בינה יתרה

גם אם החשיבה המלאכותית תעלה בערכה השכלי על זה של האדם, היא לעולם לא תוכל לעלות עליו בערכו התבוני

רובוטים בפעולה | צילום אילוסטרציה: Phonlamai Photo, שאטרסטוק

המהפכה התעשייתית, שהתחילה במאה ה- 18, על יתרונותיה, הביאה עמה גם שינויים רבים במבנה החברה ובמבנה הפוליטי. שינויים אלה מצאו את ביטויים בתופעת "העיור" (מעבר מהכפרים לעיר) שבאה בעקבותיה, בזה שמלאכות שנעשו בעבר על ידי האדם החלו להיעשות על ידי מכונה (ונשמט מקור פרנסתם של רבים), ובעובדה שהמהפכה התעשייתית הייתה המשבר עליו נולדה המהפכה הקומוניסטית – שהשפעותיה נודעות עד ימנו. הצורך של אנשים רבים לשנות את אופי תעסוקתם, להעתיק את מקור מגוריהם, העסקת הילדים רבת ההיקף (שנעצרה בסוף בחקיקה), והתעשרותם האדירה של יחידים על גבם של בודדים, הנן רק חלק מהמחיר ששילמה החברה על התקדמותה.

בדומה, גם המהפכה הטכנולוגית, שאנו בעיצומה, גבתה מצידה את מחיר ההתקדמות. מלאכות רבות שעברו מדור לדור ושנרכשו בעמל רב, מיומנות והשכלה, התייתרו ונעשות כעת באמצעות מכונות, רובוטים ומחשבים.

נשאלת השאלה: האם כעת אנו עומדים בפתחה של מהפכה נוספת, מהפכת הבינה המלאכותית? עם ההתקדמות הטכנולוגית, המחשבים נעשו כה מתוחכמים וחזקים, עד שבמקרים רבים הם החליפו את החשיבה האנושית. למשל, יצירת מודלים כלכליים או צבאיים, חישובים אלגבריים וניתוחים סטטיסטים, נעשים כעת באמצעות מחשבים במקום באמצעות אנשים. אולם, מחשבים ורובוטים תמיד חסרו את הערך המוסף שיש לחשיבה האנושית, כמו, חשיבה מחוץ לקופסה, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, ותבונה – שהיא חשיבה הנוצרת מכישרון, ניסיון, ואישיות. אולם דבר זה לכאורה הולך ומשתנה. כבר עתה ישנן תוכנות, הנגישות לכל אדם, שהיכולות לכתוב מאמרים (כמובן, לא את מאמר זה, בינתיים…), אלגוריתמיים הממציאים תווי פנים של אנשים שלא היו קיימים מעולם, ואפליקציות המשוחחות בחיקוי מושלם של קול אנושי תוך הבעת הרגש הנכון במקום הנכון, והמנצחות את גארי קאספרוב במשחק השח-מט.

זוהי רק תחילת הדרך, והאם יתכן שהאנושות צועדת בעיניים עצומות לרווחה, אל עידן בו המחשבים יחליפו לחלוטין את החשיבה האנושית ואף יעלו עליה? סוגיה זו מעסיקה מדענים רבים ומעוררת כמה שאלות מהותיות הנוגעות בליבת קיומו של גורל האנושות בעידן שכזה. אציג כמה מהן:

1 . האם המכונות הללו יוכלו לייצר מכונות משוכללות יותר מהן עצמן, שיגרמו בסופו של דבר לאנושות לאבד את מעמד הבכורה שיש לה כעת בעולם?

2 . שימוש באמצעים אלקטרוניים המחליפים את החשיבה האנושית, עלולים לפגוע מאוד ביכולות קוגניטיביות של האדם. למשל, אם בעבר היה צורך ללמוד בעל פה מונחים רבים על מנת להצליח, היום מספיק חיפוש קצר בגוגל. מה זה עושה לזיכרון שלנו? איך הפגיעה הפוטנציאלית הזאת בזיכרון תשפיע על פעילות הכוללת של המוח – ושל הגוף כולו?

3 . האם יגיע יום ובינה מלאכותית תכריע גם בשאלות אתיות, או בשאלות תלויות אמונה?

רבות מהשאלות נותרות פתוחות, אך דבר אחד נראה כוודאי, ישנו דבר שלעולם לא ניתן יהיה לתכנת ולא יהיה באף מכונה – הרצון! בסופו של דבר הרצון, ואי שביעות הרצון, כפי שטען ארתור שופנהאואר (פילוסוף גרמני בן המאות 18-19). אלו הם כוחות משמעותיים ואדירי כוח בהוויה האנושית – לעולם בינה מלאכותית לא תוכל לחקות אותם. בינה מלאכותית תוכל אולי לחקות התנהגות רצונית, אבל לא לייצר רצון – לרצות! כך שאף אם אפוא, החשיבה המלאכותית תעלה בערכה השכלי על זה של האדם, היא לעולם לא תוכל לעלות עליו בערכו התבוני (שהוא כאמור, תולדה של חוכמה, רצון וניסיון). עם זאת, רבות מהפעולות הפיזיות והקוגניטיביות שעושה עתה האדם, בסופם יתייתרו. בטבע, מה שמיותר ולא נעשה בו שימוש סופו להתנוון ולמוג.

לסיכומו של דבר, אנו עומדים כעת בפתחה של תקופה מרתקת הנובעת מהתקדמות האדם ושיש בה יתרונות רבים, אך יכולה גם בה בעת גם להתגולל עליו. כך היה עם גילוי אבק השריפה שנועד בראשיתו לכריית מכרות, כך היה עם המכונה שאפשרה את התפתחות האנושות – אך גם הביאה לקטל של רבים מבניה, וכך היה עם המהפכה הטכנולוגית ומהפכת המידע – שעל אף יתרונותיה האדירים אפשרה גם שליטה חסרת תקדים על הפרט. האם כך יהיה גם גורל מהפכת הבינה המלאכותית? תלוי באדם.

אתם אופטימיים?

 

אי אפשר לעצור את הקדמה.

 

הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת", יזמות ואסטרטגיה, מחבר הספר "להבקיע מאה שערים", ומחבר שותף של הספר "Striking Kosher Gold"

כתיבת תגובה