ברוך רופא חולים: מערכת הבריאות בישראל "יעילה'

נתוני הבריאות של ה- OECD לשנת 2019 מפתיעים ביותר – על גבול הבלתי הגיוניים, אם אתם מסתמכים רק על כלי התקשורת בארץ: ישראל מציגה תוצאי בריאות מצוינים, מערכת בריאות יעילה, וזאת לצד הצורך להיערכות מערכתית על מנת לשמר תוצאות אלה בעתיד

בית חולים | צילום אילוסטרציה: דוד כהן, פלאש 90

מערכת הבריאות של מדינת ישראל טובה מאוד. נקודה. נכון, יש לנו תלונות פה ושם, לא הכל מושלם, אבל פעם בשנתיים אנחנו מקבלים את הסקירה הבינלאומית המציבה לנו מראה מול המאמצים שלנו לשיפור מערכת הבריאות. מסתבר, שלא כל מה שהעיתונים כותבים וכלי התקשורת מראים, הם חזות הכל.

נציין כי גם במשרד הבריאות מקבלים את הדוח ברגשות מעורבים. מצד אחד מתרגשים לראות שמדובר בתוצאות מצויינות, ומן הצד השני, מתאכזבים מחדש לראות כמה מעט משאבים יש לנו כדי להשיג אותם. השנה יותר מתמיד, מקווים שיגיעו המשאבים כדי לשמר ולשפר את זכות הציבור לבריאות מעולה.

במה העניין? ארגון ה-OECD סוקר אחת לשנתיים את תוצאי הבריאות בהשוואה בינלאומית, ובוחן את המגמות העתידיות בכל מדינה. בין המדדים הנסקרים: תוחלת חיים, תוצאות אשפוז ובריאות הציבור, מול ההוצאה לנפש וההוצאה הציבורית.

נתוני  הבריאות של ישראל מציגות תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית: תוצאי הבריאות של ישראל גבוהים מאוד במגוון מדדים – תוחלת החיים בישראל עומדת על 82.6 שנים בעוד תוחלת החיים הממוצעת ב- OECD היא 80.7 שנים בלבד. בנוסף, ב-OECD, 9.1% מהחולים שאושפזו עקב התקף לב, ימותו בתוך 30 ימים, זאת לעומת השיעור בישראל, שעומד רק על 7.5% מהחולים.

נתונים חיוביים אלו מושגים באמצעים כספיים פחותים משמעותית ביחס לשאר מדינות ה- OECD, מה שמראה על יעילות גבוהה במיוחד מערכת הבריאות: ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ"ג היא נמוכה ביחס למדינות ה- OECD: בעוד שההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות ב- OECD עומדת על 8.8% מהתמ"ג, ההוצאה הלאומית בישראל עומדת על 7.5% מהתמ"ג בלבד. שיעור ההוצאה הציבורית בישראל עומד על 63.6% מההוצאה הלאומית לבריאות, זאת לעומת שיעור של 73.6% בשאר מדינות הארגון. 

המשמעות היא, שבעוד שבישראל ההוצאה לבריאות על כל נפש הוא 2,780 דולר בממוצע, אזי בממוצע מדינות ה- OECD, סכום ההוצאה לנפש עומד על כ- 4,000 דולר בשנה. בדומה, גם שיעור הרופאים והאחיות בישראל קטן, על אף השיפור המשמעותי בשיעור האחיות בשנים האחרונות. 

בנוסף לבחינת נתוני הבריאות בעשור החולף, הדוח מציג גם את המגמות העתידיות במדינה. כאן, התמונה מציגה את האתגרים הגדולים של המערכת בשנים הקרובות. 

רמת התשתיות הנמוכה, יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד ביחס למדינות ה- OECD עלולה לייצר מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה, בתקופת החורף או במקרה חירום, ככל שלא תהיה היערכות לאומית להזדקנות האוכלוסייה. 

נתוני ה-OECD חוזים כי בעוד עשור, ההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות במדינות ה- OECD תעמוד על 10.2% מהתמ"ג. במטרה לשמר את מקומה הנוכחי בקרב מדינות הארגון, בעוד עשור, על ההוצאה הלאומית בישראל לעלות ל- 8.8% מהתוצר, כלומר נדרשת תוספת תקציב משמעותית למערכת הבריאות על מנת לשמר את מצוינותה ויעילותה. 

אינדיקטורים נוספים בדוח משקפים את התנהגויות הבריאות בישראל. אחוז צריכת האלכוהול הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון. שיעור המעשנים ירד והוא נמצא כיום בנקודת אחוז נמוך מהממוצע של מדינות הארגון. שיעור ההשמנה בישראל בקרב בוגרים נמוך מהממוצע, אולם שיעור הילדים בהשמנת יתר, גבוה באופן יחסי, עניין המחייב המשך התמודדות לאומית עם התופעה. 

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הגיב לנתוני ה- OECD: "אני מברך על ממצאי הדוח המצביעים שוב על מצוינות המערכת, כמו גם על האתגרים הצפויים בשנים הקרובות. אני סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות יישום התכנית הלאומית שגיבשנו במשרד. אני מחויב לפעול ליישומה עם כינון הממשלה החדשה". 

מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב אמר כי: "הדוח מוכיח שוב את המצוינות והיעילות של מערכת הבריאות הישראלית ועל כך שמעבר לצורך בהיערכות לאומית לאתגרי העשור הקרוב, ניתן באמצעות תוספת משאבים של מיליארדים בודדים, לחזק את המערכת ולשפר משמעותית את השירות לאזרחים".

משרד הבריאות גיבש תכנית אסטרטגית להיערכות המערכת בכל המימדים וכלל המעורבים בה מצפים ליישומה עם כינון הממשלה החדשה.

כתיבת תגובה