ברוך שפטרנו • הנזקים הכלכליים שהותיר אחריו חוסיין אובמה

צילומים: סבי ברנס, נעם ריבקין-פנטון, אמיל סלמן, קוקו/רש"ת, מארק ניימן/לע"מ | פלאש 90

בסוף השבוע שקדם להשבעתו של נשיאה ה-45 של ארצות הברית, פורסמו בפעם האחרונה נתוני התעסוקה תחת ממשל חוסיין אובמה. מהנתונים עלתה תמונה וורודה לחלוטין.

מספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה ירד והסתכם ב-234 אלף בלבד. ירידה של 15 אלף לעומת החודש הקודם. ואילו הממוצע הכולל של תביעות האבטלה החדשות ירד ל-247 והגיע לשפל שלא נרשם מזה שנים ארוכות. למעשה לשפל של ארבעים וארבע שנים.

יתרה מזו, כלי התקשורת השמאליים בארצות הברית (כמעט כולם) דיווחו בהתלהבות כי התביעות החדשות לדמי אבטלה עמדו במשך קרוב למאה שבועות ברציפות על פחות מ-300 אלף. במילים אחרות, מורשתו הכלכלית של חוסיין אובמה באה לידי ביטוי במספרים.

האמנם?

אז הנה נתוני האמת. אותם נתונים שהממשל טרח להסתיר, לטשטש ולהעלים במהלך שנות כהונתו של הנשיא הרע ביותר שידעה ארצות הברית של אמריקה מעודה ועד היום הזה. חייבים לומר שב"נאום הסיכום" שנשא חוסיין, הוא נאלץ להזכיר גם חלק מהנתונים שנביא פה בפניכם.

אבל קודם, הנה כמה מילים שאמר הסנטור מיט רומני במהלך מערכת הבחירות של 2012. רומני הסביר כי 47% מהאמריקאים לא יתמכו בו שכן הם "תלויים בממשל", מקבלים תלושי מזון ולא משלמים מס הכנסה. הדברים עוררו בזמנו סערה גדולה. אבל מה לעשות שזו המציאות העגומה. מציאות שלא השתנתה בהרבה מאז. אולי אף החריפה.

ועכשיו לנתון חשוב בהרבה שמנתץ לחלוטין את ההישג הגדול ביותר של ממשל אובמה – הורדת האבטלה לשפל היסטורי. זה נכון שמספר תביעות האבטלה החדשות נמצא בירידה, אבל לא בגלל שיותר אמריקאים עובדים ובטח לא בגלל שהאבטלה ירדה. ההיפך הגמור הוא הנכון. הנה הנתונים:

מספר המשתתפים בכוח העבודה, קרי, האנשים בגיל העבודה שעובדים בפועל, ירד במהלך שנות כהונתו של חוסיין אובמה לשפל היסטורי. שנתיים לאחר תחילת כהונתו השנייה עמד אחוז המשתתפים בכוח העבודה על 62.8% בלבד!

לשם השוואה, באותה תקופה עלה אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בישראל לשיעור של 64.2%. אם כך כיצד ייתכן שאחוז התביעות החדשות לדמי אבטלה נמצא בירידה והאבטלה הרשמית בארצות הברית הגיעה לשפל היסטורי?

התשובה פשוטה ומחרידה. היא גם מסבירה כיצד זה עלה חוסיין אובמה לכהונה שנייה למרות כישלונותיו המהדהדים בכל מה שקשור למדינות החוץ של המעצמה הגדולה ביותר בעולם. היא גם מתקשרת עם דבריו של מיט רומני שהתמודד מולו.

אמריקאים רבים נואשו מהסיכוי למצוא עבודה באמצעות המערכת הממשלתית. במילה "רבים" גלומים עשרות מיליוני אמריקאים שלא רואים סיכוי למצוא עבודה. חלק גדול מהם עובד אך בשכר רעב שכן במהלך שנות כהונתו של אובמה חלה עלייה בשכרם של בעלי השכר הגבוה וקיפאון בשכרם של בעלי השכר הנמוך.

עכשיו כבר ברור מדוע בחרו אזרחי ארצות הברית במישהו שאינו תואם אובמה. מישהו שעוד טרם השבעתו הספיק להשאיר חותם על שוק העבודה בארצות הברית בכך שבלם מעבר אלפי משרות בענף הרכב למקסיקו. אבל זו רק נקודה אחת במורשת ההרסנית של חוסין אובמה. הנקודה השנייה חמורה הרבה יותר ואין סיכוי שטראמפ יצליח לתקן אותה גם אם יהיו לו שתי קדנציות רצופות.

זהו הגירעון העצום של ארצות הברית שהכפיל את עצמו בתקופת כהונתו של הנשיא הרע ביותר שידעה הכלכלה הגדולה בעולם. בסיום כהונתו של חוסין אובמה עומד הגירעון של ארצות הברית על 20 טריליון דולר. את הסכום הזה, עשרים אלף מיליארד דולר, חייבים אזרחי ארצות הברית. הם, בניהם, נכדיהם וניניהם לא יוכלו לעולם לפרוע את החוב הזה.

זו מורשת אובמה. זה מה שהוא הותיר אחריו. נזק כלכלי ומדיני שיידרשו שנים רבות לתקנו אם בכלל. כל זה נוסף על נהרות הדם שנשפכים במזרח התיכון בעקבות מדיניותו ההרסנית. אבל על המחיר הכלכלי שלהם לא נוכל להרחיב ביריעה קצרה זו.

ברוך שפטרנו.