ועדת הפנים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתכיר בחוות שרתים לבינה מלאכותית כתשתית לאומית ותאפשר את הקמתן במסלול תכנוני מואץ | החוק נועד למשוך השקעות ולחזק את תשתיות הבינה המלאכותית בישראל
שי קליין 06.07.2026
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90 צעד נוסף בדרך להפיכת ישראל למעצמת בינה מלאכותית: ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), שנועדה לקדם את הקמתן של חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית באמצעות הכרה בהן כתשתית לאומית וקביעת מסלול תכנוני ייעודי ומהיר עבורן. המהלך צפוי להקל משמעותית על קידום פרויקטים עתירי השקעות בתחום תשתיות המחשוב, הנחשבות לאחד המרכיבים המרכזיים בפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות.
אישור החוק בוועדה מגיע לאחר שורת דיונים בהשתתפות נציגי הממשלה ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שהציגו את הצורך האסטרטגי בהקמת תשתיות מחשוב מתקדמות בישראל. בממשלה רואים בחוות השרתים נדבך חיוני לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית של המשק הישראלי, למשיכת השקעות ולהגדלת כושר התחרות של ישראל בתחום הטכנולוגיה.
לפי הצעת החוק, חוות שרתים לבינה מלאכותית תוגדר כמתקן לעיבוד נתונים הכולל יחידות עיבוד מתקדמות, כאשר הספק צריכת החשמל עבור כוח העיבוד יעמוד על לפחות 50 מגה ואט. הגדרה זו תאפשר לקדם את הקמתן במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות, במקום במסלול התכנוני הרגיל, במטרה לקצר הליכים ולהסיר חסמים רגולטוריים.
עם זאת, נקבעו מגבלות שנועדו לאזן בין קידום הענף לבין שיקולים תכנוניים. מספר התוכניות שיוגשו למסלול המואץ יוגבל לעשר בשנה קלנדרית. במחוזות תל אביב והמרכז נקבעה מגבלה מחמירה יותר של עד חמש תוכניות בשנה, כאשר ניתן יהיה לקדם אותן רק בשטחים המיועדים לפיתוח, לבינוי או לתשתיות, או בצמידות אליהם.
במהלך הדיונים עלו גם מחלוקות סביב מיקום חוות השרתים. חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי ויוראי להב הרצנו דרשו לקדם ביזור גאוגרפי של המיזמים ולהבטיח שגם אזורי הפריפריה ייהנו מההשקעות, מהכנסות הארנונה ומהתעסוקה שתלווה את הקמת החוות. מנגד, מרכז השלטון האזורי ביקש להגביל את הקמת החוות בשטחים פתוחים בפריפריה כדי למנוע פגיעה בשטחים הפתוחים.
בהצעת החוק נקבע כי בהחלטות הממשלה על קידום חוות שרתים יילקחו בחשבון תרומתן לפיתוח הבינה המלאכותית בישראל, צורכי משק החשמל, קידום התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות. בנוסף, מחוץ למחוזות תל אביב והמרכז תינתן עדיפות למיזמים שיוקמו באזורי פיתוח, בינוי ותשתיות, כחלק מהמאמץ לעודד השקעות גם מחוץ לגוש דן.
כדי להגביר את הפיקוח הציבורי, נקבע גם מנגנון דיווח שנתי לכנסת. שר הפנים יידרש לדווח לוועדת הפנים על מספר התוכניות שאושרו, מיקומן וייעוד הקרקע, ואילו ראש הממשלה ידווח על פעולות הממשלה לקידום הקמת חוות השרתים, לרבות ההסדרה המשלימה והצעדים לביזור גאוגרפי.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יצחק קרויזר, אמר כי ההצעה נועדה לאפשר למדינת ישראל להיערך לצרכים הטכנולוגיים והלאומיים של עידן הבינה המלאכותית, תוך שמירה על איזונים תכנוניים, אנרגטיים וגאוגרפיים, ובפיקוח שוטף של הכנסת. ״חוות שרתי בינה מלאכותית הן משאב לאומי יקר ערך וחובתנו לוודא שכל אזרחי ישראל יהנו ממנו. בדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה דאגנו לתעדף את אזורי הפריפריה על מנת שהקמת החוות תפתח מנועי צמיחה, תייצר מקורות הכנסה ותגדיל את מקומות התעסוקה בנגב ובגליל. עשינו זו באחריות תוך שמירה על השטחים הפתוחים. להביא את חזית הטכנולוגיה לפריפריה, זו הציונות של ימינו״.
