אושרה בקשת משרד הכלכלה לדחות את הרפורמה במכון התקנים

יושב ראש הוועדה, חה"כ איתן כבל. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את דחיית הרפורמה במכון התקנים עד לראשון בינואר הקרוב וזאת בשל "בעיות בהקמת מערכת מחשב" שהציג מכון התקנים. הרפורמה הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר בתחילת אוקטובר, קרי, מיד לאחר יום הכיפורים.

בדיוק שהתנהל בעניין התברר כי משרד הכלכלה מתכוון לבקש ארכה נוספת ולדחות את כניסת הרפורמה עד לראשון באפריל בשנה הבאה וכי הוא מקים מערכת מחשוב מקבילה למערכת של מכון התקנים. עוד עלה בדיון כי עלות מערכת המחשוב של מכון התקנים נאמדת בכ-10 מיליון שקל ועלות הקמת המערכת של משרד הכלכלה נאמדת בכ-15 מיליון שקלים נוספים.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

יושב ראש הוועדה, חה"כ איתן כבל (עבודה) תהה מדוע הגיש משרד הכלכלה את הבקשה ברגע האחרון. הוא ניסה להבין אם מדובר בניסיון לעכב את הרפורמה "בתרגילים כאלה ואחרים". המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן פס, הסבירה כי "הרפורמה במכון התקנים היא אחת ממשימות הדגל של המשרד והשר אלי כהן קידם אותה בעצמו כיושב ראש ועדת הרפורמות".

היא הוסיפה כי אחד התנאים לביצוע הרפורמה הוא הקמת מערכת מחשוב מורכבת. לדבריה, המשרד החל להקים מערכת עצמאית שלא תלויה במכון התקנים, אך זו תהיה מוכנה רק בראשון באוקטובר בשנה הבאה (2018)… במקביל, "מכון התקנים מקים מערכת שתהייה מוכנה בעוד כחצי שנה". לכן, הסבירה קאופמן כי תידרש דחייה של שלושה חודשים נוספים, מלבד הדחייה אותה ביקש המשרד היום.

עם זאת אמרה קאופמן כי במקביל מייצר מכון התקנים הסכמים עם מעבדות פרטיות, כדי לפתוח את השוק לתחרות כבר בעוד כשבועיים במועד בו הייתה אמורה הרפורמה להיכנס לתוקף. חה"כ רועי פלוקמן (כולנו) שהשתתף בהובלת החקיקה בוועדת הרפורמות, אמר כי כבר בזמן הכנת ההצעה עלה חשש שיהיו עיכובים בהקמת המערכת, אך שר הכלכלה קיבל החלטה ממשמעותית להקים מערכת מחשוב בלתי תלויה.

לדבריו, אמנם המערכת של המשרד תהייה מוכנה בעוד שנה, אך מכון התקנים התחייב שכבר באוקטובר הקרוב הרפורמה תוכל לצאת לדרך ומעבדות פרטיות יוכלו לבצע בדיקות דגם. כבל לא הסתפק בדברים אלה ותהה מדוע נדרשות שתי מערכות מחשוב מקבילות ומה תהייה עלותן. חה"כ דוד ביטן (ליכוד) הצטרף לביקורת של כבל על משרד הכלכלה ואמר כי לא צריך לאשר שום דחייה.

קאופמן-פס אמרה כי עלות המערכת של מכון התקנים תעמוד על כ-10 מיליון שקלים, ותשמש גיבוי לאחר הפעלת המערכת של משרד הכלכלה, ואילו זו של משרד הכלכלה תעלה עוד כ-15 מיליון שקלים. בתגובה אמר כבל: "עוד לא שמעתי על גנרטור גיבוי שעולה כמו מערכת החשמל". נציג משרד האוצר, עידו סופר, הסביר כי הרפורמה תחסוך למשק כחצי מיליארד שקל בשנה וכי עלות המערכת זניחה בהשוואה לחיסכון הכולל.

כבל סירב בתחילה להיענות לבקשת משרד הכלכלה, ואפשר לקיים את ההצבעה רק לאחר שממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, אילן כרמית, התחייב שהמכון יעמוד בלוח הזמנים וישלים את המשימה עד אפריל 2018. בסופו של דבר תמכו כבל, פולקמן, ביטן וג'ומעה אזברגה בבקשת משרד הכלכלה ואישרו את הצו.

עם זאת כבל אמר בתום הדיון כי הממשלה לא עומדת בזמנים פעם אחר פעם ומבקשת לדחות כניסת רפורמות לתוקף ודבר זה אינו מתקבל על הדעת. "להבא, מי שלא יעמוד בזמנים, לא יקבל ארכות", הבהיר.

https://wordpress-547680-2055123.cloudwaysapps.com/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94/