אלה השינויים בחוק השידורים || ואיפה לא יהיו יותר תשדירי פרסום?

שר התקשורת קרעי בוועדת הכלכלה: "לא מעורבים בוועדה שתקבע את עתיד גל"צ" | השר קרעי אמר את הדברים בדיון בו סקר בפני חברי ועדת הכלכלה את פעילות משרדו | נמצאו התדרים שיאפשרו את המשך פעילות כל תחנות הרדיו של התאגיד | ומה התכניות לעתיד: פתיחת שוק השידורים והרדיו לתחרות מלאה, חובת פרישה מלאה של סיבים אופטיים עד סוף השנה, הטמעת מערכת AI לייעול יבוא אישי של ציוד אלחוטי וגאדג'טים, הפיכת ישראל למסדרון תקשורת בינלאומי, שקיפות מידע לציבור ועוד

ד"ר שלמה קרעי, שר התקשורת בדיון בוועדת הכלכלה | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"היום אנחנו מבשרים על מספר מהלכים פורצי דרך בשוק התקשורת הישראלי שחלקם לא עודכנו באופן מהותי מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. אנחנו פותחים את שוק השידורים לתחרות מלאה. כל אחד יוכל להקים ערוץ חדשות, כל תחנת רדיו תוכל לשדר בכל רחבי הארץ. אנחנו דואגים לקליטה סלולרית בכבישים, במנהרות, ברכבות ובכל מקום בארץ, וחותרים קדימה לדור 5 על יישומיו ונגזרותיו. אנחנו מפתחים מערכת AI ייחודית כך שכל אזרח יוכל לייבא ציוד אלחוטי בראש שקט וללא עיכובים מיותרים במכס. יחד בעז״ה, נקדם את ישראל לחזית הטכנולוגיה העולמית". את הדברים הללו אמר שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי בעת שהציג היום (ד') בפני ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן את תוכנית העבודה השנתית של המשרד בראשותו.  דוד ביטן אמר כי "למשרד יש הרבה משימות. לפני מספר שנים אמרו שלא צריך משרד אלא רק רשות אבל כנראה שלא כך. אני חושב שאתה עושה עבודה טובה ומאחל לך הצלחה".

השר קרעי התייחס לחוק השידורים עליו עובד המשרד, ואמר כי גילה שזה לוקח יותר זמן ממה שחשב, כי משרד המשפטים זקוק ל-60 יום רק לצורך נסחות. "זה ייצא להערות הציבור בקרוב", הבטיח. הוא הוסיף: "המדיניות שלי היא לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, ולהתערב כמה שפחות. לתת חופש ולהפוך את השוק למגוון ותחרותי, במקום לאחוז בקרנות המזבח ולהשאיר את השליטה והריכוזיות בידיים של השר, הרשות השנייה ומספר שחקנים ותיקים".

הוא סקר את השינויים בחוק השידורים, ואמר כי הן יובילו לצניחת מחירים. לדבריו, זו לא המטרה העיקרית אבל היא לא פחות חשובה מהגיוון. באשר לקליטה הסלולרית ציין השר קרעי, כי גם תקשורת זה תשתיות ובכוונתו להיכנס לזה בכל הכוח ולהביא חוק תשתיות תקשורת, שיאפשר לחברות הסלולר לפרוס תשתית בקלות ויעילות. היו"ר ביטן התייחס לתשתיות ביו"ש וציין כי אפשר להסתייע בתקציב של השרה אורית סטרוק, וקרעי השיב כי הוא בטוח שגם השרה תיתן את חלקה, וציין כי הוא מטפל בנושא גם בנגב, בגליל ובכל מקום שבו אין קליטה. הוא אף ציין כי המשרד מתכוון להשלים גם את פריסת הסיבים האופטיים.

באשר לנעשה בדואר אמר השר קרעי, כי האוצר חוסם אותו ממה שצריך לעשות, ואמר: "אנחנו נאבקים לא לפגוע בחלשים. ביקשתי מהמנכ"ל שיתקן את הרישיון כך שסגירת סניפים תהייה באישור השר". הא הוסיף כי הוא תומך בהפרטה, אך אמר כי סגירת הסניפים לא צריכה לפגוע באוכלוסיות חלשות וצריכה לאפשר שירות חלופי.

בנוסף ציין השר כי בכוונתו להגיש הצעת חוק שתאפשר למשתמשים ברשתות חברתיות לתבוע על אפליה וסתימת פיות בבית משפט ישראלי. ובמענה לשאלת מנכ"ל איגוד התסריטאים, ליאור תמאם, אמר השר: "נרחיב את חובת הפקות המקור לכלל השחקנים בשוק". תמאם הזהיר, כי "שוק חופשי מוחלט בתחום התוכן המקורי יוביל להיעלמותו".

מנכ"ל המשרד, מימון שמילה, ציין כי המשרד מתכוון להנגיש מידע לציבור על שירותי התקשורת שהוא יכול לקבל מהחברות השונות, ובכך להעצים את הצרכן. המשנה למנכ"ל, אלעד מלכא, הוסיף כי הצעת חוק השידורים תסגור את מועצת הכבלים והלוויין ואת הרשות השנייה ותעביר את הפיקוח לגוף אחד רזה.

היו"ר ביטן ציין כי צריך הגבלות מסוימות בעניין הפרסומות, אחרת נראה יותר מדי פרסומות בערוצים המסחריים, וציין כי ההכנסה מפרסום יורדת בגלל גוגל, פייסבוק וענקיות האינטרנט האחרות. בנוסף שאל היו"ר ביטן אם נמצאו תדרים שיאפשר שלא לסגור תחנות רדיו של התאגיד. המשנה למנכ"ל מלכא השיב בחיוב ואמר: "מצאנו שאפשר להתייעל ולאפשר יותר תחרות". עם זאת, השר קרעי ציין כי בכוונתו שלא לאפשר לשידור הציבורי לשדר פרסומות, אלא רק תשדירי שירות. "הם נהנים מכסף ציבורי, לכן את הפרסום שישאירו לעסקים", אמר.

אלה עיקרי הנושאים שהוצגו בישיבה:

עדכון הרגולציה בשוק השידורים והרדיו – פתיחת השוק לראשונה לתחרות מלאה תוך הסרת חסמים שיביאו להוזלת מחירים, ביטול מועצת הכבלים הלוויין ומועצת הרשות השנייה והקמת גוף מאסדר רזה ללא התערבות בתוכן, חובת הפקת מקור לכלל השחקנים בשוק המקומי והבינלאומי, ביטול הצורך ברישיונות לערוצי טלוויזיה ופתיחת שוק הרדיו הפרטי לשידור בפרישה ארצית.

תשתיות סלולר מתקדמות – "ישראל מתחברת" – הרחבת פרישת תשתיות הדור החמישי, שיפור הכיסוי והקליטה ברכבות, בכבישים ובמנהרות, בדגש על הפריפריה, איו"ש ואזורי הגבולות, הצבת ישראל כמובילה עולמית באיכות הרשת הסלולרית והטמעת שימוש נרחב ברשתות פרטיות.

סיבים אופטיים – פרישת רשת מתקדמת ב-85% ממשקי הבית בכל רחבי הארץ וחובת פרישה של 100% עד סוף 2023, תוכנית לסגירת רשתות הנחושת, הפיכת ישראל למעצמת תקשורת טכנולוגית והגברת ההשקעות הבינלאומיות.

יבוא חכם – יצירת והטמעת מערכת AI לייעול היבוא האישי של מוצרים אלחוטיים וגאדג'טים ללא מגע יד אדם.

הפיכת ישראל למסדרון תקשורת בינלאומי – בקרוב תוצג התוכנית המלאה שתמצב את ישראל כמסדרון תקשורת בינלאומי ותביא להשקעות בינלאומיות משמעותיות.

שקיפות מידע – הנגשת המידע על נתוני כיסוי וקליטה ועוד, של כלל החברות, לציבור בישראל.

ח"כ אברהם בצלאל שאל באשר לקליטת תחנות רדיו מסוימות, וקרעי השיב כי תחנות רדיו חרדיות, למשל, תוכלנה לשדר בכל הארץ ולבחור כמה תדרים היא רוצה. חברי הכנסת ששון גואטה ואברהם בצלאל שאלו על הבעיות בקליטה סלולרית, והשר השיב כי המשרד מטפל בזה באופן שוטף.

מנכ"ל עמותת הצלחה, אלעד מן, ביקש התייחסות השר למינויים למועצת התאגיד ומעורבות המשרד בעניין גלי צה"ל. נציגת לובי 99, זוהר אלטמן רפאל, שאלה על ביטול ההפרדה התאגידית בין חברת החדשות לערוצים המסחריים, ואיך המשרד מתכוון לדאוג שהחדשות לא יושפעו מתוכן מסחרי.

השר קרעי השיב באשר לתאגיד, כי הוא לא מתכוון לחתום על החלטת ועדת מינויים קודמת, כי אין לו אמון במי שמינה את הנציגים הקודמים. "בקול הקורא שאני אוציא תהייה חשיבות לגיוון וריבוי דעות. יש הליך משפטי בבג"ץ ונראה מה יהיה בהמשך. כרגע יש ועדת איתור חדשה, והיא צריכה להמליץ בפני על מועמדים חדשים. אם היא תמליץ גם על הקודמים יכול להיות שאמנה אותם", אמר.

באשר לגל"צ אמר השר כי לא ידע על הוועדה שיושבת בעניין במשרד הביטחון. המשנה למנכ"ל מלכא ציין, כי זו ועדה של משרד הביטחון ונציגי משרד התקשורת הגיעו לשם רק פעם אחת להציג את עמדתם. באשר מלכא התייחס גם להפרדה המבנית של חברת החדשות, ואמר כי הדבר הטובה ביותר להתמודד עם אינטרסים היא ריבוי ערוצים שיהיה להם אינטרס לחשוף את האינטרסים של הערוצים האחרים. לדבריו, "היום זה לא קיים כי יש מונופול וכל כתב שואף להיות חלק ממנו. אם לא יהיה מונופול אנחנו מעריכים שנראה עוד תחקירים כאלה. יש עדיין מגבלת בעלויות צולבות ואחזקות שונות בהתאם לנתחי שוק".

באשר לרשתות החברתיות הוסיף מלכא, כי "היום הן יכולות להסיר תכנים באופן שרירותי, ובעתיד תהייה מדיניות שקיפות של הסרה או הגבלת תוכן, והמשתמש יוכל לערער לחברה או לגשת לבית משפט מקומי אם הסירו תוכן שעומד בכללי הקהילה. נסמיך בית משפט מקומי בישראל לדון בסכסוכים כאלה, ואפשר יהיה להסיר תוכן אם הוא עובר על החוק או עובר על כללי הקהילה. בית משפט ידע לקרוא את תקנון הקהילה. קטונתי מלהגיב לרפורמה המשפטית, אשמח שיהיו יותר שופטים שיוכלו לדון בזה".

השר קרעי ציין בהקשר זה: "אחרי שיחטפו קנס פעם, פעמיים, שלוש על שהסירו תכנים בלי הצדקה המדיניות תשתנה. היום זה שרירותי ואנשים לא מבינים מה הם עשו לא בסדר".

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי למשרד יש הרבה משימות, הוא ציין כי בעבר סברו שלא צריך משרד ומספיק רשות תקשורת, אבל כנראה שזה לא כך. היו"ר ביטן אף פנה כאמור לעיל לשר ואמר לו: "צריך משרד ושר שינווט את כל העניינים האלה, ואני חושב שאתה עושה עבודה טובה ומאחל לך הצלחה. אבל זה לא אומר שכשתביא לנו את ההצעות החוק נאשר אותן כמו שהן ולא נעשה בהם שינויים".

כתיבת תגובה