באה לעבוד • הפולבק של פיאט, לא מה שציפיתם מרכב עבודה

מפתיעה לטובה. כך אפשר לסכם את נסיעת המבחן בפולבק, סוס העבודה שפיאט מייצרת בתאילנד. זו מכונית קשוחה ואידיאלית לבעלי מלאכה וחקלאים שהאבזור שלה מהווה קפיצת מדרגה עבור רכבים בסגמנט, עם כושר העמסה גבוה

צילומים: מנדי ריזל

כאשר החניתי את הפיאט פולבק סמוך לחנות של מוצרי עבודה, הוא משך מיידית תשומת לב. שלושה אנשים שהיו מחוץ לחנות התגודדו סביב הרכב וסקרו אותו כמו צבועים שמרחרחים את טרפם. הם בדקו, מיששו, השוו – וכאשר שמעו את המחיר, אמר אחד מהם: "בוא'נה, שווה את הכסף".

פולבק מיוצר יחד עם מיצובישי טרייטון באותו מפעל בתאילנד. בתחום רכבי העבודה זה מקובל: צמד יצרניות שמשתפות פעולה כדי לחסוך עלויות.

המכונית נאה, יחסית לקטגוריה כמובן. תא הנוסעים הפתיע אותי מאוד, לטובה. נכון, מדובר ברמת הגימור הגבוהה והיקרה מבין שתיים – 'פרימיום', אבל בכל זאת, האבזור הוא קפיצת מדרגה יחסית למה שמקובל בסגמנט: כניסה והנעה ללא מפתח, מושב נהג מתכוונן חשמלית, מושבי עור עם חימום וקירור ליושבים מקדימה, הגה עם שלל מתגים: החל מקרוז-קונטרול ולימיט, ועד שליטה על מערכת השמע ודיבורית.

האכזבה, בעיקר נוכח הנ"ל, נגרמה ממערכת המולטימדיה: היא קטנה מאוד, מעצבנת, לא נוחה לתפעול; כמו בכל רכבי העבודה. יש שם 'פנגו' ו'ווייז', אבל עד שתגיעו אליהם, כבר תגיעו ליעד או שתסיימו את החנייה. המעלה היחידה בה היא מצלמת רוורס, שהיא סוג של חובה במכונית מן הסוג הזה.

הדשבורד קשוח למדי, והמרווח לנוסעים בהחלט סביר. הנוסע במרכז הספסל בשורה השנייה, יתקשה למצוא מקום לרגליו בגלל תעלה. נוסף על-כך, במכונית ניכר מחסור בתאי אחסון, ויש רק שקע אחד למצת.

בפיאט פולבק מנוע דיזל 2.4, עם 181 כוחות סוס, המשודכים לחמישה הילוכים. אלה ניתנים לתפעול גם באמצעות מדפים הנמצאים מאחורי ההגה. בסך הכול, המנוע בשרני ועושה את העבודה.

הנסיעה בכביש אינה להיט – בלשון המעטה – גם כן כמקובל בקטגוריה. זאת, כיוון שמדובר במכונית עבודה קשוחה. עם זאת, הנסיעה בפולבק "מהנה" יותר מאשר באיסוזו די-מקס של הדור הקודם, אשר הוחלפה לפני כחודשיים (טרם בדקתי את הדור החדש). אפשר לומר שהתנהגות הכביש גם כן הפתיעה לטובה.

כשתרצו לרדת לשטח, תוכלו להעביר להנעה כפולה, באמצעות מתג הנמצא סמוך לתיבת ההילוכים. בנוסף למצב 4:4 Hlc יש גם מצב LOW לשטח קשה יותר. בנוסף, יש גם נעילת דיפרנציאל אחורית, המועילה גם בכבישים רטובים, למשל.

במכונית מרווח גחון של 20.5 סנטימטר בלבד, אולם זוויות הגישה והנטישה (המפגש של פגוש הרכב ואחוריו עם הקרקע בעליות וירידות) דווקא טובים. בשטח, המכונית הזו רמסה מכשולים ולא וויתרה גם לתנאי שטח לא פשוטים. היא כנראה יכולה לתת עוד יותר ממה שניסינו במבחן, אבל המחסור במגן גחון גרם לנו לחשוש ולנהוג בזהירות ולא בכל מקום.

כיוון שמדובר על מכונית עבודה, עם ארגז, אי אפשר כמובן להתעלם גם מנתוניו: כושר ההעמסה שלו עומד על כטון, בזכות מידות של 1.52 מטר אורך ורוחב של 1.47 מטר. עם זאת, סף ההטענה קצת גבוה. כושר הגרירה של המכונית עומד על 3.1. מבחינות אלו – ההעמסה והגרירה – המכונית הזו בהחלט מתאימה לבעלי מלאכה וחקלאים, ואולי גם למי שרוצה מכונית שטח קשוחה במיוחד ותו לא.

צריכת הדלק של הפולבק עמדה על שמונה קילומטרים לכל ליטר דלק. לסיכום, זו מתחרה אמיתית ורצינית בקטגוריית רכבי העבודה שעשויה בהחלט לגרום לכאבי ראש לעמיתותיה בסגמנט. יש להוסיף מעלה חשובה שיש לפולבק על המתחרות: אחריות ל-150 אלף קילומטר או ארבע שנים, במקום שלוש שנים או 100 אלף קילומטר. משמעותי במיוחד אם משתמשים עם הרכב הרבה.

נתונים:

מחיר (לגרסה הנבחנת): 242,000 שקל | מנוע: 2,400 סמ"ק טורבו דיזל, 281 כוחות סוס | מומנט: 43.8 קג"מ ב-2500 סל"ד  | צריכת דלק: 1 ל-8 | בסיס גלגלים: 300 ס"מ | 7 כריות אויר

מעלות: אבזור, נוחות יחסית לקטגוריה, מחיר, אחריות | חסרונות: מרווח גחון נמוך, מערכת מולטימדיה, מרווח לשלושה נוסעים בוגרים מאחור

כתיבת תגובה