שימו לב: מהיום משלמים יותר – כמעט על הכל

סל המצרכים הבסיסי, המס החדש (וחוק הפקדון) על המשקאות הממותקים, מסי החד פעמי ומוצרי הפלסטיק והעלאת המחירים השערורייתית של החברות שתעלה לנו ביוקר | מסתבר שבחלק מהמקרים זו המדינה שאשמה לא מעט, אבל לא רק | ובקיצור, על מה וכמה נשלם יותר בכל חודש? | והאם נראה את ההמונים יוצאים להפגין או נוטלים את החרם לידיהם במחאה שקטה נגד מייקרות השערים?

למרות עליית המחירים, הוא עדיין מחייך. אחד ממפעלי אסם | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

קצת קשה לעשות סדר בגל ההתייקרויות. אבל התוצאה תהיה אחידה ותסתכם בשורה אחת בסופו של דבר. שורת האוברדראפט בבנק, שתלך ותגדל ככל שעמישראל יימנע מעריכת חרם (אפילו עצמאי, כזה שכל אחד יוזם ומנהל אותו לפי דעתו מול החברה היקרה ביותר שהוא מפסיק לצרוך ועובר לתחליף הזול שלה) וכולנו נמשיך לשלם כמו פראיירים.

לפני שנעשה מעט סדר בהתייקרות המחירים, שנדמה כי כולם חיכו לתאריך העגול של ינואר 2022 כדי לפתוח איתו בבשורות טובות (לעשירים: היצרנים, היבואנים, הרשתות, הקמעונאים ועוד. לנו הן היו בשורות רעות למדי) כדאי שנזכיר כי ישראל היא מלכתחילה מדינה בה המחירים יקרים פי כמה מהמדינות המערביות המקבילות אליה. מנגד, רמת השכר בישראל כה נמוכה, שפלא לא רק כיצד מצליחים לרכוש דירות בשוק המטורף של דירות מיד ראשונה, אלא גם בגל העלאות המחירים  – שתוקף את שוק דירות היד-שניה. ותודה להורים המבוססים והלא-חכמים שהסכימו לשלם עבור הזו”צ שלהם מחיר מופקע לדירת 3.5 חדרים בינונית, וגררו שכונה שלמה בעקבותיהם אל חוסר היכולת לקנות דירה (ולא רק בעיר אחת…). הפלא הוא, כיצד אנשים כלל מצליחים לשלם את ההוצאות השוטפות בלי ליפול להרבה מעבר לאוברדראפט מסוכן, הלוואות בנקאיות וחוץ בנקאיות – ואין מי שישים לכך סוף.

עול החובות | צילום: שאטרסטוק

קו העוני הוא לא רק 2,800 שקל לנפש – נכון ל-2020 לפי הביטוח הלאומי. קו העוני (ומי שתחתיו) הוא כל מי שלא מרוויח לפחות כמו קצבאות הזקנה שהתעדכנו לכ-3,700 ליחיד ולכ-5,800 לזוג. המשמעות היא, ששני אנשים לא יכולים להתחיל את היומיום שלהם בלי הסכום הזה. וזה, כשלמרבית הדור המבוגר, מגיל 70 ומעלה, יש דירה בבעלות, ללא משכנתה. עכשיו תרגמו את הסיפור הזה לדירה ממושכנת ב-3,500/4,000 שקל בחודש, ועוד 2-3 ילדים מתחת גיל 18 למשפחה ישראלית ממוצעת. הגעתם לבד לחישוב – כמה תצטרך אותה משפחה כדי לשרוד? רמז: הרבה יותר מהחישוב של ביטוח לאומי ל-2020. כי 2022 היא סיפור אחר לגמרי.

כמה אחר? הנה מעט מעליות המחירים שכאן ושמעבר לפינה.

פוחדים מהמחיר? אל תלכו לקניות

נתחיל ברשתות המזון. את הבוקר הזה פתחנו בסיור ברשת מזון כלשהי שבה נתקלנו בשישיית קוקה קולה במחיר של כמעט חמישים שקלים. נשמע הזוי? למה, בעצם? זה המצב: 30 אגורות נוספו לכל בקבוק בשל חוק הפיקדון שמכליל גם בקבוקים גדולים, וכמובן, המס על המשקאות הממותקים מייקר כל בקבוק ‘רק’ בכ-1.5 שקלים. המשמעות היא שאם שילמנו בערך 6.5 שקלים לבקבוק, התוספת העלתה אותו ל-8 שקלים במקרה הטוב.

לפי ועדת המחירים, עומד להיות ייקור משמעותי במוצרי החלב (כ-2.5%) אבל גם החלב הניגר, המועשר וכדומה, עשויים לצבור ייקור משמעותי למדי.

וכבר הזכרנו לאחרונה בהרחבה את עליית המחיר שעליה הכריזה אסם – זו תגיע עד ל-7% (ובממוצע כ-4.6%) ותיגע באינספור מוצרים, מקפה ועד פסטה, מבמבה ועד אבקת מרק.

מפעל אסם | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

Inner article

זה המקום להזכיר כי דווקא בשל העובדה שהחברה מחזיקה (יחד עם מותגי נסטלה, שהחברה הישראלית בשליטתה) בסל מוצרים כה רחב, קשה לפגוע בה באמצעות חרם צרכנים מקיף, אם כי, כאמור, כל צרכן יכול ללחום בעצמו, באמצעות ההחלטה המושכלת בסופר, בענקים שמתפרנסים בסופו של דבר מלקוח אחר לקוח. את עליית מחירי החד-פעמי הזכרנו יותר מפעם אחת בשלשת החודשים האחרונים, וגם את מחירי החשמל המתייקרים בקרוב ביותר מ-4% (עוד כמה מאות שקלים הוצאה שנתית).

גם היקבים מצטרפים לחגיגה

מבדיקת ‘ביזנעס’ עולה, כי יקבים רבים המתינו ל-1.1 כדי לייקר מחירים. “2022 נפתחת עם עליית מחירים שאף אחד לא מדבר עליה”, אומר ל’ביזנעס’ בעל חנות יין בבני ברק, שתסתכם בממוצע של יותר מ-20% למרבית היינות היקרים שנוהגים לקנות במגזר הדתי-חרדי (ולא רק) לשמחות ולאירועים, לשבתות וכדומה. “יקבי כרמל מייקרים את יינות הפרמיום, יקב טפרברג מייקר כמעט את כל ההיצע שלו באחוזים ניכרים, ויקב אור הגנוז הפופולרי אף הוא במגזר החרדי, מייקר את תוצרתו, ללא כל סיבה ניכרת לעין, באחוזים ניכרים מאוד.

יקב בישראל | צילום: דוד סילברמן

“בחלק מהמקרים”, מדגיש בעל החנות, “הייקור יגיע ל-20%, והצרכנים לא יבינו מהיכן זה נופל עליהם. אני לא רוצה לחשוב על זה שפורים מגיע עם סל הוצאות שגם כך התייקר, וסעיף היינות יהיה לפתע יקר בכ-20%. זה לא טבעי וזה קורה כאמור בלי שום סיבה מוצדקת ונראית לעין. הסיבה היחידה היא: כי הם יכולים, ויודעים שהמכירות לא ייפגעו. נקודה”, הוא מסכם בעצב.

רכב, ארנונה וביטוחים

גם ענף הרכב לא מספיק מכניס, כנראה, למדינה, והיא לא מסתפקת במס הבלו האדיר ובאגרות הרכב היקרות במאות אחוזים ממדינות המערב. לכן, ב-2022 צפויה להיות שנת המפנה הראשונה בפועל, שבה יתייקרו הרכבים ההיברידיים, ומסים יוטלו ככל הנראה על רכבים חשמליים. באיזו צורה? בשעה זו ממש יש פקידים במשרד האוצר ששוקלים כיצד לעשות זאת: מס נסועה (לפי ק”מ) או מס על החשמל שמיועד למכוניות. לכו תדעו.

לצד הארנונה שתתייקר בכ-2%, גם רבות מחברות הביטוח הודיעו כי פוליסות ביטוחים בכל הענפים, מרכב ועד משכנתה וחיים, יתייקרו משמעותית.

אם 2022 תהיה גם שנת מחאת הצרכנים – הרועשת או השקטה, נדע רק בעוד חודש, כשהישראלים יפנימו שעלויות המחיה החודשיות שלהם מסתכמות לפתע במאות שקלים יותר בכל חודש.

ולסיום ממש, מילה אחת ששמעתי השבוע מגברת אחת במכולת, בתור העמוס של יום שישי, כשמישהו דיבר על המחירים המתייקרים: “אני לא קונה כמויות הביתה. מי שנתן לנו עד היום, ייתן לנו גם הלאה. אסור להיבהל”. כמה שזה נכון.

מומלץ עבורך

2 תגובות ל: "שימו לב: מהיום משלמים יותר – כמעט על הכל"

  1. אפשר לנסות לגייס חתימות ולשלוח לאוסם שאם הם לא מוזילים את המחירים שלהם, אף אחד לא יקנה, זה הכל. זה חורבן מה שקורה כאן!!!

  2. לא לקנות אוסם! זאת הדרך היחידה להוזלה.!!!

כתיבת תגובה