ארנונה: עובדי המדינה מרוויחים יותר? אתם תשלמו הרבה יותר

אריה דרעי. שר הפנים וה...פריפריה. צילום: עמית שאבי, פלאש 90

איגוד לשכות המסחר חושף את המחדל הגדול של משרד הפנים שיעלה לכם בחשבון הארנונה. באיגוד אומרים כי לפי החוק הקיים מתעדכן מדי שנה מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מחיבור של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי.

כך קורה שהשכר הגבוה על סך עשרות אלפי שקלים, שמקבלים רבים במגזר הציבורי גורם לכך שכל הציבור ישלם מס ארנונה גבוה יותר. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי עם תחילת השנה האזרחית, תעלה הארנונה שישלם כלל הציבור ב-1.77%, שהם כ-400 מיליון שקל, כך שסך מס הארנונה יגיע השנה לכ-22.8 מיליארד שקל.

אבל היי, המדד שלילי? אז מה, זו הנוסחה שנקבעה בחוק. שימו לב מה קרה: העלייה במס הארנונה בשיעור של 1.77%, נובעת מירידה של 0.91% במדד המחירים לצרכן ועלייה של 4.45% במדד השכר במגזר הציבורי.

עורך הדין אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי "זוהי 'מתנת' הרשויות המקומיות לכל תושבי המדינה ולעסקים הבונים את הכלכלה לשנת 2017. למרות שדרשנו זה מכבר לנתק כליל את נוסחת העדכון של מס הארנונה מההצמדה האוטומטית למדד השכר במגזר הציבורי – הדבר לא נעשה. כך, כל אימת שעולה השכר במגזר הציבורי, כולל חריגות השכר, נפגעות כל השכבות החלשות בישראל ונטל המס על העסקים עולה.

"המאבק בנוסחת העדכון האוטומטי של מס הארנונה הוא המאבק הגדול ביותר ביוקר המחייה בישראל. מס הארנונה המשולם על ידי השכבות החלשות הוא אולי מעיק אף יותר ממחירי מוצרי המזון מבחינת ההשפעה על הוצאות התא המשפחתי. התוצאה הנוכחית מעידה עד כמה הכרחי ודחוף לנתק את מדד השכר ממס הארנונה".

אתם מבינים איך זה עובד? העובדים החזקים של השירות הציבורי יכולים לנקוט עיצומים ואפילו לשבות כדי שיעלו להם את השכר. אבל, כאשר מעלים להם את השכר, כולנו משלמים יותר ארנונה. לין מזכיר כי איגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לביטול השפעתו של מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחת העדכון של מס הארנונה והשארת ההצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד.

על הצעה זו חתומים, בין השאר, חברי הכנסת – נורית קורן ואורן חזן (ליכוד), אורי מקלב ומנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), בצלאל סמוטריץ' וניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ורבים אחרים. "המחדל של משרד הפנים הביא אותנו ליזום הצעת חוק לתיקון הנוסחה האוטומטית לעליית שיעור מס הארנונה ולניתוק מדד השכר במגזר הציבורי מהנוסחה, שפוגעת בשכבות החלשות, בכלל הציבור ובעסקים הכורעים תחת נטל המסים וההכבדות הרגולטוריות והביורוקרטיות", אומר לין.

ועוד לא סיימנו, מתברר עוד כי קרוב לתשעים רשויות מקומיות הגישו בקשות חריגות לשינויים במס הארנונה למשרד הפנים. בחלקן מדובר בבקשות להעלות את מס הארנונה מעבר להעלאה הכלל-ארצית. בדיקת איגוד לשכות המסחר מעידה כי מדובר בעלייה בהיקף כולל של למעלה מ-128 מיליון שקלים נוספים מעבר להעלאה האוטומטית.