בנק ישראל: לשקול התועלת בהקמת ערים חרדיות חדשות

פרופ' נתן זוסמן. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90

"מצב המשק טוב והצמיחה נאה", כך אמר היום (ד) מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דוח בנק ישראל לשנת הכספים הקודמת (2016).

זוסמן אמר בין היתר כי את הצמיחה המהירה יחסית בשנה האחרונה הובילה – כמו בשנים האחרונות – הצריכה הפרטית. "עם זאת, ראינו השנה התפתחות חיובית גם ביצוא וגם בהשקעות, התפתחויות הקשורות לשינויים דומים בכלכלה העולמית, שיתכן שמבשרים על היחלצות הדרגתית מהשפל הכלכלי הפיננסי הארוך בו שרויה הכלכלה העולמית מאז 2008".

מאידך, הצמיחה המהירה יותר של המשק הישראלי בשנים האחרונות בהשוואה לצמיחה במדינות המפותחות (החברות ב-OECD), נבעה לדברי זוסמן מצמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית הודות לאיתנותו הפיננסית של המשק, לתמיכת המדיניות המונטרית והפיסקלית המרחיבה, ובשנה-שנתיים האחרונות גם מירידה יחסית של מחירים.

אם כך, כיצד אנו לא מרגישים את הירידה הזאת? זוסמן התייחס למדדים הנמוכים שמשקפים ירידת מחירים לכאורה ואמר: "המחירים של חלק ממוצרי הצריכה יורדים, כך שהעובדים נהנים מגידול בהכנסתם הריאלית, בעוד שהחברות במשק לא נדרשות להעלות את שכר העובדים; בכך נשמרת רווחיותן גם כאשר שוק העבודה הדוק והאבטלה נמוכה. עם זאת, התופעה שתיארתי כאן היא בדרך כלל זמנית. כמו כן, חלק מהירידה במחירי היבוא נבעה מהייסוף שכמובן מיטיב עם הצרכנים בטווח הקצר, אך ייתכן שפוגע בייצוא ובצמיחה לטווח ארוך".

מאידך, מעיני בנק ישראל לא נעלמה העובדה שהבנקים "דוחפים" אשראי לציבור ולדבריו, "מערכת הבנקאות בישראל התרחבה בשנים האחרונות בעיקר לתחום האשראי למשקי בית והוא אף עלה בקצב גבוה יותר בשנתיים האחרונות. עם זאת, ההתרחבות באשראי הייתה בהלימה לעליית ההכנסות במשק כך שמצבת האשראי שמשקי בית נטלו ביחס לתוצר, נותרה יציבה ונמוכה ביחס למדינות ההשוואה".

זוסמן אף האשים את הממשלה ביוקר המחייה ואמר כי "העודף הבסיסי בחשבון השוטף (בתקציב המדינה) הוא בין היתר פרי מדיניות שפעלה להקטין את גודל הממשלה במשק. מדיניות שאחת התוצאות שלה הייתה הקטנת ההשקעות בתשתיות, וכתוצאה מכך פגיעה בפריון ופוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח".

במילים אחרות, בנק ישראל סובר שעל הממשלה להגדיל את הוצאותיה, במיוחד לנוכח העודף בחשבון השוטף.

בין שאר הדברים התייחס זוסמן לשיעור התעסוקה בערים החרדיות ואמר: "מצאנו שבערים החרדיות החדשות שיעורי התעסוקה של גברים חרדים נמוכים, וההגירה לערים אלו אינה משיקולי תעסוקה, אלא מניסיון להתמודד עם עלות הדיור". הוא קרא לממשלה להתערב ולייצר מקומות עבודה בערים החרדיות. לדבריו, "חשוב מאוד ליצור מקומות עבודה בערים אלו ומערכת הסעה ציבורית יעילה למרכזי התעסוקה, ולשקול בזהירות את התועלת שבהקמת ערים נוספות מסוג זה בפרט אם הן מרוחקות ממוקדי תעסוקה".