דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020 על רקע משבר הקורונה: היעדר תקציב ל-2021 יציבות פוליטית מעורערת ואופן התמודדות הממשלה לאחר משבר הקורונה עם הגירעון המבני – משפיעים על סיכון החוב של מדינת ישראל • סיכוני האשראי נמשכים על פני משך זמן ארוך יותר, ונחשבים 'בטוחים' יותר • עוד בדו"ח: את השפעת המשבר והמגבלות הממשלתיות ניתן לראות בבירור בשוק הנדל"ן למגורים בישראל, ובמיוחד במספר התחלות הבנייה והעסקאות • בבנק ישראל מעריכים: ההתפתחויות ישפיעו בטווח הבינוני על המחירים
שי קליין 01.02.2021
בנק ישראל, ירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90היום מתפרסם דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השנייה של 2020. דו"ח היציבות הפיננסית, מתפרסם פעמיים בשנה. ובדו"ח הנוכחי, על רקע משבר הקורונה, מנתחים כלכלני הבנק כמדי שנה את החשיפות לסיכונים העיקריים הנשקפים למערכת הפיננסית, ומעריכים תרחישי סיכון פוטנציאליים. מטרתו של דו"ח היציבות הנוכחי היא לעקוב אחר ההשלכות הפוטנציאליות של תרחישים שונים על המערכת הפיננסית, ובתוך כך להגביר את המוּדעוּת בקרב קובעי המדיניות ובציבור הרחב ולאפשר היערכות מתאימה.
הנקודות המרכזיות שעולות מהדו"ח קובעות כי אף שרמת החוב הציבורי של ישראל ב-2020 והתחזיות ל-2021 אינן חריגות בהשוואה למדינות ה-OECD – ישראל נמצאת בחלק העליון של התפלגות המדינות מבחינת שיעור הגירעון. מגזר ההייטק, רזרבות הגז הטבעי, גמישות מוניטרית, רמת חיסכון גבוהה של משקי הבית, ופוטנציאל הצמיחה בטווח הבינוני, מהווים נקודות החוזק של ישראל. עם זאת, חברות הדירוג ציינו בסקירותיהן כי היעדרו של תקציב לשנת 2021 והמשך התבססות על תקציב המשכי משנת 2019, מידת היציבות הפוליטית והצורה בה תתמודד הממשלה לאחר המשבר עם הגירעון המבני משפיעים על סיכון החוב של מדינת ישראל.
בניגוד להשפעה הגדולה של המשבר על היקפי החוב הממשלתי, ההשפעות על סך החוב הפרטי לא היו גדולות, אך הרכבו והסיכון הגלום בו הושפעו מאוד. הריביות על האשראי נשארו נמוכות יחסית בזכות צעדים רבים שנקטו קובעי המדיניות.
פיזור סיכונים
המדיניות המוניטרית הפעילה כלים משמעותיים בהתמודדות עם המשבר, ונוסף על רכישות מט"ח ואג"ח ממשלתיות רכש בנק ישראל, לראשונה, אג"ח קונצרניות. כלים אלו ואחרים אפשרו לשוק ההון להתנהל ביציבות מדדי הנכסים הפיננסיים, יחסית לגורמי הסיכון הרבים, ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק גם בתנאי אי-וודאות גבוהים.
האפשרות של הבנקים לדחות את תשלומי ההלוואות למגזר העסקי ולמשקי הבית בהליך פשוט ומהיר מנעה כניסה להסדרי חוב רבים על רקע עצירת הפעילות העסקית בענפים רבים ושיעורי האבטלה הגבוהים, בפרט בתקופות הסגר. יתרת האשראי שבגינו נדחו תשלומים בפועל ונותר בסטטוס דחייה עמד בסוף חודש נובמבר על 51.8 מיליארד שקלים, שהם כ-8.5 אחוז מסך תיק האשראי של משקי הבית, ועל-14.3 מיליארד שקל למגזר העסקי, שהם כ-2.9 אחוזים מסך האשראי, עם אחוזים גבוהים יותר בקרב החברות הקטנות ונמוכים יותר בקרב החברות הגדולות. בסוף נובמבר הודיע הפיקוח על הבנקים על גיבוש מתווה נוסף שנועד לסייע ללקוחות שנפגעו משמעותית מהשלכות המשבר ושעומדים במספר תנאים מצטברים. מתווה זה מאפשר לסיכוני האשראי הגבוהים להתממש על פני זמן ארוך יותר, דבר שיכול להאט ואף להקטין את הפסדי האשראי למערכת הבנקאית.
העסקים בסכנה
היקף סגירת העסקים על פי נתוני רשות המסים, ירד במידה ניכרת בתקופת המשבר, וכן לא ניתן לזהות עלייה של מספר פשיטות הרגל ביחס לתקופה שלפניו. ברם, נתונים אלו עלולים להשתנות לרעה עם צמצום המענקים הממשלתיים, הנשענים על ירידת מחזורי הפעילות ביחס לשנת 2019. שיעור העסקים שמחזור פעילותם ירד ב-80 אחוזים ויותר בחודשים יולי ואוגוסט, שבהם היו אך מעט מגבלות ממשלתיות, נותר גבוה – 12 אחוזים, לעומת 17 אחוזים בחודשי הסגר (מרץ ואפריל).
את השפעת המשבר והמגבלות הממשלתיות ניתן לראות בבירור בשוק הנדל"ן למגורים בישראל, ובמיוחד במספר התחלות הבנייה והעסקאות. התפתחויות אלו פגעו במידה מסוימת בצד הביקוש לדירה בתקופת הסגרים, וכן פגעו בצד ההיצע, מה שישפיע בטווח הבינוני על המחירים.
ההפרשות של ספקי האשראי להפסדי האשראי גדלו, ורווחיות חברות הביטוח נפגעה במהלך המשבר, אך היכולת של החברות הפיננסיות לספוג הפסדים אלו נגזרת מיחסי הלימות ההון שלהן לפני המשבר. בזכות הסיוע הכספי של המדינה ומתן האפשרות לדחות החזרי ההלוואות, לצד הפחתת דרישת יחס ההון במערכת הבנקאית, התאפשרה למערכת הבנקאית להמשיך להעמיד אשראי ולתמוך בפעילות הכלכלית תוך שמירה על יחסי הון גבוהים מהדרישה הרגולטורית.
