אווירת בחירות – מה זה עושה לכיס שלנו האזרחים?

כמעט בחירות. צילום הדס פרוש פלאש 90.

מסוף השבוע מתעסקת התקשורת בבחירות שיתקיימו אם תיפול הממשלה. הררי מילים כבר נאמרו ונכתבו על ההשלכות הפוליטיות של מהלך זה. אך בחירות מוקדמות מנטרלות את האפשרות לטפל בבעיה, אחת מהחמורות בישראל והיא "יוקר הדיור".

בשנים האחרונות ניסו ממשלות ישראל להעביר מספר רפורמות אשר נועדו להוריד את מחירי הדירות, אך כל אחת מהרפורמות נעצרה כאשר מדינת ישראל יצאה לבחירות. כך, לדוגמא בשנת 2015 נעצרה תכנית ״מחיר מטרה״ של שר הבינוי, אורי אריאל, ורק כשנה לאחר מכן המשיכה כתכנית "מחיר למשתכן". כמו כן תכנית ״מע"מ 0״  של שר האוצר דאז, יאיר לפיד שזכתה להתנגדות כלכלנים רבים נגנזה אף היא. לאחר מכן פסל בג"צ את מס דירה שלישית של שר האוצר כחלון, "מטעמים פרוצדורלים" והורה לחזור על החקיקה, חזרה שכבר לא תתממש בממשלה זאת. כפי שזה נראה כעת גם תכנית למשתכן עלולה להיפסק אם וכאשר יעזוב השר משה כחלון את משרד האוצר".

הנה כי כן, ההיסטוריה מלמדת כי תכניות שונות המבקשות להוזיל את מחירי הדיור בישראל נעצרות בעקבות היציאה לבחירות וברוב המקרים הן אינן נמשכות לאחריהן. היציאה התדירה לבחירות בכל שלוש שנים ואף פחות אינן מאפשרות לרפורמות לבוא לידי מימוש וכתוצאה לא ניתן לבחון את הרפורמות לגופן, האם הם מוזילות את יוקר הדיור.

כיוון שהמציאות הפוליטית בישראל מורכבת וכנראה שנועדנו לבחירות בכל שלוש שנים, על ממשלת ישראל לחשוב על פתרונות יצירתיים תחומים בזמן, ואשר אינם תלויים בקפריזות של שר זה או אחר.

דוח הoecd שהתפרסם ביום ראשון האחרון מותח ביקורת על מדיניות הממשלה בנושא הדיור וקובע כי כמות הדירות הנבנות אינה גדולה מספיק כדי לענות על הביקושים ולהביא להורדת מחירים וכי מיסי הארנונה הנגבים עבור נדל"ן למגורים נמוכים מדי לצורך מימון הפיתוח הנדרש. הארגון אף מפרט כי היצע הדיור הוא נוקשה מדי מכדי להתאים לביקוש הגבוה לדיור שקיים בשל ריבית נמוכה, מה שממשיך להוביל למחירי דיור גבוהים, שממשיכים לטפס.

מרחיקים את המשקיעים

אחרי שהפטור ממס שבח בוטל כבר בשנת 2013, מיד עם כניסתו של משה כחלון לתפקיד שר האוצר הראשון עלה מס הרכישה למשקיעים לרמה של 8% לפחות ועד ל-10% במחצית 2015, ובמקביל החלו ההכרזות על מס דירה שלישית.

המס האחרון (שאושר בכנסת ובממשלה) אמנם בוטל על ידי בג"ץ בקיץ האחרון, אבל גם לאחר הביטול הוא נשאר לרבוץ כעננה מעל המשקיעים. בית המשפט העליון למעשה החזיר אותו לדין נוסף בוועדת הכספים, אך לדיון זה לא נקבע עדיין מועד בעיקר בשל אי הסכמות פוליטיות. שר האוצר גם ממשיך להגיד שלא ויתר עליו לחלוטין, אבל ככל הנראה מדובר בעיקר במראית עין ובחלק מהמלחמה הפסיכולוגית נגד המשקיעים.

בנוסף, פה ושם נשלפות מהמדף תוכניות ישנות לרפורמה ב"דיבידנד" של המשקיעים – התמורה החודשית שהם מקבלים על השכרת דירה. רשות המסים כבר פירסמה טיוטת הוראה שממסה במס הכנסה רגיל בעלי 10 דירות ויותר ומכניסה לבחינה את כל בעלי חמש דירות ומעלה, אבל גם מי שמשכיר דירה או שתיים מוכרח לדעת שהוא נמצא על הכוונת של האוצר ושל רשות המסים, הבוחנים מפעם לפעם את ביטול (או שינוי תנאי) הפטור מהשכרה עד לתקרה של 5,000 שקל ואת מסלול המס המוזל, 10% על המחזור מעל אותה תקרה.

סך הכנסות המדינה ממסים עמד בחודש פברואר על 24.8 מיליארד שקל – עלייה של 5% לעומת פברואר שנה שעברה. בהכנסות ממס שבח נרשמה עליה של 4%, ואילו במס רכישה נרשמה ירידה של 19%. עם זאת, באוצר מציינים כי הגידול בגביית מס שבח מתרכז באזור רחובות (גידול של 90%), על רקע שתי עסקאות חריגות בנדל"ן מניב. בנטרול עסקאות אלו הייתה נרשמת ירידה של 10% במס שבח ברמה הארצית.

על ממשלת ישראל לקבל החלטה שאמנם תגרע לא מעט כסף מהכנסות שלא יכנסו בעתיד אך תוזיל משמעותית את מחירי הדיור בישראל, ותאפשר המשכיות ויציבות של מעמד הביניים ושל הזוגות הצעירים.