שיתוף פעולה בין ישראל להולנד בנושאי חדשנות וכלכלה מעגלית

השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, הגב' זיגריד קאך, הגיעה לביקור בארץ בליווי משלחת עסקית ענפה • מטרת הביקור: לקדם את השותפות בחדשנות וקידום מודל הכלכלה המעגלית שעתיד לייצר פתרון למשבר האקלים תוך שמירה על הצמיחה הכלכלית

כלכלה מעגלית | איור מתוך אתר משרד הכלכלה, מינהל סחר חוץ

אתמול נחתה בארץ השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, הגב' זיגריד קאך, בליווי של משלחת עסקית גדולה, ובה בכירים מחברות הולנדיות ידועות כגון פיליפס, וזאת על מנת להכיר את התעשייה הישראלית החדשנית ואת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, וכן במטרה לקדם את שיתוף הפעולה הקיים בנושא כלכלה מעגלית. במהלך הביקור התקיים מפגש בנושא הכלכלה המעגלית של במשלחת העסקית וכ-50 חברות ישראליות.

כחלק מקידום הכלכלה המעגלית בישראל, משרד הכלכלה רואה ערך משמעותי בלמידה ממדינות עם פעילות משמעותית בתחומים אלו דוגמת הולנד ופינלנד. מדינות אלה, מצידן, מעוניינות לייצר שיתופי פעולה עסקיים עם חברות ישראליות כדי לרתום את החדשנות הישראלית להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של הכלכלה המעגלית וניצול ההזדמנויות העסקיות שרק יתרחבו בהתאם לאג'נדות העולמיות בנושאי סביבה. במסגרת שיתוף הפעולה בין הולנד לישראל, הגיעה משלחת עסקית של 12 חברות הולנדיות בהובלת שרת סחר החוץ ופיתוח שיתופי פעולה ההולנדית, הגב' זיגריד קאך. החברות מגיעות מתחומים מגוונים של ניהול פסולת, מחזור, אקדמיה, אדריכלות, תשתיות, מזון, חקלאות וחברות ייעוץ שמתמחות בתחום.

250/200 סייד בר + קובייה

המפגש מהווה חלק מהמאמצים והיוזמות של מינהל תעשיות לקידום תכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, רשות החדשנות וגופים רבים נוספים, אשר מטרתה להניע את התעשייה אל עבר שימוש יעיל יותר במשאבים ולטיפול בבעיות סביבתיות באמצעים טכנולוגים חדשים כבר בשלבי התכנון, העיצוב והיצור המוקדמים ובכך להפוך את הדרישות הסביבתיות להזדמנות במקום לנטל על התעשייה. התוכנית מתמקדת בסקטור הבניה והתשתיות, סקטור האריזה וסקטור הכימיה והפארמה, לצד תחומים רוחביים כמו תמיכה בחדשנות, במחזור ובהעלאת המודעות של התעשייה לתועלות הכלכליות והסביבתיות של כלכלה מעגלית. במקביל, התוכנית גם פועלת לטיוב רגולציה כך שהיא תאפשר קיום של פרויקטים מעגליים.

כלכלה לינארית מול כלכלה מעגלית | צילומסך מתוך מאמר באתר משרד הכלכלה, מינהל סחר חוץ

"מינהל תעשיות במשרד הכלכלה פועל לקדם תעשייה ישראלית צומחת וסביבתית, והתוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה תביא את ישראל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, כמו הולנד", אמר עוז כ"ץ מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה.

בהמשך נפגשה השרה קאך עם שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, ובה דנו בנושאים חשובים הצופים פני עתיד, בשיתוף פעולה בתחום החדשנות ובקידום מו"פ תעשייתי בין שתי המדינות במסגרת תכניות המו"פ של האיחוד האירופי, ובפרט לקראת תכנית המו"פ הבאה של האיחוד האירופי Horizon Europe, שצפויה להתחיל בשנת 2021.

בשנת 2018 יחסי המסחר הבילטראליים עם הולנד נאמדו בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, מתוכם הייצוא היווה 2.2 מיליארד דולר, ו-1.5 מיליארד דולר ייבוא. לפי נתוני הלמ"ס, סך הייצוא להולנד במחצית הראשונה של שנת 2019 עמד על 1.12 מיליארד דולר, וסך הייבוא מהולנד לישראל עמד על כ-700 מיליון דולר. הולנד הינה שותפת סחר חשובה של ישראל באירופה, וככזו שיתוף הפעולה עמה חולש על מגוון תחומים נוספים, ובהם גם נושא שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח (מו"פ), חדשנות והכלכלה המעגלית.

מה זו כלכלה מעגלית?

במהלך המפגש בנושא כלכלה מעגלית, שאורגן על ידי שגרירות הולנד בשיתוף עם מינהל תעשיות ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ומשרד החוץ, הוצג חזון משותף לשתי המדינות לטפח את הקשרים העסקיים סביב נושאים של כלכלה מעגלית. כמו כן, התקיים סמינר, בו נציגי ממשלה מהולנד וישראל דנו בגישות לקידום כלכלה מעגלית בשתי המדינות. בנוסף, חברות הולנדיות שיתפו בניסיון שלהן בהטמעת כלכלה מעגלית ושימוש במודלים עסקיים מעגליים והתרומה הכלכלית והסביבתית של פעולות אלו לחברות.

מדובר בתוכנית פורצת דרך עבור התעשייה הישראלית, אשר מיישרת קו עם מגמות עולמיות עם דגש על האיחוד האירופי שרואה בכלכלה המעגלית את פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר עבור התעשייה בעשורים הקרובים. במקביל, כלכלה מעגלית מאפשרת לתעשייה להפוך לחלק מהפתרון הסביבתי הגלובאלי באמצעות הקטנת טביעת הרגל הסביבתית של ענפי הכלכלה (ובעיקר התעשייה).

בצד הישראלי הוצג פרוייקט R2π לחקר מדיניות לעידוד כלכלה מעגלית ופיתוח כלים יישומיים למעבר לכלכלה מעגלית. המחקר שהוזמן על ידי האיחוד האירופי, וכלל 16 שותפים מ-9 ארצות שונות, נוהל בידי מכון ירושלים (ימית נפתלי) ומשמש כמחקר העיקרי לפיו האיחוד האירופי קובע את האסטרטגיה שלו לעידוד כלכלה מעגלית. בתום הסמינר נערך סשן של B2B, בו נערכו כ-30 פגישות בין חברות ישראליות לחברות המשלחת ההולנדית בכדי להזניק שיתופי פעולה עתידיים.

הניסיון בעולם מלמד כי לתוכניות מסוג זה של כלכלה מעגלית פוטנציאל אדיר לתרומה לכלכלה המקומית ולסיוע בצמיחה, ביצירת מקומות עבודה ובהפחתת ההשפעות הסביבתיות.

Inner article

ניתוח כלכלי של חברת מקינזי מ2015 מציג שיישום כלכלה מעגלית באיחוד האירופי יביא לחיסכון שנתי של 600 מיליארד יורו כתוצאה מחסכון במשאבים ולחיסכון שנתי נוסף של 1,200 מיליארד יורו בהוצאות נוספות ועלויות חיצוניות עד שנת 2030 בהשוואה להיום. בנוסף, הדו"ח חזה עליה תוספתית של 7% בתמ"ג וייצור אלפי משרות חדשות כתוצאה מהשקעות מאסיביות בטכנולוגיות חדשות, בציוד, בבנייה ובתשתיות. תחזיות צמיחה דומות נמצאו גם בדוחות נוספים בדנמרק, צרפת, גרמניה ובהולנד, אשר כולן כאחד  הבינו את הפוטנציאל הגלום ומעודדות את התעשייה שלהן לעבור לייצור מעגלי בעזרת יישום תוכניות לאומיות לקידום כלכלה מעגלית.

המדינות עושות זאת כדי להגדיל את הצמיחה והרווחים של התעשייה, להקטין את התלות במשאבי טבע, להקטין את כמות הזיהום ולעמוד ברגולציה שתהיה יותר ויותר משמעותית ככל שעובר הזמן.

פוטנציאל ההצלחה בישראל צפוי להיות גדול מכיוון שבישראל כ80% מהפסולת מועברת להטמנה וכמעט שאין שימוש בכלים של כלכלה מעגלית בתעשייה. נדבך אחד מהתוכנית הינו הרחבת תוכנית ה'סימביוזה התעשייתית לכל' לקידום שיתוף פסולות בתעשייה בהמשך לפיילוט שמינהל תעשיות מריץ בימים אלו. ההערכות  שהפוטנציאל לחיסכון לתעשייה ולמשק בתקופת הפיילוט רק לתכנית זו יהיה כ-300 מיליון ₪, הנובעים, בין השאר, מרווחים ממכירות פסולת, מחיסכון בעלויות טיפול בפסולת, ממניעת פליטות של גזי חממה, מחסכון בשימוש במים בתעשייה, ממניעת העברה של פסולת המיועדת להטמנה, ממניעת  הצורך בסילוק חומרים מסוכנים ומחסכון בחומרי גלם בתעשייה.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה