איפה התיירים, זעמו מארגני התיירות הנכנסת

לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל הגישה היום נייר עמדה לשדולת התיירות בראשות ח"כ קטי שטרית וח"כ קרן ברק ובו קריאה לאישור המתווה לכניסת תיירים • "ארגון תיירות לישראל לוקח כמה חודשים. תנו לנו לעבוד עכשיו בשביל שבתחילת 2021 יגיעו לכאן תיירים ויצילו את טבריה, עכו, נצרת, ירושלים צפת ועוד", כתבו ראשי הלשכה

תיירים בישראל | צילום: Protasov AN, שאטרסטוק

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל שהשתתף היום בדיון של שדולת התיירות בכנסת היום הגיש לח"כ קטי שטרית וח"כ קרן ברק שעומדות בראש השדולה נייר עמדה מפורט ובו שורת צעדים נדרשים לשיקום כלכלי באמצעות תנועת תיירות נכנסת לישראל.

"אם יש בכוונת הממשלה להציל את כלכלות הפריפריה עליה לאשר לאלתר את המתווה לחידוש תנועת התיירות ממדינות ירוקות שהצענו ואושר על ידי גורמי המקצוע במשרד הבריאות, כפוף למועד שיוחלט על אישור כניסה לתיירים. ארגון תיירות לישראל לוקח כמה חודשים. תנו לנו לעבוד עכשיו בשביל שבתחילת 2021 יגיעו לכאן תיירים ויצילו את טבריה, עכו, נצרת, ירושלים צפת ועוד", נכתב בנייר העמדה.

  להלן הצעדים הנדרשים על פי לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל:

 1. מתווה לכניסת תיירים לישראל – המתווה שהצענו עובד בשיתוף לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, משרד התיירות ומשרד הבריאות. המתווה מיועד בשלב הראשון לכניסת תיירים ממדינות ירוקות . המתווה אושר על ידי כל הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ומונח על שולחנו של שר הבריאות לאישור. משרד הבריאות, באמצעות נציגיו, הבטיח בוועדת הקורונה, בוועדת הכלכלה ובוועדה לביקורת המדינה כי המתווה יפורסם עד לסוף חודש אוגוסט. פרסום המתווה, גם ללא אישור כניסת תיירים בינתיים, קריטי לענף לצורך הערכות מתאימה, עדכון תוכניות, הקמת המערך לקיטוע הדבקות כמפורט, תאום ציפיות מול מארגני תיירות בחו״ל. חשוב לציין כי ארגון קבוצת תיירים לישראל כרוך בעבודת שיווק והכנות של כ-4 חודשים. אם יש בכוונת הממשלה להציל את כלכלות הפריפריה עליה לאשר את המתווה לאלתר, כפוף למועד כניסה שיפורסם עפ״י מדדים. שלבי פתיחת המשק בהתאם למדדי תחלואה חייבים לכלול כבר היום את השלב בו תותר תנועת תיירים לישראל. ככלל אנו סבורים כי כניסת תיירים ממדינות ירוקות במועד שיורשה לכלל אזרחי ישראל עולה בקנה אחד עם השכל הישר.

2. הכרזה על אילת, ים המלח ועוד כ-״מדינות ירוקות״ – ככל שמתכוונים לאמירה שיש ללמוד לחיות ״עם״ הקורונה, יש לפתח מודלים להפעלת ענף התיירות ובמיוחד באזורים שכלכלתם תלויה לחלוטין בתנועת תיירות נכנסת, באופן מסורתי לאחר חגי ישראל ועד פסח הם ימי שיא בתנועת תיירות לישראל ובהתאם התלות הכלכלית בתנועת תיירות קבוצתית מחו״ל. הכרה באזורי ארץ שונים ״כמדינות ירוקות״ בהם ינוהל נוהל קפדני לבדיקות ובידוד מאזורי מעטפת שאינם במסגרת ״המדינה הירוקה״ . המצב הנוכחי לפיו המדינה מעודדת פעילות כלכלית במדינות אחרות ומונעת מאזורי תיירות בארץ לשוב לחיים בלתי סביר.

3. הכנת תוכנית להשבת תנועת התיירות לישראל – שיקומו של ענף התיירות לישראל, שחדל מפעילות מאז חודש מרץ, מחייב תוכנית הדומה במהותה לשיקום הנדרש למדינה שעברה רעידת אדמה קטלנית. נדרשת תוכנית ובצמוד אליה תקציבים בהתאם, לבניית ענף התיירות מחדש, התאמתו לדרישות השוק החדשות, עידוד שיווק ומשווקים, תמריצים להבאת קבוצות שיתרמו גם לחידוש הפעילות הכלכלית (לדוגמא: סבסוד תחבורה, כניסה לאתרים, הדרכה וכו׳). כפי שנדרש למדינה ״פרויקטור״ להתמודדות עם הנגיף, לענף התיירות נדרש לפחות ״פרויקט לאומי״ לשיקום וחידוש הפעילות במסגרתו יחזרו למעגלי העבודה מאות אלפי משרות התלויות למחייתן בתיירות.

4. בטחון בריאותי – לאחר אירועי בטחון השכילה המדינה להבטיח את ביטחונם של המבקרים בה ובכך אפשרה פעילות כלכלית תיירותית בצלם של האירועים הביטחוניים ולאחריהם. נדרשים תקציבים ופעולות שיבטיחו את ביטחונם הבריאותי של התיירים ומתן מענה במקרה של תחלואה. כל הכלים שפותחו בישראל לשמירת בטחון מפני אירועי טרור נדרשים לעבור התאמה למניעת ״פיגועים בריאותיים״ הנובעים מנגיפי הקורונה שלענייננו מהווים כ-״חוליות טרור״.

5. ״פתיחת השמים״ – יש לחדול לאלתר ממבצע ״הסולידיות״ שכופה הממשלה על רכישת כרטיסי טיסה ויציאה מהארץ של אזרחים מישראל. תנועת נוסעים מהארץ ואליה תאפשר שימור קווי תעופה עליהם נאבקה המדינה שנים רבות והשקיעה תקציבי עתק. מניעת תנועה מהארץ פוגעת בזכות יסוד לחופש תנועה. קיום תנועה מישראל יעודד בהמשך תנועה אל ישראל החיונית לכלכלה כאמור.

6. הכרה בענף התיירות הנכנסת כ-״משאב לאומי״ – ענף התיירות ובתוך כך משרד התיירות סובלים מאי הכרה בחשיבותם למרות הנתונים הכלכליים החד משמעיים המפורטים במסמך נפרד, במסדרונות משרד האוצר המחזיק בתפיסת עולם הגורסת כי אין להשקיע בענף. תפיסת עולם זאת שאינה מבוססת ו/או מוכחת מהווה צוואר בקבוק באפשרות ליישום תקציבים גם לאחר שהם ניתנים. הנושא עלה בישיבות ועדת הכלכלה ובוועדת כספים.

כתיבת תגובה