גריטה מוקדמת: האם זו התכנית שתחלץ את ישראל מהפקק?

הסיכוי של מכוניות ישנות – בנות תשע שנים ומעלה להיתקע בכביש ולהפריע לתנועה, הינו גדול פי 6 מזה של רכבים חדשים יותר | ניתוח נתונים שהגיעו על היתקעות כלי רכב בנתיבי איילון, מלמדים על המגמה, וממנה ניתן להסיק כי רכב ישן – נתקע יותר | הפתרון שמציעים יבואני הרכב: מימון חלק מתכנית גריטה ממשלתית שתעניק לבעלי רכב ישן (בגילאי 9-14) סכום של 11.5 אלף שקל (בהתאמה לגיל הרכב) | האם הורדת הרכבים הישנים מהכביש תחלץ את ישראל מהפקקים?

נתיבי איילון. פקק בלתי נגמר | צילום: פלאש 90

לפעמים נדמה שמספיק לקרוא את נתוני היבוא כדי להבין את המצב הקטסטרופלי בכבישים. בחודש דצמבר 2022 נרשם יבוא כלי רכב (פרטיים) בהיקף של 63,137 לעומת 29,817 כלי רכב בדצמבר 2021. מדובר על עלייה בשיעור של 111.7% (!). יבוא רכב מסחרי הסתכם ב – 2,188 כלי רכב לעומת 1,109 כלי רכב בדצמבר 2021, עליה של 97.3% (!). העלייה החדה ביבוא כלי רכב מוסברת ביבוא גבוה במיוחד בדצמבר 2022 ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק החל מה- 01.01.2023 וצמצום ההטבה במס קניה על יבוא כלי רכב חשמלי. ועדיין, עלייה כזו משפיעה על כבישי ישראל.

ככלל, בחודשים ינואר-דצמבר 2022 הסתכם יבוא כלי רכב (נוסעים) ב- 306,087 לעומת 261,064 בתקופה מקבילה אשתקד, עליה של 17.2%. יבוא כלי רכב מסחרי ירד ב- 3.0% בתקופה זו והגיע להיקף של – 12,052, ונתוני המגמה מצביעים על עליה ביבוא כלי רכב (נוסעים) החל מחודש מאי.

עוד רכב, משמעותו עוד פקק. עוד עומס בלתי נסבל על הכבישים. ומה הפתרון?

בסקירה מיוחדת שפרסם בימים אלה איגוד יבואני הרכב – עולים ראשית לכל, נתונים מדהימים על מעורבותם של כלי רכב ישנים (מעל גיל 9) בהיתקעות בדרכים, וכתוצאה מכך – גם יצירת פקקים. להלן נצטט מהסקירה המרתקת בשינויי עריכה קלים.

הגודש בכבישי ישראל הינו בעיה המחמירה משנה לשנה ומהווה מעמסה על האזרחים ועל המשק הישראלי. צפיפות גבוהה של כלי רכב בכבישים פוגעת באיכות החיים של האזרחים, וכן בפריון ובצמיחה הכלכלית של המשק. הנסועה של כלי רכב פרטיים בישראל עמדה בשנת 2020 על קצת מעל ל- 55 מיליארד ק“מ לשנה, ועל פי הערכות משרד האוצר, השימוש ברכב פרטי בישראל גורם, על פי הערכות משרד האוצר, בלא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, לנזקים המוערכים בכ-40 מיליארד ש״ח בשנה, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ־70 מיליארד שקלים בשנת 2030.

בישראל, ובמיוחד במטרופולין גוש דן אין כיום מענה מספק של תחבורה ציבורית, ויחס פיצול הנסיעות הוא מהנמוכים בעולם המערבי (אם בודקים את יחס פיצול הנסיעות בישראל, רק 20% מהנסועה הוא בתחבורה ציבורית לעומת 40-50% במטרופולינים דומים בעולם המערבי). אמנם משרד התחבורה מקצה כיום משאבים רבים לעידוד תחבורה ציבורית ולבניית פרוייקטי תשתית חדשים, אולם ההשפעות של פרוייקטים מעין אלו הן בדרך כלל לטווחי זמן ארוך ובינוני, ואילו בעיית הפקקים כבר כאן ודורשת טיפול גם בטווחי זמן מיידיים יותר.

גריטת כלי רכב | צילום: אור ירוק

מה גורם לפקקי תנועה?

פקק תנועה נגרם כתוצאה של שני גורמים – עומס על הכביש ו/או שינויים במהירות הנסיעה (עצירות והאצות פתאומיות). ככל שהעומס במקטע כביש מסוים גדל, ההסתברות לפקק גדלה אף היא. כך, בשעות מסויימות ביום (בעיקר בשעות הבוקר והערב בצירי תנועה ראשיים ובכניסות ליישובים והערים) ישנם פקקים ”קבועים“ בגלל עומס על מקטעי כביש מסוימים. בהשאלה מהמינוח הרפואי, ניתן לראות בפקקים אלו ”מחלה כרונית“, אשר הטיפול בה מצריך שילוב של טיפול בתשתיות, יצירת אלטרנטיבות תחבורתיות, וניהול ביקושים על ידי מערכות תמריצים כלכליות לעובדים ולמעסיקים (אגרות גודש, עידוד תעסוקה מהבית בחלק מימי השבוע ופריסת שעות עבודה על פני כל שעות היממה).

אולם, קיימים לא מעט פקקים הנוצרים בעקבות אירוע מקומי אשר מייצר פקק בשעות ובמקומות לא צפויים או מגדיל פקק קיים מעבר לגודלו ה“טבעי“. בהשאלה מהעולם הרפואי – אלו הם "אירועים אקוטיים" (תאונה, תקלת רכב, עבודות בכביש) אשר גורמים ישירות להיווצרות רבים מן הפקקים, הנמשכים כל עוד ה“אירוע האקוטי“ נמשך. ארועים אלו הם ארועים שניתן להתמודד איתם בדרכים אחרות מהתמודדות עם ”פקקים כרוניים“, על ידי מניעה של האירוע שגרם להם, או לפחות צמצום ניכר של התרחשותם או יצירת תשתיות שיפחיתו את השפעתם על הנעשה בכבישים. ניתן להשתמש בדאטה הרב הנאסף כיום בכבישים בכדי לעקוב אחרי אירועים אקוטיים ולייצר כלים להפחתתם תוך זמן קצר.

קשה מאוד להעריך כיום מה תדירותם של הפקקים הנובעים מהפרעות בצד הכביש מכלל הפקקים. אולם, בהסתמך על מודל שפיתחנו, כותבים באיגוד יבואני הרכב, המבוסס על נתונים הנאספים בנתיבי איילון, ניתן להניח בהערכה ראשונית כי כ-20% מהפקקים בישראל נוצרים או מתארכים בשל אירועים אקוטיים (תאונות, היתקעות לצד הכביש, עבודות בכביש). הפחתה של אירועים כאלו תוכל להפחית באופן דרמטי את הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מפקקים בישראל.

כיום, האירועים בכבישים אשר זמן הטיפול הממוצע בהם הוא הגבוה ביותר הם תאונות, עבודות בכביש ואירועי רכב בודד (כגון רכב תקוע או נטוש). ארועים אקוטיים ניתן למזער על ידי התערבויות מקומיות ופעולות לשינוי איכות צי הרכב והורדת כלי רכב מיושנים, בעלי סיכוי גבוה לתקלות משביתות, כך שיירד הסיכוי להיתקעות רכבים במהלך הנסיעה. מכוניות ישנות, מזהמות ועם רמת בטיחות ירודה הן מכשול בדרך. בהסתמך על נתונים שנאספו
במערכות המידע של נתיבי איילון בשנת 2021, הסיכוי של רכב בגיל 9 ומעלה להיתקע בכביש ולייצר פקקים (ביחס לנסועה שלו) הינו כמעט פי 6 מרכב חדיש.

לתכנית גריטה חכמה – שאותה מציעים מזה זמן מה באיגוד יבואני הרכב, ואף מוכנים להשתתף בעלותה באופן חלקי – יש תועלת בהיבטי צמצום גודש על ידי הורדת ההסתברות להיווצרות פקקים. על פי המודל הכלכלי שפיתח האיגוד – תחלופת צי הרכב והורדת כלי רכב מיושנים מהכביש והחלפתם בכלי רכב חדישים תוכל להקטין פקקים ב 20% ולחסוך למשק בכל שנה עד 7 מיליארד ש"ח.

מהם הגורמים להפרעות בתנועה בישראל?

נתיבי איילון הם עורק תנועה מרכזי בישראל. כ- 45 ק“מ המרכזים את התנועה בין צפון גוש דן לבין דרומו. בכל חודש עוברים כ-7 מיליון כלי רכב בכל אחד מכיווני הנסיעה (בסך הכל כ-14 מיליון בממוצע בכל חודש). התנועה מנוטרת באופן קבוע על ידי מצלמות, וסיירים מוזנקים לאירועים חריגים. נתיבי איילון משמשים מעין דגימה טבעית של תנועה בישראל.

בסקירה זו, השתמשו באיגוד יבואני הרכב בנתוני נתיבי איילון, המתפרסמים מעת לעת, לגבי אירועים חריגים בתנועה בכביש, מתוך דיווחי הסיירים של נתיבי איילון. תיעוד זה הינו לאירועים משמעותיים בלבד אליהם מוקפץ סייר ולכן יש להניח כי אירועים רבים של הפרעות לתנועה כלל אינם מתועדים על ידי נתיבי איילון. עם זאת, מדגם בסיסי זה הלוקח בחשבון את מכלול האירועים הקריטיים, מציג תמונה המעלה מספר תובנות משמעותיות לגבי מאפייני ההפרעות לתנועה וכיצד ניתן להפחית אותן (יש להניח שבפועל, ככל שהיה תיעוד לכלל המקרים ולא רק לאלה הקריטיים, התמונה שהיתה מצטיירת היתה חמורה יותר).

ומה מספרים הנתונים? הנה: על פי דו״ח הבקרה החצי שנתי של נתיבי איילון לשנת 2021, האירועים הנפוצים ביותר שגרמו להפרעה בתנועה הם רכב תקוע (2,540 מקרים), תאונות (601 מקרים) ורכב נטוש (335 מקרים). אירועים אלו אשר הצריכו הקפצת סייר הם אירועים אשר יש להם פוטנציאל גבוה ליצירת פקק או להחרפתו של פקק קיים.

נתוני היתקעות כלי רכב בנתיבי איילון | מקור: איגוד יבואני הרכב

האירועים המתועדים הם אירועים אקוטיים, זמן הטיפול בהם ארוך והפרעתם לתנועה הינה ארוכה ומשמעותית. הארועים שהיוו את המטרד הגדול ביותר לפי זמן הטיפול נכון לשנת 2021 הם: תאונות (2.38 שעות בממוצע), עבודות בכביש (2.35 שעות בממוצע) ואירועי ״רכב בודד״, ביניהם רכב תקוע (2.14 שעות בממוצע).

לפי נתוני נתיבי ישראל, ב-20 הק“מ הצפוניים של נתיבי איילון לאורך שנת 2021 .דיווחי הסיירים כוללים בסך הכל 2,367 רישומים, מתוכם 1,498 כוללים את שנתון הרכב. כל רישום כולל של תאריך ושעת האירוע, שנת הייצור של הרכב וסיבת הארוע (רכב תקוע/נטוש/ תאונת דרכים/ סיבות אחרות). מההתפלגות עולה כי כלי רכב מיושנים מעל גיל 9 (שאליהם מכוונת תכנית הגריטה) נתקעים בממוצע פי 2 מכלי רכב חדישים. נתון זה מרשים במיוחד לאור העובדה כי על פי נתוני הלמ“ס, הנסועה הממוצעת של כלי רכב עד גיל 9 בישראל גבוהה פי 2.91 מכלי רכב בגיל 9 ומעלה. כלומר לפי מדגם זה הסיכוי של כלי רכב מיושן להיתקע לצד הכביש ולגרום לעומסי תנועה, גבוה פי 5.82 משל רכב חדיש.

כמובן שמדובר במדגם בלבד, שכולל רק מקרים שהצדיקו התערבות סייר ואשר נרשמו בפועל במערכת הדיווחים ואשר נרשם בהם שנתון הרכב, ועם זאת, זוהי אינדיקציה חשובה לגבי הפער בין רכב חדש לישן בפוטנציאל לייצר הפרעות לתנועה ופקקים.

אם נדלג בקצרה לשורת הסיכום, שכלל שני אינדיקטורים, האחת של נתיבי ישראל והשנייה של חברות החילוץ – מגיעים כותבי הסקירה להנחה כי מדובר בכלל המדינה בסדר גודל של 300-200 פקקים ביום הנגרמים כתוצאה מכלי רכב תקועים.

לשם החישוב: 212 פקקים ביום ייצרו נזק משקי של כ-23 מיליון ₪ ליום וכ-8.5 מיליארד ש“ח לשנה. כלומר, אם תחשיב האוצר מדבר על נזק כולל של 40 מיליארד ש“ח בשנה מפקקים (תחשיב הכולל זיהום אוויר), הרי שניתן  להעריך כי כ-20% מהנזק המשקי שנוצר כתוצאה מכך הוא מפקקים אקוטיים ולא מפקקים כרוניים (במספרים משוערים).

תשלום תמורת הורדה מהכביש

אם אכן תחל תכנית גריטה מחודשת שתעניק לבעלי הרכבים סכום שיניע אותם לגרוט את הרכב הישן שברשותם, צופים באיגוד יבואני הרכב כי בתוך מספר מועט של שנים תאפשר התכנית להוריד את רוב כלי הרכב המועדים לפורענות מהכביש (בני 9-14) ולהחליף אותם בכלי רכב חדשים שהסיכוי שלהם להתקע נמוך משמעותית. כיוון שתכנית זאת היא תכנית מתמשכת ורב שנתית, רכבים שיזדקנו בכל שנה יוכלו להנות ממנה וכך לא יגיעו למצב של התקעות וחסימת התנועה בכביש באופן סיסטמטי. אם תכנית זו תוריד את מספר אירועים אלה למינימום, נוכל למנוע 50-60% מהפקקים האקוטיים בישראל, כלומר לחסוך 4-5 מיליארד ש“ח בכל שנה. זאת לפני העובדה שבני אדם צפויים להינצל בעשור וחצי הקרובים מתאונות שלא יתקיימו.

לפי פרסומים קודמים של האיגוד ודיווחים בתקשורת, נראה כי התכנית מציעה סך של 11,500 ש"ח לכל בעל רכב בגילאי 9-14 שיגרוט אותו (כאשר התשלום הינו בהתאם לגיל הרכב), והעלות למדינה, בסך של כ-800 מיליון ש"ח, תמומן בחלקה (כ-300 מיליון ש') מכספי יבואני הרכב שלבטח רוצים שבעלי הרכבים הישנים, ירכשו רכב חדש יותר, ועדיף חדש לגמרי.

האם זה הפתרון לפקקים? אין לדעת. אך בימים אלה, של שינויים ותכניות רחבות היקף, ייתכן שיש בתכנית זו כיוון נוסף לחשיבה בקרב מקבלי ההחלטות במשרדי האוצר והתחבורה.

3 תגובות ל: "גריטה מוקדמת: האם זו התכנית שתחלץ את ישראל מהפקק?"

  1. איגוד יבואני הרכב ממליץ על גריטה. מה החדשות פה??? כל יבואן רוצה שיגרטו את הרכבים הישנים כדי שיקנו ממנו יותר. וד"ל.

  2. 11 וחצי אלף בשביל רכב של 9 שנים???!!! זאת גניבה!

  3. הרכב שלי בן 12 ושווה 42 אלף

כתיבת תגובה