בפעם ה-12 ברציפות: בנק ישראל משאיר את הריבית על 4.5%

בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. ההחלטה התקבלה בתום דיונים שהתמקדו במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובליים, ובהשפעות אי-הוודאות הגיאופוליטית על הכלכלה.

בתדרוך שקיים לעיתונאים, אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון כי "היסודות החזקים של המשק איפשרו לכלכלה הישראלית למזער את הפגיעה ולשמור על יציבות, גם לנוכח ההשפעה על הפעילות הכלכלית והעלויות שהביאו עמם מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'". מבצע "עם כלביא", שהתנהל בחודש יוני בשיתוף פעולה עם ארה"ב להסרת האיום הגרעיני האיראני , לוּוה באי-ודאות גבוהה אך עלותו התקציבית המיידית מוערכת בכאחוז תוצר בלבד.

על אף המורכבות הביטחונית, חל שיפור ניכר במצב הגיאופוליטי של ישראל על פי הערכת השווקים. מדדי המניות המקומיים עלו באופן בולט בהשוואה לעולם , תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחדות , והשקל התחזק באופן ניכר – ב-7.3% מול הדולר וב-3.8% מול האירו מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת, אם כי תוך תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות. גם פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן משמעותי בעקבות סיום מבצע "עם כלביא", אולם היא עדיין גבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, נגיד הבנק הדגיש כי ישראל עדיין מתמודדת עם ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל", והתוצר מצוי מתחת לרמה שהייתה צפויה על פי מגמתו ערב המלחמה.

בנוגע למצב האינפלציה, הנתונים מראים ירידה ל-3.1% ב-12 החודשים האחרונים, מעט מעל הגבול העליון של טווח היעד , אך עדיין עם תנודתיות חדה, בין היתר בהשפעת סעיף הטיסות לחו"ל. לפי תחזיות חזאים ומקורות שוק, האינפלציה בעוד שנה אמורה לשהות בקרבת מרכז היעד. קיימים שני כוחות מנוגדים שצפויים להשפיע על התפתחות האינפלציה: מחד, התחזקות השקל צפויה לסייע בהפחתת האינפלציה. מאידך, ירידת פרמיית הסיכון והעלייה בהיתכנות של הסדר בחזית עזה, יכולה להוביל להתרחבות ביקושים בקצב מהיר יותר מהתמתנות מגבלות ההיצע בשוק העבודה , מה שצפוי לפעול בכיוון של הגברת הלחץ האינפלציוני. לדברי הנגיד, בנקודה זו קיימת אי-ודאות לגבי עוצמת השפעתם של כוחות אלה בטווחי הזמן השונים.

על פי נתוני החשבונאות הלאומית, צמיחת המשק ברביע הראשון של השנה הגיעה ל-3.7%, בקרבת מגמת הצמיחה ארוכת הטווח. יחד עם זאת, רמת הפעילות במשק נמוכה בכ-4% מקו מגמה זה, דבר המשקף בין היתר את מגבלות ההיצע. אינדיקטורים שוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על התאוששות מתונה. ההוצאה בכרטיסי האשראי ירדה בחדות במהלך מבצע "עם כלביא", אולם התאוששה במהירות עם תום המבצע. גם גיוסי ההון לענף ההיי-טק עלו משמעותית בחודשים האחרונים, ורמתם דומה לתחילת שנת 2022. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, עם יחס גבוה של משרות פנויות למספר המובטלים , חרף ירידה מסוימת בנתון הקצה על רקע עלייה קלה בשיעור האבטלה. השכר במשק עולה בקצב שנתי של 4.5%.

בנוגע לענף הבינוי והדיור, הפעילות התמתנה ברביע הראשון של השנה אך נותרה ברמה גבוהה. מספר התחלות הבנייה ברביע הראשון של השנה היה נמוך בכ-8% מהרביע הקודם, אך עדיין גבוה בכ-6.5% מהרביע המקביל אשתקד. ביצועי המשכנתאות בחודש מאי עמדו על כ-9.3 מיליארדי ש"ח, בדומה לחודשים האחרונים, אך היקף העסקאות בדירות נמוך במעט בהשוואה לשנים האחרונות. במקביל, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות ממשיך להתמתן ועמד על 5.1%. נזקי מתקפות הטילים מאיראן עלולים להגביר את הביקוש לשכירות ובמחירי השכירות באזורים שנפגעו. באשר לאשראי, האשראי העסקי והאשראי למשקי הבית המשיכו לגדול בקצב דומה לחודשים האחרונים, ללא עלייה משמעותית בשיעורי הפיגורים.

חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה , הכוללת את ההתפתחויות בעקבות מבצע "עם כלביא" ואת ההנחה שהסכם הפסקת אש בעזה יביא לכך שבאופק התחזית, החל מיולי, לא תהיה לחימה עצימה. התחזית מניחה גם שהפסקת האש עם איראן תישמר. על פי הערכת החטיבה, התוצר יצמח בשיעור של 3.3% בשנת 2025 וב-4.6% בשנת 2026. האינפלציה השנתית בסוף 2025 תעמוד על 2.6% ועל 2.0% ב-2026. עם זאת, הגרעון בתקציב הממשלה צפוי לגדול בהשוואה לתחזית הקודמת, ולהסתכם ב-4.9% תוצר בשנת 2025 וב-4.2% בשנת 2026. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70% בסוף 2025 ולעלות לכ-71% ב-2026.

הנגיד ציין כי התחזית מאופיינת באי-ודאות גבוהה , ובשונה מהתחזיות הקודמות שהוצגו, בתחזית זו אי-הוודאות היא לשני הכיוונים – עם סיכונים לתחזית כלפי מעלה וכלפי מטה. הסיכונים נובעים בעיקר מאי-הוודאות הגיאופוליטית בחזיתות מול עזה ואיראן , אשר ישפיעו על קצב ההתאוששות הכלכלית, על התפתחות תוואי האינפלציה, על הגירעון בתקציב ועל יחס החוב לתוצר. לנוכח עלות המלחמה המתמשכת ושינוי המצב הגיאופוליטי, הנגיד הדגיש כי יש לוודא שהתקציב הבא ילווה בהערכה מחדש של סדרי העדיפויות, באופן שיאפשר לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית לצד מתן מענה לצרכי הביטחון. הוא ציין את החשיבות המכרעת של קביעת תוואי מדיניות שיביא לכך שיחס החוב לתוצר לא יתבדר לאורך זמן, ויתכנס למגמת ירידה כבר בשנתיים הקרובות.

לסיכום, הנגיד הדגיש כי יציבות מחירים היא תנאי לכלכלה תקינה וצומחת , ואינפלציה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. "אי-הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עודנה ברמה גבוהה מאד". בסביבה שכזו, יש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל התכנסות האינפלציה לתוך תחום היעד. "לפיכך עלינו לנקוט במדיניות זהירה, והוועדה המוניטרית תפעל, בהתאם להתפתחויות בשווקים ובנתונים, כפי שמכונה בספרות הכלכלית – DATA DEPENDENT". בנק ישראל והוועדה המוניטרית ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות ושאר כוחות הביטחון, וממשיכים לייחל לחזרתם המהירה של כל החטופים ולהחלמתם של כלל הפצועים.