גם אברכים יכולים לעשות 'אקזיט'

כבר התרגלנו ואנחנו לא שמים לב שבכל סבב של אלימות וטילים מעזה, באה לידי ביטוי עוצמת החדשנות הישראלית, עוצמה שיכולה לעזור גם לאברכים לחתן ילדים… • עד כמה שזה נשמע מוזר, המובילות הישראלית בהייטק העולמי, היא הזדמנות פז "לעשות כסף". אה, ויש גם נדל"ן (ולא, לא מדובר בדירה בירושלים, ביתר ובית שמש) • שיחה מרתקת עם אליעזר גרוס, הבעלים של קבוצת בסדנו, וד"ר אילן כהן, יו"ר ריינהולד כהן, משרד רישום הפטנטים הגדול והוותיק בישראל על השקעות, אברכים, השתדלות וחדשנות

עולם ההייטק | תמונה: shutterstock

רשות ניירות ערך אישרה בשבוע שעבר אפשרות לגיוס הון לשותפויות שעוסקות בתחום המחקר והפיתוח. על ההחלטה הזו שמצטרפת לשורה של צעדים שעשתה הרשות לאחרונה על־מנת לחבר את ההייטק לשוק ההון תאפשר לשותפויות בתחום המו"פ (מחקר ופיתוח) להירשם למסחר בבורסה בתל-אביב. ברשות אמרו כי ההחלטה התקבלה "תוך הכרה בפוטנציאל הגלום בתחום ולאור המאפיינים הדומים לענפי הגז והנפט, שהנגשתם לשוק ההון אפשרה השגת מימון למציאת תגליות משמעותיות בתחום האנרגיה".

מתברר כי לרשות כבר הוגשו מספר בקשות של תשקיפי שותפויות בתחום המו"פ. ברשות הסבירו כי שותפות מו"פ תוכל להשקיע בפרויקטים שקיבלו מרשות החדשנות אישור כי על היותם פרויקטים של מחקר ופיתוח. מהודעה שפרסמה הרשות עולה כי אותם כללים החלים על שותפויות בתחום הגז והנפט או הפקת הסרטים, יחולו גם על שותפויות בתחום המחקר והפיתוח שרובן, כמובן, משתייכות לענף ההייטק.

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם במספר חברות ההזנק (סטאר־אפים) לנפש. בכל זמן נתון פועלים בישראל למעלה מ־8,000 סטארט־אפים. דהיינו, חברת הזנק אחת על כל אלף איש בישראל. אפשר להבין זאת כאשר זוכרים שההכרח הוא אבי ההמצאה, וברור לכל כי מדינה מוקפת אויבים מבחוץ, מדבר צחיח וגייס חמישי מבפנים, אם חפצת חיים היא, חייבת להמציא. למצוא פיתרונות לבעיות שונות שמדינות אחרות שומעות עליהן בחדשות. רוצים דוגמאות? טכנולוגיה שתדע לאתר צינורות ברזל חלולים בעלי ראש נפץ; טכנולוגיה שתוכל לאתר חללים נסתרים באדמה ותזהה פעולות חפירה בתווך התת־קרקעי; טכנולוגיה שתחבל במערכות ההפעלה הסגורות של מתקני הגרעין במפרץ הפרסי וכן הלאה וכן הלאה.

ישראל מובילה בעולם בחדשנות בכל התחומים ולאו דווקא באלו הביטחוניים. היא ממוקמת במקום הראשון בעולם במספר הפטנטים שאזרחיה רושמים בארה"ב. כן, מה שקראתם! במשרד הפטנטים האמריקאי סופרים את מספר הפטנטים שנרשמים לכל מיליון נפש. מנתוני המשרד עולה כי מידי שנה נרשמים בו (נתוני 2017) 560 פטנטים לכל מיליון נפש, פטנטים אלה מקורם בישראל… מספר הפטנטים שנרשמים באותו משרד ומקורם בארצות הברית עצמה, עמד על 540 בלבד לכל מיליון איש…

נכנסים ויוצאים מהר

לנוכח העניין ההולך וגובר של משקיעים "פשוטים" בענף ההייטק וצמיחתו של סקטור ההשקעות בחדשנות, בחר 'ביזנעס' לשוחח עם אליעזר גרוס, יושב ראש קבוצת 'בסדנו' ואחד מהראשונים שזיהה כבר לפני שנים רבות את ההשקעות ה"מוזרות" הללו שמאוחר יותר התברר כי הן חלק מאותו סחף חדשנות עולמי שדוחף את קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית בכלל ושל ישראל בפרט. יחד עמו ביקשנו לראיין את ד"ר אילן כהן שבכובעו האחד נמנה על חברי ועדת ההשקעות של בסדנו וגם שותף בקבוצה, אבל בכובעו השני הוא ממוקם בצמרת רושמי הפטנטים בישראל.

כהן הוא לא פחותו מאשר יושב־ראש פירמת עורכי הדין 'ריינהולד־כהן', המשרד הוותיק והמוביל בישראל לרישום פטנטים. כהן הוא האיש שיודע יותר מכל אחד אחר, כמה פוטנציאל מתחבא במוחותיהם ומעבדותיהם של יזמים טכנולוגיים. הוא מתמצא בעשרות תחומים ובכולם תחת ההגדרה חדשנות. כך למשל עוברים תחת ידיו פטנטים בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה, האופטיקה והפינטק שמותירים אותו סקרן וצעיר ברוחו.

תחילה אנחנו שואלים את גרוס איך אנחנו יכולים לעשות כסף מהעובדה שיש בישראל כל־כך הרבה חברות הזנק? אבל הוא ממהר ללמד אותנו דבר או שניים על השקעות.

"זה נכון. יש הרבה יותר סטארט־אפים בארצות הברית ואפשר לעשות הרבה כסף אם יודעים איך ואיפה להשקיע. אבל במקום לענות על השאלה הזו, אני רוצה להסביר משהו שכולם יודעים אבל לא תמיד זוכרים: השקעה היא סיכון! זה לא משחק וזה לא מיועד למי שאין לו סבלנות, אורך רוח, עצבי ברזל ונכונות להפסיד. מי שלא מוכן להפסיד גם לא ירוויח. איך אומרים, "כגודל הסיכון, גודל הסיכוי". ישנן השקעות סולידיות, הן יותר "בטוחות" למרות שאין דבר כזה ביטחון בהשקעות והן מניבות ברוב המקרים תשואה נמוכה יותר מאשר השקעות "מסוכנות" שהתשואה עליהן גבוהה יותר".

כמה כסף "עושים" אצלכם משקיעים כמונו, אנשים רגילים, פשוטים?

"אני לא יכול לתת לכם דוגמאות, כי אסור לנו לפי כללי הרשות לנירות ערך. אני רק יכול לומר שמשקיעים שהשקיעו אצלנו, חוזרים ומשקיעים שוב ושוב, ושאחוז הנטישה אצלנו הוא זניח עד אפסי. כמו שאמרתי קודם, סיכון שווה סיכוי ולהיפך. מחזור החיים של חברת הייטק נחלק לחמישה חלקים עיקריים. כולם מנקודת המבט הכלכלית שהיא זו שמעניינת אותנו כרגע: גיוס הכספים ההתחלתי, באנגלית פּרֶה-סִיד, הוא השלב הראשון. השלב השני הוא הגיוס הראשון שפונה לציבור ונקרא סיד (Seed). זהו השלב בו אין עדיין מוצר אבל יש תכנית עסקית עם היגיון כלכלי. השלב השלישי מתרחש כאשר יש כבר מוצר ורוצים להתחיל לייצר אותו או לקבל אישורים לשווק אותו.

"השלב השלישי נקרא "מדרגה ראשונה" וברור שגובה ההשקעה בשלב הזה כבר גדול הרבה יותר מאשר בשלבים הקודמים. השלב הרביעי נקרא שלב ההכנסות. בשלב הזה גיוס הכספים נועד למקסם את ההכנסות מהמוצר ולבצר את מעמדו בשוק. זהו השלב בו המשקיעים שהגיעו זה עתה נדרשים לשים הרבה כסף. אם הכל הצליח בשלב החמישי החברה כבר לא מגייסת הון. היא מוכרת מוצרים ומייצרת הון ובדרך כלל מבוקשת על־ידי חברות מתחרות או חברות שמוצריהן יוצרות סינרגיה עם מוצריה. ברוב המקרים, אם החברה נמכרת – קרי, "עושה אקזיט", כל המשקיעים לאורך הדרך מרוויחים והרבה. ברור שמי שנכנס בשלבים המסוכנים ביותר, מרוויח יותר מכולם.

"הקרנות שלנו נכנסות בשלב השני או אפילו הראשון ויוצאות כבר בשלב השלישי. אנחנו רוצים להשקיע מעט כסף ולצאת רגע לפני שהסיכון נעשה ענק ומפחיד גם אם הסיכוי עולה יחד עם הסיכון. ברור שישנן חברות הזנק שאנחנו משקיעים בהן עד שלב ההכנסות ומעבר לו. אבל זה נדיר. אגב, לחלק מההשקעות נדרש כמובן אישור רשות ניירות ערך".

לתרום חדשנות לאברכים

בשנים האחרונות נחשפנו להמון פרשיות עוקץ והרבה מאוד אנשים איבדו את כספם בהשקעות כושלות או גרוע מכך במקרי הונאה.

"נכון. עצוב. אבל אצלנו זה לא קרה, לא יקרה ולא קורה בעזרת ה'. יש כללים ברורים לכמות המשקיעים המותרת בכל השקעה וכללים לצורת הפרסום המותרת עבור אותם משקיעים. אנחנו פועלים בשקיפות גבוהה בדיוק לפי ההנחיות של רשות ניירות ערך ומדיניות ההשקעה שלנו כמו גם מדיניות השיווק שלנו הן ערכיות ומוסריות. כמו שלא נשקיע לעולם בגופים לא מוסריים, לא נפעיל מניפולציות על משקיעים. יש לנו במשרד עו"ד מיוחד לנושאי רגולציה ואנחנו מלווים במשרד עורכי דין שמתמחים במיוחד בחוקי ני"ע. אנחנו מקפידים לא לעשות שום צעד שאינו תואם את הוראות החוק ואת תקנות רשות ני"ע" בארץ ובארה"ב וכמובן את כל כללי ההלכה.

את השאלה הבאה אנו מפנים לעורך הדין ד"ר כהן: למשרד שלכם התמחות בחדשנות. ראש הממשלה חוזר ומתגאה בפיתוחים הטכנולוגיים של ישראל ואומר שהיא מבוקשת על ידי מדינות רבות בשל הידע הרב שיש בה. איך זה יעזור לנו לחתן את הילדים שלנו?

"כשאתה נחשף לכל מיני רעיונות הזויים, קל מאוד לפתח ציניות וחוסר אמונה. אני נזכר מה אנשים אמרו על אלי כשהוא בא עם ה'סקיי סייבר' הזה שיכול להציל חיים של אנשים בבניינים גבוהים. היום, שישראל עולה לגובה ובונים בעיקר מגדלי מגורים של יותר מעשר קומות, פתאום זה כבר לא כל־כך מצחיק שבכל דירה יהיה לפחות מוצר אחד כזה". פרטים נוספים על הסקיי סייבר תוכלו למצוא כאן.

"היום בסדנו מתפרשת על קשת עצומה של קרנות השקעה בכל מיני תחומים, מביטחון עד נדל"ן, מרפואה עד סייבר. אין בציבור החרדי שום בית השקעות מהסוג הזה. אין עוד פלטפורמה שמנגישה לחרדי הממוצע עשרות הזדמנויות השקעה ייחודיות שמרתקות בעצם היותן עוד לפני שעושים מהן כסף. ואתם יודעים מה, גם לציבור הכללי כמעט אין פלטפורמות כאלו. ואני בטוח שכל מי שבתחום יסכים איתי שבעשורים האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון, חלה פשוט מהפכה בעולם וגופים פרטיים וממשלתיים משקיעים בחדשנות יותר ויותר".

נו, באמת. אם כבר יש לנו כסף להשקיע, למה לא להשקיע בדירה בירושלים? אפשר להרוויח הרבה מאוד מדירה כזו.

גרוס: תעשו חשבון פשוט מאוד. נניח שקניתם דירה בירושלים במיליון שקל (איפה תמצאו…) וכמה היא תהיה שווה עוד חמש שנים, עוד כמה, עוד 200 אלף שקל? אבל היא גם עלולה לרדת. הסיכון אמנם נמוך אבל נניח שהיא תרד ב־100 אלף. זאת אומרת שלקחת סיכון של מאה אלף כדי להרוויח מאתיים אלף. בהשקעות בתחום ההייטק באותו סיכון אתה עשוי להרוויח הרבה יותר. זאת אומרת, שההשקעה שלך שווה יותר ולכן מרגישים שאני מדבר כל הזמן הייטק וחדשנות. זה לא מדויק. אני מדבר גם נדל"ן אבל רק במקומות שבהם אנחנו יכולים לצאת ברווח גדול, מהיר ואלגנטי". לפרטים אודות הצעות ההשקעה בנדל"ן של קבוצת 'בסדנו', היכנסו לאתר הקבוצה. חפשו אותו בגוגל או הקישו כאן.

לסיום, למה אתם פונים גם לאברכים בפרסומים שלכם?

"זו שאלה צפויה ומתבקשת. אז אני אסביר: אנחנו רוצים לתת להם הזדמנות להגיע להשקעות שאין כמעט סיכוי שהם ייחשפו אליהן. ועם זאת, אם בא לכאן אברך הוא עובר שיחה משמעותית שתפקידה לברר מה בדיוק הוא רוצה, לאיזו מטרה הוא רוצה את הכסף אבל הכי חשוב, מה מקור הכסף ואם מדובר בכל הכסף שלו. אנחנו לא ניתן לאברך להשקיע את כל הכסף שלו במקום אחד כי זה מסוכן מאוד. עבור בסדנו, זו הזדמנות לתרום מהידע שלנו למישהו שמשקיע את עצמו באוהלה של תורה. לא בהכרח שהוא ישקיע אצלנו בסופו של דבר. ולא מבחירתו אלא מבחירתנו".

כהן מצטרף לדבריו של גרוס ואומר: "אני חותם על זה בשתי ידיים. הם ממש מזהירים את המשקיעים, בודקים היטב שהם הבינו כל הסבר והסבר ולפעמים הם מזכירים לי את שמאי הזקן שדחה את הגוי שרצה להתגייר. כי הם ממש מקפידים על השקיפות והמוסריות עד שנראה כאילו הם לא רוצים לשווק את ההשקעות שלהם".

רוצים לדעת עוד על הזדמנויות ההשקעה מבית בסדנו? לחצו כאן!

2 תגובות ל: "גם אברכים יכולים לעשות 'אקזיט'"

  1. למה אין שאלה הכי חשובה:

    תן דוגמאות לחברות שהשקעתם בהן ויש תוצאות?

    חברת בסדנו עטבדת כבר כמה וכמה שנים, ניתן כבר לבקש מהם סיפורי 'הצלחה'.

    (ללא השאלה הנל, נראה ראיון מכור וחבל)

  2. בסדנו זה לא החברה שפירסמה בעיתונים החרדים את הרכב אליקופטר או מה שהוא כזה משהו שכל אחד מאיתנו קרא בסיפורי רבי מנדל בא בנאדם והופך לאפליקציה כאילו גילה את אמריקה, בתור פרסומאי יש לי עצה בשבל אליעזר גרוס לעולם על תתן כל כך הרבה ראיונות באותו זמן אם אתה אדם שעד לפני רגע אחד לא נתן אפי ראיון אחד כי זה מוכיח שהכל ראיונות מוזמנים במזומנים.

כתיבת תגובה