תקציב בצל המלחמה: ועדת הכספים דנה בהטלת מס על הבנקים

יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי | צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי התכנסה היום לדיון מכריע בפרקי חוק ההסדרים ותקציב המדינה לשנת 2026, כאשר במוקד עומדת הצעת חוק למס מיוחד על רווחי הבנקים. על פי ההצעה, יוטל מס רווח נוסף בשיעור של 15% על בנקים בעלי היקף פעילות משמעותי שרווחיהם השנתיים עולים על 50% מהממוצע שרשמו בין השנים 2018-2022. המס המתוכנן יחול כהוראת שעה עד לשנת 2030, כאשר לגבי שנת 2026 נקבע כי המס יחול בהתאם לחלק היחסי של השנה.

במהלך הדיון, איגוד הבנקים הציג חזית התנגדות וטען כי הרווחים נובעים מהתייעלות וגידול בפעילות, והציעו שהמיסוי עליהם ירד ככל שהריבית יורדת, אם רווחיהם נובעים כפי שנטען בעיקר בשל הריבית הגבוהה במשק. נציגי הבנקים ביקשו מהאוצר להשוות את נתוניהם לענפים אחרים כמו הייטק וביטוח, והזהירו כי המיסוי יפגע בהכנסות המדינה ובמשק כולו, כולל עסקים ואנשים פרטיים, וכי הדברים נכתבו בדו"ח הוועדה המקצועית שבחנה את המהלך מטעם הממשלה, וכי המיסוי שמוטל גבוה בהרבה ממה שהוועדה דנה בו כנקודת בסיס, וכי בסופו של דבר היא אף לא המליצה על מיסוי נמוך יותר.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, הביע ספקנות מול טיעוני המערכת הבנקאית ותהה מדוע היטלים קודמים לא הובילו לצמצום באשראי כפי שהוזהר. היו"ר ציין כי בעיניו דוחות הרווח המשמעותיים שפרסמו הבנקים בשבוע שעבר מפריכים את טענותיהם, "אנחנו רואים גם שהם מציעים לעובדים הצעות לאופציות, רואים שלוקחים חלק מהרווחים בשנת 25 ומשתמשים בהם כדי לקנות בחזרה את המניות מהציבור, מדברים על זה שגם בשנת 26 ו-27 הם צופים רווחים דומים, כך שהטענה שהיה רווח חד פעמי או ההתייעלות קצת לא עומדים מול המציאות".

מנגד, באיגוד הבנקים הדגישו את המגבלות הרגולטוריות החלות עליהם וציינו כי הם לא חשופים ואסור להם לפי חוקי התחרות להיות חשופים לנתוני המערכת העסקית של הבנקים, וכי הממשלה הטילה על הוועדה המקצועית לבדוק את השלכות ההיטל הקודם שהוטל על הבנקים, וכי היא זו שהייתה אמורה להעמיד תשובות. עוד ציינו כי במסגרת החקיקה הקודמת הגיעו הצדדים לפשרה עם סכום מוגדר ומגודר בזמן, וכי הערכת הבנקים נוכח כך הייתה שההשלכות תהיינה קטנות, ולכן גם פעלה בהתאם. עוד טענו כי 60% מהרווחים שפורסמו בשבוע שעבר עוברים לכיסי הציבור, ולכן המס מוטל על רווחי הציבור למעשה.

משרד האוצר הבהיר בדיון כי ההחלטה היא תולדה של מדיניות ממשלתית ברורה. בתגובה לטענה כי הוועדה המקצועית לא המליצה על המיסוי, ציינו באוצר כי הצוות מצא שיש טעמים לכאן או לכאן למיסוי של הבנקים ושיש לקבל החלטת מדיניות, אותה קיבל שר האוצר, וכי בדומה לכך יש החלטות רבות שהממשלה מקבלת שהם של תולדה של מדיניות וסדר עדיפויות. נציגי האוצר הודו כי עמדת אנשי האוצר בצוות הייתה שצריך לנקוט משנה זהירות במיסוי על הבנקים בגלל מקומם המרכזי בכלכלה הישראלית, ושיעור המס הגבוה המוטל עליהם מלכתחילה בהשוואה בינ"ל, אך לצד זאת השר שקל וחשב שרווחי הבנקים והמצב הפיסקלי מצריכים מיסוי גבוה יותר, וזו ההחלטה שהתקבלה על ידו, וכי הרפורמות "היותר טובות" שהתקבלו במהלך השנים, היו תולדה של שילוב בין הדרג המקצועי לפוליטי, וכך ראוי שיהיה.

סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, הוסיף בנחרצות כי "אין אח ורע במערכת הבינלאומית לתשואה להון במערכת הבנקאית" וכי הצוות המקצועי "אמר שניתן להטיל מס על הבנקים, אם היה חושב שלא צריך להטיל מס, הוא היה אומר שלא צריך להטיל מס, וכי האחוז שנקט השר הינו בוודאות במסגרת הסבירות". לדבריו, הפער בין הצעת הוועדה להחלטת השר עומד על כ-340 מיליון ש"ח בלבד, סכום המוגדר כפער סביר הנמצא בסמכות השר.

מלבד סוגיית הבנקים, הוועדה דנה בצעדים לעידוד עלייה, במסגרתם מוצע כי עולה יחיד ותושב חוזר ותיק שהפכו לתושבי ישראל בשנת 2026 יהיו פטורים ממס על חלק מהכנסתם המזכה שהופקה או שנצמחה בישראל בשנות המס 2026 עד 2030 עד תקרה מוגדרת. הדיון עסק בתנאי הזכאות ובמנגנונים למניעת ניצול לרעה של ההטבות. כמו כן, נבחנו פרקים העוסקים בריווח מדרגות מס הכנסה והסדרת מיסוי קופות גמל, כאשר ברקע מרחף צילן של עלויות הלחימה שעלולות להוביל לבחינה מחדש של חלק מהצעדים. כעת ממשיכה הוועדה לדון בתקציבי המשרדים הפועלים תחת משרד ראש הממשלה לשנת 2026.