בציבור החרדי נושמים לרווחה: פעילות הגמ"חים הוסדרה

היסטוריה בוועדת הכספים: פעילות הגמ"חים הוסדרה • החוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית בקרוב • ייכנס לתוקף 3 שנים לאחר פרסומו • פרופ' יורם מרגלית: "החוק מציל את הכלכלה החרדית מקריסה" • כל הפרטים

הודה לליצמן. גפני וליצמן | צילום: Yonatan Sindel / פלאש 90

לאחר כשנתיים וחצי של דיונים מורכבים, אישרה ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את 'חוק הגמ"חים'. אישור החוק מסדיר את פעילות הגמ"חים במסגרת תקנות ה-FATCA וה-CRS, במסגרת חוק המזומן וכן את סולל את הדרך להסדרת מעמד הגמ"חים לעניין החוק לאיסור הלבנת הון. במסגרת היערכות הצדדים, ייכנס החוק לתוקף רק שלש שנים לאחר פרסומו.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

חקיקת החוק תואמה עם שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן שלקח חלק במאמצי ההסדרה. נציגי הוועדה, רשות שוק ההון ומשרד המשפטים הדיינו אמש אל תוך הלילה וכן שעות רבות היום על מנת להגיע להסכמות.

החוק מסדיר את פעילות הגמ"חים במסגרת תקנות ה-FATCA וה-CRS שצפויות כעת לקבל את אישור הוועדה בימים הקרובים. כן מסדיר החוק את פעילות הגמ"חים במסגרת חוק המזומן וכן את סולל את הדרך להסדרת מעמד הגמ"חים לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, כאשר מסגרתן נקבעה במסגרת חוק הגמ"חים.

חילוקי דעות אחרונים נרשמו בדיון היום לעניין היקף ההון העצמי שיצטרכו הגמ"חים להעמיד ונציגי האוצר אף איימו למשוך את החוק, אך לבסוף זה אושר וצפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת מחר.

גמ"ח 'מזערי', 'בסיסי' ו'מורחב'

במסגרת החוק נקבע כי גמ"חים בהיקף פעילות 'מזערי' של עד מיליון ₪ פטורים מפיקוח, גמ"חים 'בסיסיים' בהיקף פעילות של בין מיליון ל-8 מיליון ₪ ידרשו לרישיון בהיקף מסוים, 'גמ"חים מורחבים' בהיקף של מעל 8 מיליון ₪ יהיו נתונים לדרישות רחבות יותר על מנת לקבל רישיון וכן לחובות שונות, בין היתר גמ"ח כזה יפתח רק מצד חברה לתועלת הציבור או עמותה. רק גמ"ח בהיקף של מעל 3 מיליארד ₪, ככל שיהיה כזה, יכנס תחת חוקי הבנקאות המלאים.

במסגרת מתן הרישיון לגמ"חים קובע החוק תנאים שונים לעניין גמ"חים בסיסיים ומורחבים. כך נקבע כי רישיון מורחב יקבלו רק עמותות או חברות לתועלת הציבור ואילו רישיון מזערי יוכל לקבל גם יחיד.

הגמ"חים ידרשו להון מזערי של 5% מסך כל הפיקדונות שברשותם, בהיקף של עד 5 מיליון ₪. את ההון הדרוש לשם כך יוכלו הגמ"חים לגייס בתוך 5 שנים מיום פרסום החוק, כאשר בתום 3 שנים מתחילת החוק ידרשו הגמ"חים להחזיק ברשותם 50% מהסכום.

על הבנקים בהם מנוהלים חשבונות גמ"חים יהיה לוודא כי חברי הגמ"ח וגורמים המזרימים אליו כספים יהיו בעלי רקע נקי, כך לא יוכל אדם שעבר עבירות פליליות הנוגעות לתחום הפיננסי או שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין חלוט, לכהן בתפקיד בכיר בגמ"ח.

רשות שוק ההון תפקח על הגמ"חים באמצעות המפקח על קופות הגמל במשרד האוצר. במקביל תפעל ועדה מייעצת למפקח, הוועדה תהייה בת 5 חברים מתוכם יהיו 2 נציגים עם 'ניסיון וידע הנובע בעבודה מול מוסדות גמילות חסדים' והיתר יהיו מקרב שירות המדינה. אחד הנציגים יהיה משפטן.

בקרב כל גמ"ח יפעל דירקטוריון בעל שלושה חברים לפחות, בקרב גמ"ח בעל רישיון מורחב יפעל רואה חשבון מבקר שיפנה לגמ"ח לעניין הפרות וידווח עליהן במקרה הצורך למפקח על הגמ"חים.

המפקח יוכל לברר תלונות של 'לקוחות' הגמ"חים, במקרים בהם יפנו הלקוחות לערכאות, הם יתבררו בבתי דין במסגרת דין תורה.

במסגרת החוק נקבעה הוראת מעבר לשם הערכות מערכת הפיקוח והגמ"חים. עפ"י ההוראה החוק יכנס לתוקף 3 שנים מיום פרסומו ברשומות. עד תום תקופה זו יגיש כל גמ"ח שהחוק מחייב אותו בקשה לקבלת רישיון, והוא יהיה רשאי להמשיך לפעול עד להחלטה בבקשתו. בשנתיים הראשונות לאחר שהחוק יכנס לתוקף לא יוטל עיצום כספי על גמ"ח המפר לראשונה הוראה מהוראות החוק אלא תישלח לו התראה בכתב.

החוק מסדיר את פעילות הגמ"חים לעניין תקנות ה-CRS וה-FATCA וכן לעניין חוק השימוש במזומן, כאשר הגמ"חים יחשבו כמוסדות מורשים לעניין יישומם.

לצד כך קובע החוק גם מסגרת לעניין צו הלבנת הון, כאשר פרטי הצו סוכמו ברובם בין נציגי הגמ"חים לרשות להלבנת הון. מפאת קוצר הזמן, הממשלה הבאה תמשיך בקידום הצו, אך במסגרת חוק הגמ"חים נקבעה תקופת התחילה שתהיה זהה לכניסת החוק לתוקף וכן נקבע מסגרתו כאמור.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני שקידם את החוק לאורך כל תקופת חקיקתו: "אני מודה לרב ליצמן על הגיבוי שנתן לי לעניין החוק הזה, שנינו מאוד מתחבטים בשאלה הזו, בסופו של דבר הכרענו להעביר את החוק. פעלנו בתיאום מלא עם הגמ"חים ואני חושב שזה חוק שניתן לחיות אתו והוא חוק טוב".

גם החילונים יבינו

פרופ’ יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות, שחקר את הנושא שנים רבות, סבור כי "חילונים שיקראו בעיתון שוועדת הכספים אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את חוק הגמ"חים, ושהכנסת תצביע עליו מחר, בדקה התשעים לפני התפזרותה, עלולים לטעות ולחשוב שקרה דבר לא טוב. למעשה, החוק, המסדיר לראשונה את פעילותם של הגמ"חים הוא דוגמה יוצאת דופן, אולי מופלאה, להחלה של חוקי המדינה על מוסד קהילתי חרדי תוך ניסיון אמיתי להתחשב במאפייני האוכלוסייה הייחודיים, ולרווחת כל תושבי המדינה".

עוד אמר פרופסור מרגלית, כי "אי העברת החוק הייתה פוגעת בגמ"חים, שכן הבנקים לא היו מתירים להם להמשיך ולנהל חשבונות בלא אסדרה, הן כי רוח הזמנים השתנתה והן בשל הלחץ הבינלאומי בתחומי איסור הלבנת הון. החוק בנוסחו שעבר קריאה ראשונה היה גורם בוודאות לקריסה של גמ"חים רבים ולנזק קשה לכלכלת משקי הבית החרדים העניים, כמו גם לאפשרות ליחסי אמון כלשהם בין החרדים למדינה".

לדברי פרופ' מרגלית, "התאמת החוק למציאות לא הייתה פשוטה. המכון החרדי למחקרי מדיניות הקים וגיבש צוות של מנהלי גמ"חים מובילים ותיווך במשא ומתן מול נציגי המדינה, בעיקר אנשי רשות שוק ההון, משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון. כל המשתתפים, משני הצדדים, פעלו מתוך תחושת שליחות ורצון טוב, ובכל זאת, לולא הלחץ שהפעיל יו"ר ועדת הכספים חה"כ גפני, על שני הצדדים, לקיים אינספור פגישות ולהסכים לפשרות, לא היינו מגיעים להישג חשוב זה".

כתיבת תגובה