משרד הכלכלה בקריאה ליצואנים – חלון ההזדמנויות המאפשר להשפיע על הרפורמה עומד להיסגר | על רקע החלטת האיחוד האירופי על מנגנון חדש של תמחור פחמן בגבול האיחוד האירופי – שידרוש מהיבואנים תשלום עבור פליטות הפחמן של המוצרים שהם מייבאים, בין השאר גם מישראל – במשרד הכלכלה מבהירים: כיצד וכמה המהלך ישפיע על היצואנים הישראלים כבר ב-2026 | ומה יכולים היצואנים לעשות בנושא עוד היום
אהרן פיין 04.11.2021
דגל האיחוד האירופי. צילום: symbiot | שאטרסטוק חברות המייצאות לאיחוד האירופי צפויות לשלם עבור טביעת הרגל הפחמנית שלהן החל מ- 2026. לא מדובר בתחזית כי אם בהצעת חוק שפורסמה ב-14.7.21 על-ידי האיחוד האירופי. הסקטורים שיושפעו מכך תחילה יהיו דשנים, פלדה, ברזל, אלומיניום, מלט, וחשמל. כשב-2026, עתידה נציבות האיחוד האירופי (המוסד הקובע רגולציות החלות על כל המדינות החברות באיחוד) להרחיב את תחולת המיסוי הירוק הקובע תשלום על פליטות פחמן, גם על סקטורים נוספים ועל פליטות עקיפות.
במשרד הכלכלה והתעשייה מעריכים כי עלויות המיסוי יתגלגלו ליצואנים, דבר שבסופו של דבר עשוי להביא לעליית מחירים גם אצל הצרכן הסופי בשוק היעד או לפגיעה בכושר התחרותיות של היצואנים אל מול שחקנים מקומיים ככלל וכאלו שיעמדו בדרישות התקינה האירופית בפרט.
האיחוד האירופי הינו אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל ועל כן, וכל מיסוי כזה עשוי להשפיע מאוד על חברות ישראליות. סך היבוא השנתי של האיחוד האירופי מישראל בסקטורים הנ"ל נאמד ב- 112 מיליון אירו, מתוך כ- 12.3 מיליארד אירו מכלל היבוא בממוצע שנים 2018-2020. הסקטורים עם היבוא מישראל הגבוה ביותר בשלב הראשוני ע"פ הצעת החקיקה הינם: דשנים (73 מיליון אירו), פלדה וברזל (32 מיליון אירו), אלומיניום (6 מיליון אירו).
ב-15 ביולי 2021 פתחה הנציבות האירופית בהתייעצות ציבורית לכל בעלי העניין. ההתייעצות תימשך עד ה-18 בנובמבר 2021. ובמשרד מבקשים בחברות ואיגודים שיגישו את המלצותיהם והצעותיהם.
במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי ההתייעצות הציבורית, הפתוחה להתייחסויות הציבור עד ה-18 בנובמבר 2021, מהווה עבור החברות הישראליות, האיגודים והתאגידים הזדמנות של ממש להשפיע על הרפורמה של האיחוד האירופי.
נטע בר-אל, הנספחת הכלכלית וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי לאיחוד האירופי אמרה עם פרסום הדברים: "אנו מבקשים לייצג נאמנה את מפת האינטרסים של התעשייה הישראלית ולפיכך מזמינים את החברות להעלות קשיים שהן צופות ביישום החקיקה או כל בעיה אחרת מתוך הצעת החקיקה. אנו עוקבים מקרוב אחר השינויים ובוחנים כל העת את ההשלכות במטרה להעריך האם נדרשים צעדים בערוצים בילטרליים בנושא"
חברות או איגודים שיפנו לאיחוד האירופי בערוץ ההתייעצות הציבורית מוזמנות להעביר העתק של הפנייה לכתובת [email protected] על מנת שמשרד הכלכלה יוכל לרכז את המאמץ הלאומי בהקשר לרפורמה זו.
