בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. האינפלציה ירדה ל-2.9% אך הדביקות בדיור ושירותים נמשכת | לדברי נגיד הבנק המשק מתאושש, אך שוק העבודה הדוק | התחזית: צמיחה של 2.5% ב-2025 ואינפלציה ב-3%.
שי קליין 29.09.2025
בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5 אחוזים. ההחלטה התקבלה בתום דיונים שהתמקדו במצב המשק, בהשפעות אי-הוודאות הגיאופוליטית ובניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובליים.
נגיד בנק ישראל הדגיש כי הכלכלה הישראלית הפגינה "עמידות ויציבות מרשימות" לאורך כל תקופת מלחמת "חרבות ברזל", שאך זה עתה מציינת שנתיים לפריצתה. עם זאת, "השלכותיה הכלכליות של המלחמה רחבות היקף, והן ממשיכות להותיר חותם משמעותי על הפעילות במשק". ההחלטה להותיר את הריבית על כנה עקבית עם המדיניות המוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך טווח היעד.
על אף שנתוני הקצה מצביעים על ירידה מסוימת באינפלציה השנתית ל-2.9% (מעט מתחת לגבול העליון של היעד), מדד אוגוסט היה גבוה, ורכיבים מרכזיים כמו סעיף הדיור ושירותים נוספים המשיכו להפגין דביקות. על פי הערכות חטיבת המחקר, האינפלציה תוסיף לשהות בקרבת הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ואף תחצה אותו כלפי מעלה, ותתמתן רק בתחילת שנת 2026.
במקביל, שוק העבודה נותר הדוק, בעיקר בשל מגבלת היצע העבודה הנובעת מגיוס המילואים והמחסור בעובדים לא ישראלים. יחס המשרות הפנויות למספר המובטלים שוהה ברמה גבוהה. שוק עבודה הדוק זה התבטא גם בעליות שכר במגזר העסקי, מה שעלול להכביד על התמתנות האינפלציה.
כמו כן, נמשכת מגמת הירידה במחירי הדירות לצד רמה נמוכה של עסקאות. במקביל, סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים במדד אוגוסט המשיך לעלות, והקצב השנתי שלו עומד על 4.3%. מנגד, על אף עלייה בהתחלות ובהיתרי הבנייה ברבעון השני, גמר הבנייה נותר נמוך, תוך המשך התארכות משך זמן הבנייה בשל מחסור מתמשך בעובדים. סך המשכנתאות שהועמדו באוגוסט עמד על כ-9.1 מיליארדי ש"ח.
עוד עלה מהסקירה כי האשראי העסקי והאשראי למשקי הבית ממשיכים לגדול, כאשר שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות נשארים נמוכים ויציבים.
בתוך כך, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית, המאופיינת ב"רמה גבוהה של אי-ודאות". התחזית מניחה שהלחימה בעזה תימשך בעצימות משתנה ותסתיים ברבעון הראשון של 2026. על פי תרחיש זה, התוצר יצמח ב-2.5% ב-2025 וב-4.7% ב-2026.
הנגיד שב וקרא למדיניות כלכלית אחראית שתבטיח את המשך האיתנות הפיננסית של המשק. הוא הדגיש את החשיבות בקידום תקציב 2026 על בסיס מסגרת אחראית, שתבטיח שמירה על תוואי יחס חוב-תוצר שאינו מתבדר, ורצוי שאף יתכנס למגמת ירידה. זאת, מכיוון ש"אינפלציה גבוהה פוגעת בפעילות הכלכלית, ובייחוד בשכבות החלשות".
הנגיד סיכם באומרו שישראל, כמשק קטן ופתוח, תלויה בקשריה עם הכלכלה העולמית, ולכן עליה לעשות ככל יכולתה "בכדי לחזק את מעמדה הבין לאומי, ובכך להבטיח את המשך היותה משק פתוח, יזמי וחזק"
