אייכלר דורש: הסדרת מענקים למשפחתונים בדרום – בתוך שבוע

מאות מטפלות במשפחתונים באשדוד, אשקלון, באר שבע ונתיבות שהיו סגורים בראשית המלחמה קיבלו בחודש מאי מענקי פיצוי חלקיים או שלא קיבלו כלל, ככל הנראה בשל פערים בדיווח שהעבירו מפעיליהם | משרדי העבודה והאוצר טענו בדיון: "אין דרך לבדוק את הדברים שנה וחצי אחורה"

ישראל אייכלר | צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר דנה בפערים בזכאות ובגובה המענקים שהועברו בגין סגירתם בראשית המלחמה.

נועה שאואר, ראש ענף הגיל הרך ב-'כוח לעובדים' הסבירה: "בראשית המלחמה משפחתונים רבים היו סגורים בהוראת פיקוד העורף. בהמשך משרד העבודה יצא במתווה פיצויים במסגרתו המפעילים היו צריכים לדווח על ימי הסגירה של המשפחתונים בנובמבר 2023. הדיווחים עברו למשרד העבודה, ששכלל אותם עם נתונים נוספים, העביר למשרד האוצר וכך שולמו המענקים. המטפלות קיבלו הוראה כבר בנובמבר לחזיר להורים את הכספים ששולמו כתנאי לזכאות לשיפוי מהמדינה. בחודש מאי התחילו לעבור הכספים למטפלות ובמספר רשויות הכספים היו חלקיים או שלא הגיעו בכלל. למשל באשדוד – המטפלות לא קיבלו דבר למרות שהמשפחתונים היו סגורים. באשקלון- חלק קיבלו סכום חלקי וחלק לא קיבלו כלל ובדומה לכך גם בנתיבות ובבאר שבע. מחודש מאי התחלנו לדבר עם משרדי הממשלה, לנסות להבין איך אפשר לתקן את התקלה וכל אחד אומר "אני את שלי עשיתי". נתקלנו בקיר ואין פתרון. מדובר ב-250 מטפלות בסך הכל, כל אחת היא משפחה ועסק".

לאה זיגדון, מנהלת משפחתון מפוקח בנתיבות ונציגת איגוד: "אנחנו היינו סגורות בחודש אוקטובר ובחלק מנובמבר. קיבלנו אי מייל עם הסבר על המתווה שאמר בין היתר שכדי לקבל פיצוי צריך לא לגבות מההורים כסף על ימי הסגירה. אני החזרתי להורים את הכסף וחיכינו למענקים. במאי התחלתי לקבל טלפונים רבים ממטפלות על כך שלא קיבלו מענק, או שקיבלו מענק חלקי של 20-30% מהסכום שהיו אמורות לקבל. גם אני הייתי אמורה לקבל 2,043 ₪ וקיבלתי רק 615 ₪".

דפנה מאוד, מנהלת אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה אמרה בהתייחס לסוגיה: "כל ההתנהלות השוטפת שלנו ביחס למשפחתונים, החל מפתיחתם ועד ההפעלה עצמה, היא דרך מפעילים, שמעבירים דיווח אודות פעילות המשפחתון ונוכחות הילדים גם בשגרה. בבאר שבע ובאשדוד זו העירייה, באשקלון ובנתיבות זה נאות מרגלית. בפברואר 2024 פרסמנו את המתווה ונתנו למפעילים עד יוני להגיש את הבקשות. לכל מטפלת הייתה בחירה אם להגיש בקשה למס רכוש או לנו ולנו לא הייתה יכולת לדעת מי רוצה מה. פעלנו לפי הדיווחים שקיבלנו בזמן אמת. כרגע אין לנו שום דרך לבדוק את הטעויות שלכאורה מדובר בהן בהסתכלות של שנה וחצי אחורה, בוודאי למי שלא הגישו עבורו דיווח בכלל".

רום בר אב, רפרנט תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר: עסקים אחרים קיבלו מענה במתווה לפיצוי עסקים. ספציפית למסגרות לגיל הרך שלא מקבלות מענה מיטבי במסגרת המתווה בכללי הזה ניתן מענה ייעודי מטרת המתווה להטיב איתם. הדיווחים היו דיווחי נוכחות בלייב, נתנו אמון מלא במנהלי המסגרות בדיווח. הממשלהעשתה כל מה שניתן לעשות כדי לחתת את המענה המיטבי. אנחנו צריכים שיהיו נתונים שניתן להתבסס עליהם כדי להעביר כספי ציבור. נתוני מפעילי המשפחתונים .. הכסף שהועבר תאם באופן מלא לדיווחים. אם יש דיווחים שהועברו בצורה לא נכונה אין לנו איך לבדוק את זה שנה וחצי אחורה. בנוסף, יש הבדל בין סבסוד של משרד הרווחה למשרד העבודה. המתווה הזה נגע רק לילדים שהסבסוד שלהם הוא ממשרד העבודה ולפעמים מכאן נבע הבלבול".
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: מדובר בסה"כ בעלות של כ- 750 אלף ₪. אין שום סיבה שבעולם שהיינו בכלל צריכים להגיע לדיון על כך בוועדה. אם מישהו כשל בדיווח תבואו איתו חשבון אבל המטפלת בוודאי לא אשמה והיא צריכה לקבל את מה שמגיע לה. הרי כשהמדינה רוצה לגבות היא יודעת מצוין לבחון מה שצריך שנים אחורה. אני בטוח שגם כאן תימצא הדרך. אני דורש תשובה בתוך שבוע- מה הדרך שמצאתם כדי לפתור את זה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן, מיוזמי הדיון אמרה: "אני לא מסכימה עם הגישה שמסירה את האחריות ממשרדי הממשלה. המפעילים זכו במכרזים שאתם הוצאתם והמטפלות לא צריכות לשלם את המחיר על הטעויות שלהם. אם אצל מפעיל שיש לו 90 מטפלות- 80 אומרות שהדיווח לא היה נכון. אי אפשר לבדוק את זה? האם פניתם למפעילים לבחון את הדברים? אפשר להמשיך ולדון באיך נוצרה הבעיה ומי אשם, אבל אנחנו רוצים לפתור את הבעיה כדי שהן יקבלו את מה שמגיע להן".

כתיבת תגובה