בני ברק: יותר צפוף ויותר בריא

החיים מאושרים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפרסמת מדדי איכות חיים בערים הגדולות, ומסתבר שלא דווקא העובדים קשה או אלו שמרווח להם בבית, הם המאושרים האופטימיים ואפילו לאו דווקא הם הבריאים יותר.

כך, למרות שהעיר בני ברק, מתאפיינת בצפיפות גבוהה יותר משאר הערים, בשיעור התעסוקה הנמוך ביותר מבין כל הערים הגדולות שנמדדו, בהכנסה החציונית ברוטו מעבודה הנמוכה ביותר ובמספר בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה ושיעור זכאות לבגרות הנמוכים ביותר, בני ברק מובילה על כל הערים, במדדי שביעות הרצון מהעבודה, בשביעות רצון מהמצב הכלכלי, בשביעות רצון מהדירה, באמון במערכת הבריאות, בהערכה עצמית של בריאות, במספר קטן של מקרים חדשים של מחלות ממאירות, בקרב גברים ונשים, באחוז קטן של עודף משקל בכיתות א ו-ז, בתחושת יכולת להתמודד עם בעיות וגם באזרחות טובה, מה אם לא הובלה בשיעור הצבעה בבחירות לכנסת ה-21.

גם ירושלים מקבלת ציונים מעניינים. למרות שהיא הנמוכה מבין קבוצת הערים המדורגות בציון הביניים, ירושלים מובילה באופטימיות: היא נמצאת במקום הראשון במדד הציפיות ביחס לעתיד. בירושלים דואגים גם לעתיד: היא מובילה באחוז פסולת ממוחזרת. לעומת זאת, מדדי דיור נמוכים מאוד בעיר הבירה: שביעות רצון מאזור המגורים, שביעות רצון מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, שביעות רצון מהפארקים ושביעות רצון מהניקיון באזור המגורים, כולם בציונים מאוד נמוכים.

הסקר בודק מגוון  מאוד רחב של מדדים, לדוגמא, איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל ועוד. כאשר לכל מדד יש מגוון שאלות נסקרות. לדוגמה, על הסעיף האחרון, נבדקים כל תתי הסעיפים הבאים, שהם יצביעו על ציון מדד המעורבות האזרחית: שיעור הצבעה בבחירות לכנסת; אמון בממשלה; אמון במערכת המשפט וכדומה.