פורד אקספלורר, מי בכלל צריך רכב כזה? | נסיעת מבחן

צילומים: יצרן

פורד אקספלורר הוא לא סתם עוד רכב שבעה מקומות. מדובר בדגם עם מסורת אמריקאית ארוכה, שם שמוכר היטב בארצות הברית ויובא לישראל בכל הדורות שלו, וכן הוא תמיד היה קצת אחר מהמתחרים האירופיים והיפניים.

הדור הנוכחי עוד יותר גדול. אורך של 5.05 מטרים, רוחב של 2.00 מטרים, בסיס הגלגלים שלו מגיע ל־3.02 מטרים, והוא בהחלט נראה בהתאם. רכב גדול, רחב ונוכח.

בגרסת ה־ST  המראה אפילו הולך צעד אחד קדימה: חישוקי 21 אינץ', קליפרים אדומים, הרבה שחור ועיצוב שמבהיר כבר מרחוק שלא מדובר בגרסה רגילה. הפלטיניום מעט רגועה יותר, אבל עדיין מדובר ברכב גדול ובעל נוכחות.

השינויים בעיצוב החיצוני לעומת הדגם הקודם אינם דרמטיים, בעיקר בחלק האחורי, אבל הם מספיקים כדי להבחין שמדובר בדגם המעודכן.

שתיאמנו את נסיעת המבחן, ביקשתי לבחון את גרסת ה־ST  הגרסה החזקה יותר, אלא שבאולם התצוגה חיכתה לי הפתעה קטנה: ה־ST  פשוט לא הייתה זמינה. במקום זאת קיבלתי את גרסת הפלטיניום.

אם לומר את האמת, קצת התאכזבתי, קיבלתי גרסה עם המנוע הקטן  רק (!) 2.3 טורבו. אבל הגענו לפשרה: לקחתי את הפלטיניום למבחן, ובמקביל תואמה לי נסיעה נוספת ב־ST כך יצא שבמקום מבחן אחד קיבלתי מבחן כפול, ובעיקר הזדמנות מעניינת להבין מה באמת ההבדל בין שתי הגרסאות.

ואז נכנסים פנימה

תא הנוסעים הוא אחד מתאי הנוסעים האינטואיטיביים ביותר שפגשתי בתקופה האחרונה. נכנסים, מכוונים את המושב, מחברים את הטלפון ונוסעים.

המסך המרכזי בגודל 13.2 אינץ', ולצדו לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 12.3 אינץ'. הרכב אמנם אינו מדבר עברית, אבל אחרי כמה דקות זה כבר לא באמת משנה. התפעול פשוט וברור.

המתגים על ההגה הם מתגים רגילים וברורים, יש כפתור ווליום, יש תפעול נגיש למערכות החשובות, וידית ההילוכים העגולה קצת מיושנת אבל פעולתה פשוטה. פתחי המיזוג, ניתנים כאן לתפעול בצורה פשוטה. וחלק מהשליטה משולבת במסך, אבל התפעול , בקיצור הבנתם, התענוג שבפשטות.

לא רכב יוקרה, אבל מפנק מאוד

צריך לציין האקספלורר אינו רכב יוקרה. אבל הוא בהחלט רכב חווייתי ומפנק.

בגרסת הפלטיניום קיבלתי מושבי עור חומים, מושבים קדמיים חשמליים, חימום, אוורור ועיסוי, גג שמש פנורמי נפתח ורמת אבזור גבוהה מאוד. המושבים נוחים במיוחד, ותנוחת הישיבה הגבוהה מתאימה בדיוק לאופי של המכונית הזאת. בגרסת ה־ST  האווירה הופכת ספורטיבית יותר, עם תא נוסעים כהה, תפרים אדומים ומושבים בעלי אופי ספורטיבי יותר. אבל גם שם הבסיס נשאר אותו בסיס נוח ומפנק.

שבעה מושבים?

האקספלורר הוא רכב שמתאים לחמישה נוסעים פלוס שניים, ולא הייתי מגדיר אותו כמיניוואן או כרכב שבעה מקומות במובן הקלאסי של המילה.

השורה השנייה מרווחת ונוחה, וניתן להזיז את המושבים על מסילה כדי לפנות מקום לפי הצורך. בגרסת הפלטיניום קיימת גם אפשרות לתצורת שישה מושבים עם מושבי קפטן בשורה השנייה.

השורה השלישית שימושית, במיוחד לילדים, פורד עשתה עבודה טובה. הכניסה לשורה השלישית נוחה יחסית, וקיפול המושבים מתבצע חשמלית ומהר.

תא המטען מספק שימושיות טובה: 401 ליטר כאשר השורה השלישית בשימוש, ועד 1,302 ליטר לאחר קיפולה. 

ואז מגיע המנוע

גרסת הפלטיניום שבה נהגתי מצוידת במנוע 2.3 ליטר EcoBoost טורבו שמפיק 300 כוחות סוס ומומנט של 42.86 קג"מ. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם לא פחות מעשרה הילוכים. המנוע חזק, גמיש ודוחף את האקספלורר הגדול בנחישות. אפילו בלי לבחור במצב ספורט מתקבלת תחושה של מנוע עם הרבה כוח מתחת לרגל. ויש כאן עוד הפתעה: הצליל.

פורד הצליחה לגרום למנוע הזה להישמע הרבה יותר ספורטיבי ממה שהייתם מצפים ממנוע 2.3 ליטר ברכב משפחתי גדול. יש כאן צליל מנוע מסונתז, אבל הוא משתלב היטב בחוויה. בנסיעה אתה מקבל תחושה של רכב אמריקאי עם הרבה יותר כוח ממה שהמספרים על הנייר עשויים לרמוז.

ואז החלפנו לגירסת ST

הפעם בתפריט מנוע 3.0 ליטר, שישה צילינדרים ושני מגדשי טורבו, עם 400 כוחות סוס ומומנט של 57.3 קג"מ. ה־ST  מרגישה חזקה יותר, קשיחה יותר וספורטיבית יותר. היא גם נראית בהתאם, עם החישוקים הגדולים, הקליפרים האדומים וארבע יציאות המפלט.

ה־ST  גם מקבלת כיול שונה למתלים ולמערכת הבלמים, והתחושה בהתאם. היא פחות רכה מהפלטיניום, אבל הרבה יותר קרובה למה שמצפים לקבל מרכב עם 400 כוחות סוס.

ההבדל בין שתי הגרסאות אינו רק במספר הסוסים. ה־ST  מרגישה יותר קרבית, בעוד הפלטיניום מעט רכה ונינוחה יותר. קשה לי לומר שאחת מהן "טובה" והשנייה "פחות טובה". זו בעיקר שאלה של אופי ושל מה אתם מחפשים.

המחיר של כל הכוח הזה

האקספלורר אינו רכב חסכוני בדלק. בכלל לא.

בנהיגה רגועה מאוד, סביב 90 קמ"ש, אפשר לראות נתונים שמתקרבים ל־10 ק"מ לליטר ואפילו יותר בתנאים מתאימים. אבל ברגע שמתחילים לנהוג בו כפי שהמנוע מזמין אותך לנהוג, התמונה משתנה במהירות. בנהיגה נמרצת אפשר להגיע גם לאזור 5–6 ק"מ לליטר.

מי שמכיר מכוניות אמריקאיות גדולות לא אמור להיות מופתע. אבל ב־2026, כאשר כמעט כל מבחן רכב מתחיל בשאלה כמה קילומטרים אפשר לעשות על ליטר או על קוט"ש, האקספלורר הוא ממש אנטיתזה למגמה.

אז מי המתחרים?

גרסת הפלטיניום מתחילה ב־354,900 שקל בהנעה אחורית, ועולה ל־379,900 שקל עם הנעה כפולה. גרסת ה־ST  כבר מגיעה ל־419,900 שקל. אפשר להזכיר כאן את ג'יפ גרנד צ'ירוקי שמחירו נמצא באיזור 500.000 ₪ ואת שברולט טראוורס, וכמובן גם את טויוטה לנד קרוזר, אף שהוא מציע משהו אחר לגמרי בזכות יכולות השטח שלו.

וזה בדיוק העניין: אם אתם לא יורדים לשטח, לא מטיילים במדבר ולא זקוקים למכלולים שנועדו להתמודד עם תנאים קשים, אפשר לשאול האם אתם באמת צריכים לשלם עבור היכולת הזאת. האקספלורר מציע תמורה אחרת: מרחב, נוחות, ביצועים ובעיקר פינוק.

מילה טובה על כל מה שקשור לבטיחות 

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם באקספלורר הוא מערכות הבטיחות. לא, לא בגלל שאין לו מערכות. להפך. יש כאן מערכות בטיחות אקטיביות, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על מרכז הנתיב, ניטור שטחים מתים, מצלמות היקפיות, התרעות מפני התנגשות ועוד. אבל הן פשוט עובדות בלי להטריד. מקסימום הבהוב במסך.

השורה התחתונה

אז מי קונה פורד אקספלורר? הוא לא זול, הוא גדול. ולא ממש חסכוני. הוא לא מיועד באמת לשטח, והוא אפילו לא מנסה להיות הדבר הכי מתקדם טכנולוגית על הכביש. אבל האקספלורר נותן משהו שקשה למדוד במפרט. הוא פשוט כיף!  הוא נוח, הוא מרווח, הוא מפנק, הוא חזק, הוא שקט כשצריך, הוא יודע להאיץ כשמתחשק, והוא מאפשר לנהג להיכנס למכונית ופשוט לנסוע. גרסת ה־ST  מוסיפה את הצד השרירי והספורטיבי, הפלטיניום, שעולה מעט פחות, מוותרת על חלק מהכוח אבל שומרת על רוב חוויית האקספלורר עם קצת יותר רכות.

אבל מעבר לבחירה בין שתי הגרסאות, יש כאן מסר אחד שהמבחן הזה השאיר אצלי: עדיין אפשר לייצר מכונית שפשוט כיף לנהוג בה. ואולי זו הסיבה שהאקספלורר נכנס אצלי לרשימת המכוניות הטובות ביותר שנהגתי בהן בתקופה האחרונה.