחות קטנים ויגרום להם לסבסד את הגדולים | מנכ"לית לובי 99: מדובר על מיליארד שקל בשנה, שנגזרת משווי התיק כך שאף אחד לא יודע כמה הוא משלם | סגנית המפקח על הבנקים: עמלה במחיר קבוע עלולה לפגוע בלקוחות הקטנים

הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה הבוקר לדיון שעסק בהפחתת עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך. הנושא עלה לראשונה לפני כחודש, בדיון בו אישרה הוועדה דחייה קצרה של יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה בניירות ערך ובמסגרת אותו דיון ביקש היו"ר ביטן לבחון את העניין.

מנכ"לית לובי 99 שהעלתה את הנושא, עו"ד לינור דויטש, הסבירה כי הלובי מטפל בכך מזה 8 חודשים ופנה, יחד עם עמותת רווח נקי, לבנק ישראל בעניין. עוד אמרה דויטש, כי גם המפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, הסכים שצריך לטפל בזה. "מדובר על מיליארד שקל בשנה, שהם שליש מעמלות משקי הבית. העיוות הגדול ביותר הוא שזה עמלה שנגזרת משווי החיסכון, בניגוד לכל העמלות האחרות, ואתה לא יודע כמה אתה משלם על אותה פעילות".

נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, הסבירה כי העמלה מקובלת ונגבית עבורה שורה של שירותים שהבנקים מענקים במסגרת ניהול התיק, בהם: שערוך יומי של התיק, טיפול בתשלומים כמו ריבית ודיבידנד, חלוקת מניות הטבה, עדכוני חברות וקרנות נאמנות על אסיפת בעלי מניות, קבלת הוראות לגבי הצעות רכש או מימוש אג"ח להמרה ועוד. "מעבר לזה יש אבטחה והגנת סייבר ומשקיעים בזה הרבה תשומות", אמרה כספרי.

עם זאת, עו"ד עודד אופק שייצג את איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אמר כי חברי הבורסה שאינם בנקים לא גובים דמי משמרת קבועים, אלא עמלה שנגזרת מפעולות בלבד. הוא הוסיף כי כלל הפעולות שמבצעים הברוקרים דומות לפעולות שמבצעים הבנקים. אופק הוסיף כי יש חסמים שמונעים מלקוחות להעביר את התיקים לניהול חברי הבורסה שאינם בנקים.

מנהל התחום הפיננסי בלובי 99, משה קאשי, ציין כי הברוקרים גובים במקסימום 25 שקלים בחודש. "אין סיבה שמי שמחזיק תיק של חצי מיליון שקל, שזה מעמד הביניים, ישלם לבנקים סכומים אסטרונומיים", אמר קאשי. בתגובה לכך אמרה כספרי, כי המודל היחיד שיבטיח שלקוח קטן ישלם מעט ולא יסבסד לקוח גדול הוא תשלום לפי שווי התיק, מאחר שככל ששווי התיק גדול יותר יש בו ככל הנראה יותר ניירות ערך ויותר אירועים לטפל בהם.

היו"ר ביטן ביקש התייחסות של נציגי בנק ישראל באשר לשאלה מה מנע מהפקח אבידן לטפל בזה בתקופתו, ושאל האם יש פתרונות נוספים.

סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה כי בעולם אין רגולציה בנושא. לדבריה, בדיקה בינלאומית העלתה כי בבריטניה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, הולנד ובלגיה יש בנקים שגובים גם לפי שווי תיק וגם בנקים שגובים סכום קבוע, ורק בנורבגיה גובים סכום קבוע עם מדרגות ופטור לתיק בשווי נמוך. עוד ציינה פרץ, כי אם הבנקים ירצו להמשיך לגבות את אותו סכום, של כ-685 מיליון שקל מתיקים שקליים, הם יגבו כ-97 שקלים לחודש מכל לקוח, והדבר יפגע בעיקר בלקוחות שמנהלים תיקים עם שווי נמוך.

עם זאת, סגנית המפקח עודדה פרץ ציינה כי לובי 99 אכן פנה לבנק ישראל בעניין והבנק הכניס את הנושא לתכנית העבודה שלו. היא ביקשה לבצע בדיקה מעמיקה בעניין עד סוף השנה, כדי למצוא את הדרך שלא לפגוע בלקוחות הקטנים. נציג רשות ניירות ערך, איציק שורקי, התייחס לחסמי העברת התיקים, ואמר כי חלק מהדברים כבר טופלו וחלק נמצאים בטיפול.

עו"ד דויטש מחתה על כך שבנק ישראל צריך זמן רב לבחינה, והאשימה כי הבנקים תמיד עוסקים בדחיינות מאחר והדבר מאפשר להם להמשיך לגבות עמלות שעולות לציבור כסף רב. נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ביקש לדחות את ההאשמות הללו.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי צריך פתרון שקודם כל לא יפגע בלקוחות הקטנים ולא יוביל לכך שהם יסבסדו את הגדולים. הוא קיבל את בקשת בנק ישראל לבצע את הבחינה עד סוף השנה, וקרא בזמן הזה לטפל גם בחסמי המעבר. בנוסף הזכיר היו"ר ביטן כי בחוק ההסדרים אישרה הוועדה תיקונים שיגבירו את השקיפות ויאפשרו ללקוח לדעת כמה גובים ממנו, ובקרוב אף יכנסו הוראות נוספות שיאפשרו לבצע השוואת מחירים.

כתיבת תגובה