סמנכ"ל הכספים של כי"ל: שילמנו 400 מיליון שקל בעשור האחרון ואנו ממתינים לשומה • המשנה למנהל רשות המסים: אין מחלוקת לגבי שווי נכסי כי"ל – השווי הוא לפי העלות המופחתת ולא לפי הערכות אחרות • יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי: על המדינה לקבוע כי מי שלא יסדיר את ענייניו הכספיים – לא יוכל להתמודד במכרז הבא • ועדת הכלכלה ממליצה לרשות המסים להוציא לכי"ל שומה בדחיפות • כי"ל ורעדה
שי קליין 28.07.2020ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה אתמול (ב) לדיון שעסק בתשלומי התמלוגים של חברת כי"ל למדינה. בפתח הדיון הזכיר היו"ר מרגי כי הכנסת חוקקה, בוועדת הכספים, את חוק מיסוי משאבי טבע, שכונה חוק ששינסקי, ולאחר מכן תקינה אותו במה שנקרא חוק ששינסקי 2, שקבע שיש לשלם מס מיוחד עבור שימוש במשאבי טבע. עם זאת, הוא הוסיף, כי "נכון להיום לא שולם ולו שקל אחד בעקבות התיקון, וגם 5 שנים אחרי התיקון רשות המסים לא מגיעה למסקנה אם כי"ל צריכה לשלם או לא". היו"ר מרגי ביקש הבהרות באשר להתחשבנות מול כי"ל, ואמר כי הוא מקווה שבתום הדיון הדברים יתבהרו.
הדיון התקיים לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף וחברת הכנסת מרב מיכאלי, שטענו כי כי"ל מבצעת "תרגילים חשבונאיים לשם התחמקות מתשלום תמלוגים למדינה". ח"כ כסיף אמר כי הוא מכנה את הפרשה בשם "כי"ל ורעדה, כי רשות המסים רועדת מפחד". לדבריו, "התרגיל הוא כזה: במקום לחשב את מס רווחי היתר לפי השווי ההיסטורי של הרכוש, כי"ל משתמשת בשווי ההוגן שמוריד את שיעור הרווחים לרמה שאינה חייבת במס". ח"כ כסיף שאל האם רשות המסים מסוגלת לגבות את החוב. ח"כ מיכאלי אמרה, כי "התנהלות כי"ל לא ראויה. כפי שצוטט בכיר באוצר, שלא בשמו, מדובר בהתנהלות שגובלת בחציית רף פלילי. יש חוק, ולא ברור למה הגופים האמונים על אכיפת החוק מתרשלים בתפקידם".
פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדות שהמליצו על המיסוי המיוחד, הסביר כי העיקרון להטיל מס רווחי יתר על כי"ל נובע מכך שבהפרטה לא שולמה למדינה מלא התמורה עבור הנכס. הוא ציין כי הוויכוח הוא על שווי הנכסים המופחתים, ואמר כי ישנה הערכת נכסים אחת המדברת על שווי של 4.6 מיליארד דולר, לאחר מכן עלה השווי ל-6 מיליארד דולר וכעת הנכסים מוערכים בשני מיליארד שקל – ועל זה הוויכוח. הוא הוסיף כי הוויכוח בין כי"ל לרשות המסים יכול להימשך זמן רב, ואמר כי התמריץ הכי טוב לפתרון המחלוקת יכול להיות במכרז על הזיכיון, שמסתיים ב-2030 ולכי"ל יש בו יתרון בשל זכות סירוב. "צריך לקבוע שמי שמגיש מועמדות בא בידיים נקיות, ומיישב כל מחלוקת עם המדינה לפני הגשת המועמדות", אמר.
חצי מיליארד במקום 14 מיליארד
ח"כ מיקי לוי אמר כי שאל את האוצר אם יש שומה וסגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן, השיב שהדבר סודי. ח"כ תמר זנדברג אמרה כי רשות המסים צריכה להוציא שומה. לדבריה, "זמן המחלוקת עבר והגיע זמן התשלום". ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה: "הגיע הזמן שהציבור יראה את הכסף". סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד, אמרה כי כי"ל מסרבת לשלם ועוברת על החוק, שהוא מאוד ברור והפרשנות שלה אליו נדחתה מזמן.
סמנכ"ל הכספים של כי"ל, קובי אלטמן, אמר כי החברה שילמה 300 מיליון שקל בשנה האחרונה ו-400 מיליון שקל בעשור האחרון. הוא הוסיף כי החברה עובדת בשקיפות מלאה מול רשות המסים, ועומלת ליישם את החוק ככתבו וכלשונו וממתינה לשומה.
המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה כי לרשות לא חסר מידע, אך אסור לה לשתף במידע. היא הוסיפה, כי "מבחינתנו אין שאלה בכלל לגבי השווי של הנכסים. העלות המופחתת זו העלות ולא הערכות אחרות. החקיקה ברורה. יש הליכים סדורים בחקיקה והרשות מבצעת אותם בתוך פרקי זמן שנקבעו". סביון סירבה להתייחס להליכים מול כי"ל, אך בתגובה לשאלות אמר היו"ר מרגי: "רשות המסים אחראית לוודא שיגבה מכי"ל מלא המס שמגיע למדינה". היו"ר מרגי וח"כ מיכאלי שאלו למה זה לוקח זמן רב כל כך וסביון השיבה כי הרשות תעמד בלוחות הזמנים שקבועים בחוק.
ח"כ אבי דיכטר, יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, ציין כי עד 2021 היו צריכים להצטבר בקרן 14 מיליארד שקלים וכעת יש בבנק ישראל קרוב לחצי מיליארד שקל בלבד. ח"כ דיכטר תהה האם ניתן בתקופה שנותרה להשלים את הפער בין הכסף שהצטבר לבין ההערכות.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי עיני הציבור נשואות למחוקקים, והוסיף: "הוועדה קובעת כי על חברת כי"ל, בדומה לכל החברות במשק, לשלם למדינה את כספי המסים המגיעים לציבור, ואני מקווה שלא הייתה להם כוונה אחרת. על אף שלדברי נציגות רשות המסים החוק מאפשר לבדוק את הדוחות הכספיים במשך 4 שנים, הרי שהוועדה ממליצה להוציא בדחיפות את שומות משאבי הטבע לגביית תשלומי המס, במיוחד על רקע תקופת הקורונה המכבידה מאוד על אוצר המדינה. הוועדה ממליצה למשרד האוצר, כי תנאי הסף להגשת מועמדות במכרז לזכיין החדש, במקום זה המסתיים ב-2030, יהיה הסדרת כל חובותיו של המועמד למדינה טרם המכרז. הוועדה שמחה לשמוע שמבחינת רשות המסים אין מחלוקת, וידוע לה כיצד לחשב את ערך הרכוש של כי"ל – לפי ערך הרכוש שהופיע בספרי החברה בעת החקיקה".